שיא בחצי, שפל בגמר: מספרי האירוויזיון
מהתוצאה הטובה ביותר של ישראלי בחצי הגמר ועד לתוצאת הגמר המאכזבת ביותר מאז שרה'לה שרון ב-1993: ההופעה של אימרי זיו, ההפתעה בתמיכה בישראל וההצבעות שחושפות את הפוליטיקה
זה התחיל בתצוגה הישראלית הטובה ביותר בחצי גמר אירוויזיון מאז ומעולם - ונגמר בהופעה שלפחות השורה התחתונה שלה הייתה הגרועה ביותר מאז "שירו" המיתולוגי של שרה'לה שרון. אימרי זיו נעל את חצאי הגמר עם ביצוע שהביא לישראל גמר שלישי ברציפות והפיח תקוות לזכייה רביעית בהיסטוריה, אבל פתח את הגמר עם זיוף קל וחיכה יותר משעתיים עד התוצאות כדי להיווכח שאלוף אירופה הוא לא יהיה.
אבל תחילה חצי הכוס המלאה, או חצי הגמר השני באירוויזיון שנערך בקייב. באופן מסורתי, התוצאות המדויקות של חצי הגמר נחשפות רק אחרי קיום הגמר, ולכן רק היום (א') התברר ההישג המרשים של אימרי בחצי הגמר והתברר שדווקא הצופים, שמאיבתם לכאורה מדינות כמו ישראל חוששות יותר מכל, הצביעו בהמוניהם לנציג הכחול-לבן.
207 נקודות קיבל השיר הישראלי "I Feel Alive" מהשופטים ומהקהל בבית - מקום שלישי מבין 18 המתמודדים. זהו הדירוג הטוב ביותר של ישראלי בחצי גמר, שווה לדירוגו של נדב גדג' לפני שנתיים עם "גולדן בוי". אז גדג' סיים בסופו של דבר במקום התשיעי בתחרות.
צופי כל 17 המדינות, בלי יוצא מן הכלל, העניקו נקודות לאימרי - לפחות שלוש נקודות מכל מדינה. הצופים בצרפת, מלטה ובולגריה אהבו אותו יותר מכולם, והעניקו 10 נקודות. השופטים היו יותר מסויגים, ושופטי שבע מדינות לא העניקו נקודות לישראלי. לעומת זאת, שופטי צרפת נתנו את הדוז פואה היחיד לאימרי בתחרות בבירת אוקראינה.
בסך הכל נתנו השופטים לזמר הישראלי הצעיר 75 נקודות, לעומת 132 הנקודות של המצביעים בבית. הפער הזה לא מוסבר באיבה כלשהי של שופטי האירוויזיון לישראל, אלא בכך שאימרי היה האחרון שעלה להופיע. אבל ההגרלה שהיטיבה איתו בחצי הגמר היא גם זו שעשתה לו חיים קשים אתמול, בגמר עצמו.
אימרי היה הזמר הראשון שעלה על הבמה בקייב, וגם התזכורות הבלתי נגמרות של השירים אחרי חצות לא הצליחו כנראה להזכיר לקהל האירופי את מה שהיה שעות לפני כן. גם חוסר הדיוק הקל בפתיחת ההופעה הקשה על הישראלי לשחזר את ההצלחה הגדולה בחצי הגמר, והתוצאה הייתה מקום 23 בלבד. מאז המקום ה-24 של שרה'לה שרון ב-1993, זהו הדירוג הנמוך ביותר בגמר, שווה לדירוגו של אדי בטלר ושירו הנשכח "זה הזמן" ב-2006.
בסך הכל קיבל אימרי בגמר 39 נקודות - 34 מהשופטים וחמש בלבד מהקהל: שלוש מהצרפתים ונקודה בודדת מאזרבייג'ן וממקדוניה. השופטים הבולגרים העניקו לנו שמונה נקודות. אחריהם: שופטי מלטה (7), צרפת (6), נורבגיה (5), אזרבייג'ן (4), רומניה (2), סרביה ובלארוס (1 כל אחד). הפער בנקודות אמנם גדול, אבל בדירוג עצמו הוא מינימלי - מקום 21 אצל השופטים, ו-22 אצל הצופים.
כאמור, השוני הגדול בין חצי הגמר לגמר יכול להיות מוסבר בין היתר במיקום השיר ברשימת המבצעים. מבין ששת הראשונים שעלו על הבמה בקייב, רק אחד קיבל את מרב הנקודות שלו מהצופים ולא מהשופטים. אצל ששת האחרונים המגמה הפוכה - רק אחד קיבל את מרב הנקודות מהשופטים. מגמה דומה נראתה גם בחצאי הגמר. הדבר גרם לכך שהולנד, נורבגיה ורומניה, שסיימו אחרינו בחצי הגמר, דורגו בין 11 הראשונות בגמר - לעומת המקום ה-23 של אימרי.
אבל גם הפוליטיקה שיחקה כמובן תפקיד באירוויזיון, כמו בכל שנה. אמנם המנצחת פורטוגל קיבלה מספר נקודות כמעט זהה מהקהל ומהשופטים, וגם סגניתה בולגריה דורגה במקום השני אצל שתי הקבוצות, אך אצל מדינות אחרות נראו היטב ההבדלים. אוסטרליה קיבלה בגמר 171 נקודות מהשופטים (מקום רביעי), לעומת שתי נקודות מהקהל, שכנראה לא הבין מה עושה היבשת החמישית בתחרות שירה אירופית. הבריטים, שכבר שנים הם לא חביבי אירופה ואחרי הברקזיט כנראה נחשבים עוד יותר למוקצים, קיבלו 99 נקודות מהשופטים האובייקטיביים יחסית, לעומת 12 בלבד מהקהל.
וכרגיל, השכנות והחברות צ'יפרו זו את זו בדוז פואה, לא בהכרח עקב הכישרון האמנותי של המבצע או המבצעת. יוון העניקה לקפריסין 24 נקודות (דוז פואה כפול מהשופטים ומהקהל), וקפריסין החזירה לה 24 נקודות. קרואטיה נתנה להונגריה השכנה 24 נקודות, ומולדובה העניקה מספר נקודות זהה לשכנתה רומניה. מלטה שלחה את כל 24 הנקודות שלה לאיטליה הסמוכה, והקהל הסלובני נתן 12 נקודות לקרואטיה - גם היא כמוה הייתה פעם חלק מיוגוסלביה. גם מדינות חבר העמים דאגו זו לזו - גאורגיה העבירה 22 נקודות לאזרבייג'ן, אוקראינה נתנה 20 נקודות לבלארוס. וספרד? היא קיבלה חמש נקודות בלבד מהקהל כולו, כולן מהשכנה פורטוגל, שחגגה בסיום הערב זכייה ראשונה בהיסטוריה באירוויזיון.