לקראת מהפכה: כך ישפיע הסכם הגג על ראשל"צ
ראשל"צ בדרך למהפך תכנוני, הכולל 21 אלף דירות חדשות שייבנו במסגרת הסכם גג חדש. בבדיקה שנערכה עבור ynet בוחן אתר מדלן את השפעת הסכמי הגג על הערים. אלו שכונות צפויות לעבור מהפך, האם ישופצו גם התשתיות - והאם לראשונה יאוחדו שכונות העיר לאזור הומוגני? צפו במפה האינטראקטיבית
העיר ראשון לציון בדרך למהפכה תכנונית - בזכות הסכם גג לפיו יתווספו לעיר כ-21 אלף דירות חדשות. בבדיקה שערך עבור ynet בחן אתר מדלן את ההשפעה הצפויה של הסכם הגג החדש על העיר, בדגש על השפעת ההסכם על התושבים ובדיקת ההתאמות לתשתיות.
כתבות נוספות על הסכמי הגג בעיר בערוץ הנדל"ן :
ראשל"צ: נחתם הסכם ל-21 אלף דירות
אלפי דירות חדשות: הסכמי הגג מתרחבים
הסכם הגג לעיר נחתם לראשונה ב-2014, והיה ההסכם הגדול ביותר שנחתם עד אז - והחמישי בסך הכל. במסגרת ההסכם אשר נחתם בין הממשלה לעיריית ראשל"צ, סוכם כי יוקמו כ-17 אלף דירות חדשות ברחבי העיר. בנוסף סוכם על בניית 5,000 דירות נוספות במסגרת פינוי-בינוי בשכונת רמת אליהו. לפי הערכת העירייה, כשני שליש מהדירות צפויות להתאכלס או להיות בשלבי בנייה כבר בעשור הקרוב.
מפת הנדל"ן האינטראקטיבית המצורפת מציגה את מספר הדירות החדשות המתוכננות בכל שכונה בעיר. בנוסף מציגה המפה את מחירי הדירות בערים ברחבי הארץ, תוך פילוח המחירים בכל שכונה ושכונה. ככל שהצבעים כהים יותר - כך המחירים מתרחקים מהממוצע.
השכונות הנכללות בהסכם הן נחלת יהודה (עילית, צפון ומערב), שכונות הנוריות והנרקיסים שיוקמו על שטח מחנה צריפין המתפנה במזרח העיר, שכונת הרקפות שרוב הדירות שבה יצאו להגרלה במסגרת מחיר למשתכן ובניינים שיתווספו לשכונת חלום ראשון.
בשונה מחלק ניכר מהשכונות החדשות בישראל, בהן תושבים סובלים בשנים הראשונות מקשיים כתוצאה מחוסר מוכנות של השכונה לקליטתם, בשכונות הנכללות בהסכם הגג בעיר, בתי הספר, הכבישים ומבני הציבור צפויים להיות מוכנים עם כניסת התושבים הראשונים לשכונה.
פרויקט הפינוי-בינוי הגדול בארץ - בשכונת רמת אליהו
במסגרת ההסכם נקבע פרויקט פינוי בינוי בשכונת רמת אליהו בעיר, אשר מהווה את פרויקט הפינוי בינוי הגדול ביותר שנקבע בארץ. במסגרת הפרויקט יהרסו אלפי דירות בשיכונים מוזנחים, ויתבצע מעבר של חלק מן התושבים לשכונות חדשות שיוקמו בנחלת יהודה, בצריפין ובמתחם האלף.
"כיום קיימות בשכונה כ-4,000 דירות ובמידה והתכנית תצא לפועל במלואה, יהיה מדובר בפרויקט הגדול מסוגו בארץ, ובסופו תכלול השכונה כ-7,200 דירות - מרביתן חדשות", אומרת דנה דוד, מתכננת ערים וחוקרת שכונות באתר מדלן. "תוספת הדירות לשכונה הינה נמוכה יחסית בהשוואה לתוספת הממוצעת בפרויקטי פינוי-בינוי אחרים בארץ. היא מתאפשרת בזכות מעבר של חלק מהתושבים לדירות חדשות שנבנות בשכונות אחרות בעיר, כחלק מהתכנית, במטרה להימנע מעומס יתר על תשתיות השכונה".
