אירוויזיון 2017 היה אכזבה מנצנצת
לא ברור מה הכאיב יותר לעיניים - הניקוד הנמוך שקיבלה ישראל, או ההפקה האוקראינית שסיפקה בעיקר געגועים לשבדיה. היו שם כינורות, סוסים, גורילות וכלות, אבל סמדר שילוני בעיקר הסתכלה בשעון. נתראה בשנה הבאה
הימים ימי בין המצרים, כבר לא ערוץ 1 ועדיין לא התאגיד, אבל אפילו הריק האינסופי שנפער בשידור הציבורי לא ימנע מהאירוויזיון להתקיים. גם כשהיקום יקרוס לתוך עצמו, תחרות הפופ של אירופה (ואוסטרליה. וישראל) תתקיים ביקום משל עצמה. התקפת סייבר משתקת את בריטניה, הצ'צ'נים שולחים את הגייז שלהם למחנות, אבל בקייב רומנים שרים יודל אף על פי כן ולמרות הכל, כי האירוויזיון יותר חזק מכל אלה, ואם זה אומר להחזיר מהמתים ערוץ טלוויזיה כדי לשדר אותו, אז זה מה שיקרה. ומתוך הסרקופג שלו הדבר היחיד שהערוץ הראשון יכול לעשות הוא לחבל בתרגום.
אולי הקששתי מעט במהלך השנה שעברה מאז האירוויזיון הקודם, לא יודעת. משום מה התחרות כולה נשמעה לי כמו שיר אחד ארוך ואף אחד מהם לא ממש התרומם מעל האחרים. שלושת המנחים נשמעו לי כמו הטבח השבדי מהחבובות, וזה המקום היחיד שבו הם הזכירו את שבדיה וחבל, כי האירוויזיון השבדי בשנה שעברה היה ממתק של מודעות עצמית וקלילות, ואילו בקייב קפצנו ראש לבריכת סכרין וטבענו בנצנצים. למזלנו בחור אחד עם ישבן חמוד הרים לקהל בזמן שכולם חיכו לתוצאות.
זאת הייתה חגיגה של זמרים פעוטים ושעטנז מרהיב ומופרע של כינורות, סוסים, גורילות וכלות, שירו לכל הכיוונים, אבל בשלב די מוקדם של התחרות היה ברור שבשנה הבאה האירוויזיון הולך לפורטוגל, וכדאי שהם יתחילו לסדר את כל הדברים הנחמדים במדינה שלהם שנראים כמו פרסומת לסלולרי כדי שיהיה להם מה לצלם לווידאו. הזמר הפורטוגלי עלה לנאום הניצחון שלו והודה לכולם פחות או יותר במילים "כל השירים חוץ משלי היו קקי, הגיע הזמן שתחזרו לעשות שירים אמיתיים, כמוני".
נציגי הערוץ הראשון לא התאפקו ונתנו מערכון קטן של החמישייה בזמן חלוקת הנקודות שלהם – עופר נחשון הודיע לעולם שהערוץ הממלכתי של מדינתנו, שזכתה באירוויזיון שלוש פעמים וגם המציאה את ה"שבתרבות", יסיים הערב את שידוריו לנצח בגלל התאגידצ'יק שחמק לראש הממשלה ב"צוק איתן". אם גם אתם התכווצתם במבוכה בכורסה שלכם, אתם לא היחידים. בבריטניה בכלל חשבו שאנחנו פורשים.
אימרי זיו, משקה החלבונים של כולנו, דווקא נתן הופעה לא רעה. הוא פלרטט, קרץ, מצמץ בשפתיו ומשמש בחשקנות את הקהל שלו דרך המצלמה, ולא הסתפק בזה אלא עלה לפחות לשני שירים נוספים כדי להעלות את הסיכויים שלו לזכות, אבל זה כנראה לא הספיק. בסוף שלוש וחצי השעות שארכו שש שעות לפי שעוני, ישראל הלכה ונדחקה אל המקום הרביעי מהסוף. כולי תקווה שבשנה הבאה נלמד את הלקח ונחזור לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב. ואתם יודעים למה אני מתכוונת. נכון, לתימנים.
