הרוח הליברלית מול הפופוליזם בכלכלות העולם
השבוע הושלמו שתי מערכות בחירות במדינות מרכזיות בכלכלת העולם, בצרפת זכה עמנואל מקרון, ובקוריאה זכה מון ג'יה-אין. שני מנהיגים אלה מהווים את הרוח הנגדית הנושבת מול פני הברקזיט, ארדואן, פוטין וטראמפ. רוח של מתינות ושיתוף. כך הפופוליזם משפיע על כלכלות העולם
השבוע הושלמו שתי מערכות בחירות במדינות מרכזיות בכלכלת העולם: בצרפת זכה עמנואל מקרון, ובקוריאה זכה מון ג'יה-אין. לכאורה אין בין שני אלה הרבה מן המשותף, האחד מטאור חדש בזירה, צרפתי בן פחות מ-40, בלי מפלגה, בלי מורשת, והאחר מנהיג ותיק במפלגה הקוריאנית הדמוקרטית, בן למעלה מ-60 שכבר התמודד בעבר על נשיאות מדינתו. אך למעשה שני המנהיגים האלה מהווים חלק מזרם אחד, משותף, המסמל את הרוח הנגדית הנושבת כנגד פני הברקזיט, ארדואן, פוטין וטראמפ. רוח של מתינות ושיתוף.
כתבות נוספות מאת טל רשף
השנה האחרונה בכלכלה ובפוליטיקה העולמית התאפיינה במלל אגרסיבי רב, ובאיבה כלפי המחנה שכנגד: טראמפ נגד המוסלמים סין ומקסיקו; פוטין נגד אוקראינה, הסונים והאיחוד האירופי; ארדואן נגד החילוניים הטורקים ונגד ישראל ואירופה; דוטרטה (נשיא הפיליפינים) נגד סוחרי הסמים בפיליפינים ונשיא ארה"ב והבריטים נגד היבשת שמעבר לתעלה. מדובר בהחלטות על בסיס של כוחניות ורגש והבטחות שקשה לקיים. ניתן להגדיר את כל אלה במילה אחת: פופוליזם. 2016 הייתה שנה פופוליסטית מאוד בהסטוריה של כלכלת העולם.
הפופוליסט הגדול של השנה האחרונה נבחר לנשיאות ארה"ב לפני מספר חודשים. הוא הבטיח כי יבטל את חוק הבריאות הלאומי, "האובמה-קר", ניסה, נכשל ואמר בפליטת פה: "מי יכול היה לדעת שהמערכת הזאת כל כך מסובכת?", הבטיח להעביר חוק שימנע הגירת מוסלמים וגילה כי הוא נוגד את החוקה, הבטיח כי יבנה חומה בגבול מקסיקו על חשבון מקסיקו, ובינתיים מתקשה למצוא לכך מימון. הבהיר כי הוא לא רואה קושי לקיים קשר עם טאיוואן ונסוג מכך. הבטיח כי ילמד את סין מי הוא "בעל הבית האמיתי" והתקפל כאשר הגיע לשוחח עם נשיא סין. הקינוח מבחינתנו, הישראלים, הוא הגמגום בנושא העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.
המנהיג הטורקי ארדואן מנגד, שמבטיח צדק ופיתוח, ניצל נסיון הפיכה על מנת להכניס למאסר את מרבית האינטליגנציה הטורקית האחראית להתפתחות הכלכלית של המדינה, ומאז הולכת ועוצרת התקדמות כלכלת המדינה. פוטין יצא למסע של כיבושי שטחים והתערבויות צבאיות, שיתכן והביאו למצביעיו תחושה של כבוד לאומי רוסי, אך גרמו להתרסקות של הכלכלה. דוטרטה בפיליפינים יצא למסע רצח נגד סוחרי סמים ולא רק, ניקולס מדורו בוונצואלה נלחם כנגד בעלי ההון במדינה שכבר לאיש אין בה הון, וההצבעה של המעמדות הנמוכים בבריטניה בעד הברקזיט נבעה מאמונה שזה יביא לבריטניה חזקה יותר, ובינתיים ערך המטבע, שוקי ההון והצמיחה הכלכלית מסמנים את ההיפך מכך.