בתחילת 2016 הוקמה על ידי העירייה מנהלת מיוחדת שתפקידה ללוות את תהליכי התכנון מול התושבים. חלק מהתושבים הביעו התנגדות וחשש נוכח ההכרח לעמוד בתשלומי ועד ובעלויות תחזוקה גבוהות הנובעות ממגורים במגדלים הגבוהים שעתידים להבנות. עיריית ראשון לציון הצהירה כי בכוונתה להקים קרן מיוחדת שתסייע כלכלית לתושבים המתקשים לעמוד בעלויות התחזוקה והתייקרות הארנונה, אך בשלב זה הפתרון לסוגיה עדיין לא ברור. פיתוח שטח השכונה עדיין מצוי בשלבי תכנון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
התשתיות החדשות
במסגרת הסכם הגג יפותחו גם תשתיות בעיר ובסביבתה, כאשר חלקן ישרתו את השכונות והבניינים החדשים, וחלקן את תושבי כלל העיר והאזור. התשתיות שנכללות בהסכם הן שדרוג דרך 44, מחלף חדש בצומת בית דגן, כביש טבעת מזרחי חדש שיחבר את מזרח העיר למערבה מצפון (כולל גשר מעל כביש 4), הוספת מסלולי אופניים לעיר, הרחבת גשר רמת אליהו.
כמו כן ימומנו במסגרת ההסכם פארקים ושטחים ציבוריים פתוחים בשכונות החדשות שיוקמו בשטח מחנה צריפין יחד עם שימור חלק מהמבנים שבשטח המחנה, וחיבור רכבת ישראל מתחנת הראשונים עד לתחנת משה דיין על תוואי כביש 431.
יותר בנייה חדשה, פחות התחדשות עירונית
ראשון לציון היא אחת הערים הבודדות במרכז הארץ שבשטחן עתודות קרקע משמעותיות המאפשרות להגדיל את העיר. רוב ערי המרכז, כמו בת ים, רמת גן וגבעתיים מיצו את עיקר עתודות הקרקע שבהן וגדילתן נשענת בעיקר על פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38 ופינוי-בינוי). בראשון דווקא צפוי יחס הפוך - העומד על דירה חדשה אחת מהתחדשות עירונית על כל ארבע דירות מבנייה חדשה. שינוי המגמה הוא לא מעט בזכות הסכם הגג שנחתם ותומך בהקמת השכונות החדשות.
לדבריה של דוד, סוגיה נוספת הקשורה אף היא לעתיד העיר, היא ההתמודדות ארוכת השנים עם בעיות הקשורות לגודל וחוסר אחידות. "ראשון לציון נדמית לעיתים כאוסף של שכונות שאינן מחוברות זו לזו, ואפילו כמספר ערים נפרדות, עם 3 דרכים החוצות את העיר לאורכה ולרוחבה (הכבישים 4, 20 ו-431 - ע.א)", היא אומרת. "מצד אחד הדרכים מקלות על הגישה התחבורתית אליה, אך מאידך הן מפלגות את חלקי העיר, פוגמות במרקם העירוני, וגורמות לתחושת מעבר לעיר אחרת. שדרות משה דיין ויצחק רבין משמשות לגישה בין המזרח למערב, אבל כיום הן מתפקדות כציר לתנועה בלבד, ולא כחלק אינטגרלי מהעיר: מקום שבו אנשים מבלים, קונים ונהנים להסתובב ברחובות".
לטענת דוד, הבנייה החדשה לא נוגעת בבעיה הזו - ולכן נדרשת התחדשות עירונית בדגש על החייאת הצירים והאזורים המקשרים בין מזרח העיר למערבה והשקעה במרכז העיר.
תכנית המתאר שמצויה בימים אלה בשלבי אישור מתקדמים, מנסה לתת פתרון באמצעות יצירת שדרה מרכזית החוצה את העיר מקצה לקצה, ומובילה מהים, דרך רחוב רוטשילד אל בית הכנסת הגדול, רחוב ירושלים ועד הכניסה המזרחית החדשה מכביש 44. לדבריה של דוד, למרות שניכר שמדובר בניסיון לאחד את אזורי מרכז העיר ומזרחה - "לא ברור עדיין כמה הניסיון יצליח, כי מדובר באחת הבעיות התכנוניות הבולטות עמן מתמודדת העיר".
לפנייה לכתב/ת 
