האמצעים דלים, הציונים משתפרים: היישובים שהצטיינו במיצ"ב נגד כל הסיכויים
בכסרא סמיע מדגישים את שיתוף הפעולה שהוביל להצלחה שמיקמה את היישוב הדרוזי הקטן במקום העשירי בדירוג הארצי. בכאבול משקיעים בחינוך על פני תחומים אחרים וברהט נאבקים בצפיפות בכיתות ובתנאים הכלכליים. שלושה סיפורים על יישובי מיעוטים שהצליחו
תוצאות מבחני המיצ"ב כפי שנותחו אתמול (א') במפת החינוך של ynet ואתר מדלן, חושפים בין היתר את המתרחש בבתי הספר ביישובים קטנים יותר. את הזינוק המשמעותי רשמה המועצה כסרא-סמיע (אשכול סוציו-אקונומי 3) שעלתה ב-24 נקודות דירוג לעומת 2012, אז עמדה על 49 נקודות מדד לעומת 73 כיום. ההישג מציב את היישוב במקום העשירי מבין 80 היישובים שנבחנו בשנת 2016. "אין כמו להרגיש שמצליחים ולקבל אישור על זה", אומרת נועה עבדאללה, מנהלת חטיבת הביניים עמל מרכז הגליל.
במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) נבחנים תלמידי כיתות ח' במקצועות הליבה - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית), ותלמידי כיתות ה' נבחנים באותן בחינות, להוציא את מקצוע המדעים. פרט להישגים הלימודיים במקצועות הליבה, מתבקשים התלמידים והמורים להשיב גם על שאלוני "אקלים בית ספרי", ששופכים אור על המתרחש בין כותלי בית הספר.
בכסרא-סמיע, יישוב דרוזי קטן שמונה פחות מעשרת אלפים תושבים, יש שלושה בתי ספר יסודיים וחטיבת ביניים. במבחני המיצ"ב הקודמים דורג היישוב במקום ה-35. "התוצאה מכובדת מאוד", אומר ראש המועצה נביה אסעד. "היא משקפת את המאמץ שאנחנו משקיעים בחינוך - הן מצד המועצה המקומית והן מצד בתי הספר היסודי וחטיבת הביניים. שיתוף הפעולה בין כולם הוביל להצלחה".
עבדאללה שותפה לכך שסוד ההצלחה של כסרא-סמיע הוא בשיתוף הפעולה היישובי. "תוצאות המיצ"ב משקפות את מצב החינוך ביישוב", היא אומרת. "בכסרא-סמיע יש הנהגה שמובילה את כל מערך החינוך מהגן ועד כיתה י"ב ויש שיתוף פעולה בין כל המעגלים. ההתקדמות והשיפור הם בזכות עבודת הצוות של המורים וההנהלה בכל בתי הספר - יסודיים, חטיבות ביניים ובית הספר המקיף הרב-תחומי".
לדברי המנהלת, הם אינם נחים על זרי הדפנה בעקבות התוצאות. "עבורנו זו מדרגה שממנה אנחנו רוצים להתקדם עוד יותר ולשפר את המצב", היא מסבירה. "זה בא ממקום של עבודה מאומצת לשיפור ההישגים, ללמידה משמעותית והטמעתה. זה ממקום של פיתוח מקצועי של המורים ועבודה על השתלמויות, כולל כל המערך, החינוך הערכי והמעורבות החברתית".
עבדאללה מספרת כי ביישוב מאמינים בתלמידים ובהשקעה, ומבחני המיצ"ב הם מעין חותמת לכך. "יש אצל ההורים והתלמידים תחושה של שביעות רצון, והיא קיימת גם אצל הרשות המקומית ומחלקת החינוך שמובילה את החינוך ביישוב", היא משתפת. "העלייה בדירוג נתנה תחושה חיובית להשכלה וללימודים, תחושת 'כן אני יכול'. אין כמו להצליח ולהרגיש שאנחנו הצלחנו, אבל הדרך עוד לפנינו".