כל אלה משקפים הלכי רוח של מצביעים נלהבים שמאסו בפוליטיקה המסורתית ומחפשים להביא דם חדש לשלטון שיביא סוף לפרוצדורות, יפחית את עזות המצח ובלבולי המוח, אממה, קהלים אלה רוצים לעשות שינוי בקיצורי דרך. אותי לימדו בשעתו בטיולים של תנועת הצופים כי "אלכסון הוא אסון", היום ניתן לראות את האלכסון ואת האסון בכלכלות של כמה ממדינות העולם. קוריאה וצרפת בחרו בדרך אחרת.
צרפת וקוריאה: הפופוליזם יחכה להזדמנות אחרת
בצרפת נשבה הרוח הפופוליסטית לעברם של שני מועמדים, ז'ן לוק מלאנשון מהשמאל ומארין לה פן מהימין. הראשון הבטיח צדק חברתי, יציאה מהמשחק הגלובלי המרושע וחלוקה של רווחי העשירים לטובת העם, והשנייה הבטיחה עמידה על עקרונות הרוח הצרפתית, אי כניעה להגירה, אי כניעה לתכתיבי גרמניה ואי כניעה לטרור. בשורה התחתונה שניהם רצו את מה שכבר התקבל בבריטניה, יציאה מהאיחוד האירופי.
מלאנשון הודח בסיבוב הראשון עם פחות מ-20% ואילו לה פן הודחה בשני, כאשר היא מקבלת מחצית מהקולות שקיבל הנשיא הנבחר. צרפת אמרה "לא" לקיצוניים, "לא" ליציאה מהאיחוד האירופי, ו"לא" למדיניות המבוססת על איבה כלפי האחר.
ימים בודדים אחר כך הלכו הקוריאנים לקלפיות. קל היה לכאורה לקיים בחירות פופוליסטיות במדינה הזאת שסובלת מהגחמות של קים ג'ון-און הכוחני והבלתי צפוי מהצפון, להלך אימים על הבוחרים ולהבטיח דם ואש ותמרות עשן. למעשה אלה שהובילו את הבחירות לא פנו כלל וכלל לכיוון זה, כאשר הנשיא הנבחר, מון ג'יאה-אין, אף הכריז כי הוא חותר לפתרון מתוך הידברות עם צפון קוריאה ואף לאיחוד מחודש. הפופוליזם יחכה להזדמנות אחרת.
רוח חדשה מנשבת, ואולי זאת בעצם רוח ותיקה, רוח המתינות והשיתוף. בחודשים הקרובים אחנו עומדים לראות שורה של מערכות בחירות נוספות, כמה מהן משמעותיות לעולם כולו ובראשן אלה של ברזיל וגרמניה. ברזיל של לאחר הדחת הנשיאה דילמה רוסף , כמו קוריאה של לאחר הדחתה של הנשיאה פארק, היא ברזיל מפוכחת שמאסה בטלטלות, באידיאולוגיות גבוהות ובסיסמאות והיא רוצה רב-חובל אחראי ליד ההגה של הספינה, ואילו גרמניה נטלה את הכיוון הזה כבר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ומאז לא נטשה אותו.
אולי ניתן להגדיר את הדרך של קוריאה וצרפת כדרך של בגרות נפשית, דרכו של עם שלמד שלא להתלהב מהבטחות חסרות בסיס, עם שלא מחפש את המנהיג הכריזמטי, לא מבקש את הפתרונות הקלים האלכסוניים ואת ההתלהבות שמצויה בשנאה של מישהו אחר.
בתוכנית טלוויזיה אמריקאית ששודרה לאחרונה, לאחר עוד הבטחה שטראמפ לא הצליח לקיים, שאל המנחה את הקהל: אתם יודעים מה טוב בבחירה של טראמפ לנשיא ארה"ב? השתררה שתיקה ואז הוא ענה לעצמו: הבחירה תלמד אותנו לחשוב לפני שאנחנו מצביעים.
הכותב, מומחה להבנה בין-תרבותית של שווקים בעולם, מעניק יעוץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בשווקי העולם, ואימון מנהלים לכניסה לפעילות בשווקים מתעוררים של חברות ישראליות.
לפנייה לכתב/ת 
