37% מהישראלים מרוויחים פחות מ-5,000 שקל
הפערים בין העשירים לעניים הולכים ומתעצמים, וחלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית רק הולך וגדל על חשבון העובדים, כך עולה מדו"ח של מרכז אדוה. מנכ"ל בחברה הנסחרת במדד ת"א 100 מרוויח 382 אלף שקל בחודש בעוד שרוב השכירים לא גומרים את החודש ויש פי 3 יותר אשכנזים במאיון העליון
שכר העובד הישראלי נשחק עם השנים ופערי ההכנסות בין העשירים לעניים רק הולכים ומתעצמים, כך עולה מדו"ח של מרכז אדוה אשר בחן את חלקם של העובדים והמעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית, ואת רמת ההשתכרות של המעמדות השונים.
את הדו"ח, "עובדים, מעסיקים ועוגת ההכנסה הלאומית לשנת 2016", חיברו אתי קונור-אטיאס ואביב ליברמן.
לפי הדו"ח, בשנת 2016 עמד חלקם של העובדים, שכירים ועצמאים כאחד על 56% מעוגת ההכנסה הלאומית - השיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2000, אז הוא עמד על 65%. בה בעת, חלקם של המעסיקים בעוגת ההכנסה הלאומית גדל מ-15% ב-2003 עד ל-19% בשנת 2016.
"הרווח שגורפים המעסיקים כיום עלול להתברר כהפסד עתידי של המשק ושל החברה הישראלית, שכן עובדים ועובדות המתקשים לקיים רמת חיים נאותה ולהנחיל לעצמם ולילדיהם הכשרה והשכלה נאותים, יתקשו להוות תשתית איתנה לפיתוח כלכלי ארוך טווח", נאמר בדו"ח.
דרך נוספת בה ממחיש הדו"ח את העובדה שהעשור האחרון היה טוב יותר למעסיקים מאשר לעובדים היא באמצעות שיעור הגידול בהכנסה הלאומית תוך עשור, והגידול בהכנסות העובדים והמעסיקים באותה התקופה: בין 2006 ל–2016 גדלה ההכנסה הלאומית ב–52% (מ–687.4 מיליארד שקל ל–1,047.6 מיליארד שקל, במחירי 2016), אך בעוד שהכנסת העובדים גדלה ב-43%, הכנסת המעסיקים גדלה ב־75% לערך.
29% מהשכירים הרוויחו שכר נמוך
הדו"ח ממחיש את הפערים ההולכים וגדלים בין המעמדות בישראל: ב-2015, 29.4% מכלל השכירים במשק קיבלו שכר המוגדר על ידי ה-OECD כנמוך - כשני שליש מן ההכנסה החציונית במשק. חלקם של כלל מקבלי השכר הנמוך בעוגת ההכנסות של שכירים בישראל עמד באותה שנה על 7.3%. המאיון העליון – 1% מן השכירים – קיבל באותה שנה חלק קטן אך במעט מעוגת ההכנסות – 6%. שכר נמוך הוגדר ב-2015 כהכנסה של 4,596 שקל, בעוד ההכנסה אשר היוותה "כרטיס כניסה" למאיון העליון עמדה בשנה זו על 44,652 שקל.
לפי הדו"ח, 37% לערך מכלל השכירים השתכרו ב–2014 שכר בגובה של לא יותר ממחצית השכר הממוצע לשכיר, דהיינו 4,970 שקל (על פי המוסד לביטוח לאומי, השכר הממוצע לשכיר עמד באותה שנה על 9,939 שקל).
בענף שירותי אירוח ואוכל וענף שירותי ניהול ותמיכה (חברות השמה וכוח אדם, סוכנויות נסיעות, שירותי שמירה ושירותי תחזוקה וגינון לבניינים), שבהם השכר הוא מהנמוכים במשק, שיעור המשתכרים עד מחצית השכר הממוצע לשכיר עמד על 64%, לערך. כמחצית מהמועסקים בענפי השירותים הציבוריים (חינוך ושירותי בריאות ורווחה), השתכרו לא יותר ממחצית השכר הממוצע לשכיר. באדוה מציינים כי בענפים אלו רוב המועסקים הן נשים.
ב-2014, שיעור המשתכרים יותר מהשכר הממוצע לשכיר עמד על 30% לערך. השיעור הגבוה ביותר נרשם בענף אספקת חשמל, גז וקיטור, בענף מנהל מקומי וציבורי, בענף השירותים הפיננסיים ובענף מידע ותקשורת. לעומת זאת, בענף שירותי אירוח ואוכל ושירותי ניהול ותמיכה (שירותי שמירה, אבטחה, תחזוקה ותעסוקה) - הוא עמד על 7% בממוצע.
השיעור הממוצע של המשתכרים שכר גבוה במיוחד - שלוש פעמים השכר הממוצע לשכיר ויותר, 29,124 שקל ומעלה - עמד ב-2014 על 4%. בענף אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר נרשם השיעור הגבוה ביותר של משתכרים שלוש פעמים השכר הממוצע לשכיר ומעלה - 30.1%. השיעור הנמוך ביותר, 0.4%, נרשם בענף שירותי אירוח ואוכל.
