2.5 מיליון ש' לחותר שנפגע מאופנוע-ים בירקון

צעיר בעל קריירה מבטיחה בקיאקים נפצע קשה בעשור שעבר. את הפיצוי הטיל ביהמ"ש על הפוגע, בעלי הכלי, העירייה, רשות נחל הירקון והמשטרה

עו"ד רן שקדפורסם: 12.05.17 , 07:55

בית משפט השלום בהרצליה קבע לאחרונה שחותר קיאק מבטיח שנפגע קשה בעשור שעבר מפגיעת אופנוע-ים בירקון, יפוצה ב-2.5 מיליון שקל. בנוסף לרוכב ולבעלי הכלי, האחריות לנזק הוטלה על ידי השופטת לימור רייך על הרשויות, שלא פעלו למניעת התופעה של אופנועי ים בנחל.

התאונה התרחשה ביוני 2009, ולחותר - שנפצע בראש ובפלג גופו השמאלי - נקטעה קריירה מבטיחה. את התביעה הוא הגיש נגד רוכב האופנוע, נגד בעליו, נגד עיריית תל אביב, נגד רשות נחל הירקון והמדינה (משטרת ישראל).

תביעה

התאונה פגעה בקריירה. הפיצוי: 2.5 מיליון ש'

עו"ד גיא לוי

הנדסאי בן 27 נפצע קשה בתאונת אופנוע באופן שיקשה עליו להמשיך לעסוק במקצוע. בית המשפט הסכים שבכך נפגע כושר ההשתכרות העתידי שלו

התאונה פגעה בקריירה? הפיצוי: 2.5 מיליון ש'

הנתבעים גלגלו את האחריות זה על זה. הרוכב טען שלא ידע ששיט אופנועי-ים אסור במקום, בהיעדר שילוט מתאים ולנוכח התנהלותו של בעל עסק פיראטי שסייע לו בהורדת האופנוע למים תמורת תשלום. בעלי האופנוע טען שלא הוא השיט את הכלי, ובכל מקרה לא ידע שהשיט אסור במקום.

העירייה טענה שבעל העסק שסייע בהורדת האופנוע למים פלש למקום ועשה שם ככל העולה על רוחו. לטענתה, היא יצאה ידי חובתה כשנקטה הליכים לפינויו מהשטח, והוסיפה שגם אם הייתה מציבה במקום שלטים או מחסום הדבר לא היה עוזר, כי "מדובר באדם שאינו מציית לחוק".

רשות הנחל טענה שסמכויותיה ותפקידיה מתמצים רק בפן האקולוגי-סביבתי ואין זה מתפקידה לדאוג לתחזוקה שוטפת. לדבריה, היא התריעה בפני הגורמים המוסמכים על הסכנה הטמונה בכניסת אופנועי-ים לנחל ולא הייתה צריכה לעשות מעבר לכך. המדינה טענה שהשיטור הימי היה מודע לתופעת כניסת אופנועי-ים לנחל וחילק דוחות, אך לא ניתן היה למנוע את התופעה הרמטית.

"המקום שרץ אופנועי-ים"

אולם השופטת לימור רייך מצאה את כל הנתבעים אשמים במידה כזו או אחרת. רוכב האופנוע, ציינה, גרם לתאונה באופן ישיר כשנהג בכלי במקום אסור ובמהירות גבוהה פי שלושה מהמותר. על בעלי האופנוע הוטלה אחריות מאחר שגרר עם הרוכב את האופנוע עד לנחל והתיר לו להשיט אותו מבלי לברר אם יש לו ניסיון או לתת לו הוראות ואזהרות.

העירייה, נקבע, הייתה מודעת לכך שמתבצעת במקום פעילות ענפה של הורדת אופנועי ים לנחל, או בלשונו של מפקד השיטור הימי שהעיד כי "המקום הזה שרץ אופנועי ים בסופ"ש". חרף הסיכון, העירייה לא הצביעה על פעולה אחת שננקטה לטובת ביטחון חותרי הקיאקים. עם זאת התקבלה ההודעה לצד שלישי שהגישו הרוכב והעירייה נגד מפעיל העסק הלא חוקי, שלא טרח להתייצב לדיונים.

אחריות הוטלה גם על רשות הנחל והמשטרה, שלא פעלו למניעת כניסת אופנועי ים לנחל אף שהיו מודעים לתופעה.

רוב האחריות הוטלה על הרוכב (55%) ובעלי האופנוע (15%). יתר האחריות הוטלה על העירייה (15%), המדינה (10%) ורשות הנחל (5%). השופטת רייך העמידה את הפיצויים על הסכום המקסימלי שבסמכותה – 2.5 מיליון שקל, וציינה שנזקי התובע גבוהים יותר. לטובת התובע נפסק בנוסף שכר טרחת עו"ד של 23.4%.