של מי התכשיטים? קרב בחנות המקוונת Etsy

מעצבת פתחה חנות בקניון הווירטואלי והסתייעה באיש שיווק. כשדרכיהם נפרדו נפתח קרב משפטי סביב זכויות היוצרים על המוצרים. מה נקבע?

עו"ד יוסי כתראןפורסם: 14.05.17 , 07:06

בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע אם זכויות היוצרים בחנות תכשיטים בקניון המקוון Etsy שייכות למעצבת, או לאיש השיווק שעמו עבדה. המסקנה שאליה הגיעה השופטת דפנה אבניאלי הייתה מפתיעה: בעצם לאף אחד מהם.

ב-2010 הקימה מעצבת תכשיטים חנות מקוונת באתר Etsy, המהווה מעין "קניון וירטואלי" שבו המוכרים הם בדרך כלל אנשים פרטיים ועסקים קטנים, המציעים פריטי אופנה, אמנות ואספנות. זמן קצר לאחר מכן פנה אליה אדם שהציג עצמו כאיש מכירות והציע לשווק את מוצריה. הוא סירב להצעתה לעשות שימוש בחנות שפתחה והתעקש לפתוח חנות חדשה ב-Etsy, שנשאה את שמה ומכרה בעיקר את עיצוביה.

מדריך

מקימים אתר אינטרנט? כמה טיפים משפטיים

עו"ד רחל אלקלעי

איך מסדירים את נושא זכויות היוצרים? איך נמנעים מלשון הרע? מה חשוב בבחירת שם האתר? ומה צריך לזכור כשמנסחים את תקנון הגולשים?

מקימים אתר אינטרנט? כמה טיפים משפטיים

היחסים העסקיים בין השניים התנהלו בהתחלה על מי מנוחות והניבו רווחים נאים, כשהמעצבת דואגת לייצור והמשווק עסק בתפעול החנות, קשר עם הלקוחות, משלוח המוצרים והגבייה. בשלב כלשהו הם ניסו להקים חברה משותפת, אך המשא ומתן לא צלח והמעצבת הודיעה למשווק על סיום ההתקשרות, בין היתר מאחר שלא עבד מולה בלעדית ושיווק מעצבים מתחרים.

אך גם לאחר מכן המשיך המשווק להפעיל את החנות, שינה את שמה והציג בה עיצובים הדומים מאוד לעיצוביה. בנסיבות אלה היא הגישה תביעה בטענה שזכויות היוצרים בחנות הווירטואלית הן שלה, ובנסיבות אלה יש להורות לו להעביר אליה את השליטה בה, לרבות כל פרטי התפעול כמו שם משתמש וסיסמה. היא הוסיפה שהמשווק הפר את זכויותיה בתכשיטים מקוריים ובטקסטים שכתבה.

המשווק טען מנגד שזכויות היוצרים בחנות הן שלו, כי הוא זה שפתח אותה, ניהל אותה וביצע בה פעולות קידום ושיווק. ביחס להעתקת המוצרים ענה ש"תכשיטי התובעת נעדרים מקוריות", ולכן לא מדובר זכויות כלשהן.

פעולות טכניות

השופטת ד"ר דפנה אבניאלי ציינה שהשאלה למי זכויות היוצרים בחנות באתר מקוון היא מעניינת וחדשנית. היא פסקה שהצדדים מעולם לא סיכמו שהבעלות בחנות תהיה של התובעת, ולכן עולה השאלה אם החנות היא "יצירה" של הנתבע, המוגנת לפי חוק זכות יוצרים.

היא ענתה על כך בשלילה, וציינה כי על פי החוק עורך או מחבר של "לקט של יצירות" נדרש למידה מסוימת של יצירתיות כדי לזכות בזכות יוצרים על הלקט. הנתבע, נקבע, הקים את החנות כחלק מהפלטפורמה השיווקית של האתר, פעולותיו היו טכניות בלבד וכללו הכנסת תמונות, מחירים וכיתוב. הוא לא בנה את תוכנת ההפעלה של החנות ואף לא עיצב אותה בעצמו.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שמחד הנתבע לא היה רשאי להשתמש בהעתקי עיצובים ובטקסט של התובעת לאחר סיום ההתקשרות. מאידך, התובעת לא הייתה רשאית להשתמש בצילומים שצילם הנתבע בְּחנות שחזרה להפעיל באתר לאחר תום היחסים.

בסיכומו של דבר חויב משווק לשלם לתובעת 41 אלף שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל והתובעת חויבה לפצות את הנתבע ב-3,000 שקל.