תעודת בגרות לא נותנת יותר מדי
מאפיין בולט של עובדים המשתכרים שכר נמוך הוא היעדר השכלה אקדמית. לפי הדו"ח, אין כמעט הבדל בין בעלי 12 שנות לימוד לבעלי תעודת בגרות, או תעודה על תיכונית אחרת. בשתי הקבוצות הללו יש ייצוג גבוה - כ-38% משתכרים שכר נמוך.
בשנת 2016, הפערים בין המנהלים הבכירים ובין שאר העובדים הוסיפו להיות גבוהים ביותר: התגמול הממוצע של המנכ"לים היה גבוה פי 39 מן השכר הממוצע במשק בשנת 2016 (9,798 שקל, עובדים ישראלים בלבד) ופי 79 משכר המינימום של אותה השנה (4,825 שקל).
עוד עולה מהדו"ח כי השכירים במאיון העליון הם ברובם גברים יהודים אשכנזים בעלי השכלה גבוהה. לעומת זאת, קבוצת מקבלי שכר נמוך מאופיינת בריבוי של נשים, ערבים, עולים מברית המועצות לשעבר מאז 1990 ובעלי השכלה נמוכה.
שליש מהנשים בישראל משתכרות שכר נמוך
יותר משליש מן הנשים השכירות בישראל - 37.1% - נמנות עם קבוצת המשתכרים שכר נמוך (כאמור, 4,596 שקל לחודש, במחירי 2015). בקרב הגברים, השיעור המקביל עומד על 22.2% - נמוך יותר מהנשים. 1.7% מן הגברים השכירים נמנים עם קבוצת המשתכרים שכר גבוה, זאת לעומת 0.3% בלבד מן הנשים.
בנוסף, 28.3% מן היהודים ו-37.6% מן הערבים משתכרים שכר נמוך. בקבוצת המשתכרים שכר גבוה, לעומת זאת, יש הבדל גדול בין ערבים ליהודים: שיעור היהודים בקבוצה זו עמד על 1.1%, בעוד שחלקם של הערבים הוא אפסי.
הדו"ח בוחן גם את פערי ההכנסה בין העדות בישראל: כ-21% מן המזרחים שהם דור שני בארץ (האב יליד אסיה או אפריקה) נמנים עם קבוצת משתכרי שכר נמוך. שיעור דומה - 24% - נרשם אצל אשכנזים דור שני בארץ. לעומת זאת, שיעור האשכנזים בני דור שני הנמנים עם קבוצת משתכרי שכר גבוה (כאמור, הכנסה המהווה כניסה למאיון העליון 44,652 שקל) הוא 2.8% - פי 3 לערך מזה של המזרחים בני דור שני - 1%.
שתי קבוצות נוספות שבהן יש שיעור גבוה של משתכרי שכר נמוך הם עולים ממדינות חבר העמים (26.9%) ובעלי תעודת סיום של בית ספר יסודי, חט"ב או תיכון ללא בגרות (38.8%). הקבוצה בעלת השיעור הנמוך ביותר של משתכרי שכר נמוך הם בעלי תעודה של תואר שלישי – 3.9% בלבד. בקבוצה זו נוכל למצוא גם את השיעור הגבוה ביותר של משתכרי שכר גבוה - 10%.
מנתוני מינהל הכנסות המדינה עולה כי בשנת 2015, המאיון העליון של הנישומים (שכירים ועצמאים כאחד) ריכז בידיו 13% מכלל ההכנסה ברוטו בישראל - גידול של 44% מאז 1990. הנתון של 2015 מציב את ישראל בין הארצות היותר בלתי־שוויוניות, מתחת לארה"ב, ארגנטינה, סינגפור וקנדה.
יותר עוני בקרב משפחות עובדות
באדוה מוטרדים ממגמת השנים האחרונות של עלייה בתחולת העוני במשפחות שבראשן שכיר - המשקפת מצב בו עבודה כבר אינה מחלצת מעוני. לדבריהם, התמיכה המוצעת היום לעובדים עניים מתמקדת במענק עבודה - "מס הכנסה שלילי", אולם סכומי המענק נמוכים ואינם מספיקים להוציא משפחות עובדות בשכר נמוך מתחולת העוני ומסביבת העוני.
"המשמעות היא, שסיכוייהם של ילדים לעובדים עניים להיחלץ ממעגל העוני נמוכים. נוכח הפער הכלכלי וכן פערי ההישגים בין תלמידים מרקע חלש לרקע בינוני וחזק דרושה בדחיפות מדיניות של תקצוב דיפרנציאלי שתצמצם את השלכות הפערים בין הכנסות ההורים על חינוך הילדים", אומרים באדוה. "מעבר לכך נדרשת השקעה מדינתית ביצירת תשתיות לחינוך בלתי פורמלי ביישובים הערבים.
"מבחינת ההשלכות על דור ההמשך, משקי בית של עובדים עניים אינם מסוגלים להשקיע כספים בחינוך ילדיהם והוצאותיהם על חינוך פורמלי ובלתי פורמלי נמוכות בהשוואה למשקי בית בחמישון העליון".
לפנייה לכתב/ת 
