להתרגל לתנאים באוורסט - באוהל בבית
אוהלים שמדמים סביבה דלילה בחמצן מכינים את המטיילים להר הגבוה בעולם ומקצרים בחצי את זמן הטיפוס. מומחים מזהירים כי השיטה תעלה את הסיכויים לכוויות קור ותאונות, אך החברות שמוכרות את האוהלים מסבירות: "זה העתיד. בעוד עשר שנים לאף אחד לא ייקח חודשיים לטפס על האוורסט"
"בזמן שמטיילים אחרים כיתתו את רגליהם אל מחנה הבסיס בדרך להר האוורסט, ברוק אנטויסטל מסינגפור היה בבית, חגג את יום הולדתה ה-13 של בתו ותכנן את המפגש השנתי של החברה שבה הוא עובד. בלילה הוא נכנס אל אוהל מופחת חמצן, שמדמה את האוויר הדליל האופייני לגובה רב. כיום, אנטויסטל נמצא על האוורסט ומקווה להשלים את הטיפוס על ההר הגבוה בעולם ב-35 ימים, חצי מהזמן הממוצע.
במשך עשורים רבים החלום של הטיפוס על הר האוורסט שבנפאל היה כרוך בלפחות חודשיים של שהייה בהרים ותקופות התאקלמות, כדי להתרגל לסביבה הדלה בחמצן. בתקופה האחרונה יותר ויותר מארגני מסעות מציעים חבילת "טיפוס מהיר", שמאפשרת ללקוחות להתכונן למזג האוויר לפני הטיול, באמצעות אוהל. באוהלים כאלו, הנפוצים בקרב ספורטאים לצורכי אימון, מוזרם חנקן אל תוך האוהל כדי להרגיל את הגוף לסביבה מופחתת בחמצן.
מלבד אנטויסטל, מטיילים בשני מסעות נוספים מתכוונים להשלים את הטיפוס לאחר שהשתמשו באוהלים שמחירם 85,000-75,000 דולר, כפול מהעלות הנמוכה ביותר לטיפוס בדרך המסורתית.
עם זאת, מומחים מזהירים כי כשאדם מתרגל לאוויר הדליל מראש ולכן שוהה זמן מועט יותר בהרים עצמם, עלול לעלות הסיכון שיסבול מכוויות קור, מתאונות ומאובדן משקל קיצוני. למרות זאת, אדריאן באלינגר מחברת Alpenglow Expedition, שהתחילה לבצע ניסויים עם אוהלים ב-2011, אמר: "אנחנו עושים את זה כבר כמה שנים ועכשיו אנו רואים שחברות אחרות מציעות את זה, הלקוחות שלהם דורשים את זה".
"אם השיטה תורחב - זה יהיה אסון"
באלניגר, שמלווה את אנטויסטל, ליווה לקוח אחד שהשתמש במערכת ב-2011 ועוד ארבעה ב-2016. לטענתו "אנשים שמשתמשים באוהלים דווקא בריאים יותר כי הם לא מבלים זמן רב בהר. לדעתי, בעוד 10 שנים לא יהיו עוד מסעות של 65 ימים באוורסט".
באלינגר דורש מאלו שרוכשים את החבילה עם האוהלים לטפס קודם על אחד מ-14 ההרים שגובהם יותר מ-8,000 מטרים. "אני מאמין שכל מטפס השתמש בטכנולוגיה העכשווית בצורה מקסימלית, בשביל תקשורת או אימון. היום, אוהלים מופחתי חמצן הם אחד מהכלים האלו". בשנה הבאה, חברת Furtenbach Adventure האוסטרלית תיקח את הטכנולוגיה לשלב הבא, כשתציע חבילת טיפוס על האוורסט בפחות מארבעה שבועות, הודות לאוהלים מופחתי חמצן ותוספת מוגברת של חמצן בטיפוס עצמו.
סיימון לו, שארגן בעבר מסעות טיפוס, מתנגד לשיטה ולטענתו מדובר ב"תרופת שווא": "ההתרגלות לאקלים מראש היא הפוכה לכל מה שאנו מכירים שעובד".
הוא הסביר כי הסיבה היחידה שמסעות כאלו עובדים היא שהחברות מספקות למטפסים כמות מוגברת של חמצן. הדבר דורש מהמדריכים לבצע טיפוסים מסוכנים כדי להשתיל את בקבוקי החמצן לטובת המטיילים ומביא להותרת בקבוקים על ההר. לו טען כי "אם השיטה תורחב - זה יהיה אסון, למטפסים לא תהיה הגמישות כדי להגיב על המזג האוויר באוורסט והם יבצעו צעדים שיסכנו את כולם".
המטפס האמריקני, קנט סטוארט, שטיפס על ההרים הגבוהים בעולם בשש יבשות, מתכוון להתכונן לאקלים מראש, לקראת הטיפוס שלו על האוורסט. סטוארט חווה איבוד משקל קיצוני במסעות ולטענתו האוהל עוזר לקצר את הטיול. "אתה אוכל וישן בבית ולא חשוף לסכנה שיש בשהייה בהרים", אמר.
אנטויסטל התחיל לטפס על ההר ב-2014, כאשר היה בחופשה נדירה של תשעה חודשים מהעבודה, אך נאלץ לעצור עקב מפולת שלגים שהביאה למותם של 16 מדריכים והפסיקה את עונת הטיפוס. הוא הדגיש: "אין לי זמן עכשיו, לא הייתי יכול להגיע לאוורסט לולא השיטה הזו".
לפנייה לכתב/ת 