כאבול: שומר על מקום בצמרת
ביישוב כאבול שבצפון מסתכלים על התוצאות שהציבו אותם במקום ה-15 מבין היישובים שנבחנו ומתגאים. לצד זה, יש ירידה עקבית במדד. בעוד שבשנת 2012 הם היו עם 82 נקודות, ב-2013 כבר נרשמו 76 נקודות והשנה 67.
ראש המועצה המקומית של כאבול שבגליל המערבי, השייח' סאלח ריאן, אמר כי המטרה היא לכבוש את הצמרת, אולם אנשי הכפר ריאליים בשאיפותיהם. "הנתונים מהווים בשורה טובה וברכה. אין ספק שזה בזכות ההשקעה של המועצה בתחום החינוך למרות האמצעים הדלים שיש ליישוב כמו כאבול", אמר ריאן. "היינו מאוד רוצים לכבוש את הצמרת וברור לנו שזהו מאמץ כפול ומכופל, במיוחד כאשר ההשקעה שלנו כמועצה בחינוך באה על חשבון דברים אחרים".
לדברי ריאן, "אנו רואים בחינוך ובהשקעה בילדים היום מנוף חינוכי וכלכלי עתידי. זו הזדמנות לקרוא לכל שרי הממשלה ולכל קברניטי המדינה לשים לב לכפר כאבול ולמהפך האיטי שמתחולל כאן, ולקרוא להם להירתם יחד איתנו למשימה - לטובת כולם".
רהט: בעיות כלכליות ופיזיות
על פניו ברהט שבנגב נהנים מפירות ההשקעה. היישוב קפץ בעשר נקודות דירוג במבחני 2016, ועומד כרגע על 29, אולם עדיין מדורג בתחתית הטבלה - במקום ה-72 מתוך 80 רשויות נבחנות.
ראש העיר רהט ומחזיק תיק החינוך, טלאל אלקרינאווי, טוען שהפערים האדירים נובעים מתשתיות לקויות, היעדר יכולת עירונית להשקיע בתלמידים וגם בשל העובדה שלהורים אין יכולת כלכלית לתגבר את הלימודים של ילדיהם.
אלקרינאווי מסביר שלצד הבעיות הכלכליות יש בעיות פיזיות לא מבוטלות. "הבעיה היא בבנייה הפיזית של כיתות במערכת החינוך ברהט, יש לנו 141 כיתות יבילות", הוא אומר. "אנחנו מקווים שעם התוכנית הכלכלית החדשה נקבל כיתות לימוד כדי לשפר את האקלים הבית ספרי. הסוגיה טעונת שיפור באופן יסודי. יש לנו בבתי הספר היסודיים בין 1,500 ל-1,600 תלמידים, ובמקום שיהיו 18 כיתות יש 30 וזה יוצר עומס. בתיכונים יש לנו 64 כיתות במקום 36".
לרהט אין הכנסות עצמיות שיאפשרו לה להשקיע אותן בחינוך. זו גם הסיבה שהרשות המקומית מוגבלת כספית לעומת אחרות. "היכולת הכספית של רשות מקומית כמונו להשקיע מעבר למה שהיא מקבלת מהמדינה כמעט שואפת לאפס", מסביר ראש העיר. "ההורים לא יכולים לספק לילדים שלהם שיעורים פרטיים ומי שכן בעצם יוצר פער. אני חושב שהגיע הזמן שנושא החינוך יתוקצב דיפרנציאלית במדינת ישראל. יישובים חלשים צריכים לקבל יותר מאשר יישובים חזקים. זה תמיד יוצר פערים בין התלמידים. הגיע הזמן להיאבק על זה".
מפת החינוך
המפה שמוצגת במוחד ל-ynet מציגה את הדירוג המשולב של בתי הספר, בהתבסס על נתוני משרד החינוך, כפי שעובדו ונותחו על-ידי אתר מדלן. הנתונים מחולקים לעשירונים לפי ארבעת מקצועות הליבה שעליהם נבחנו התלמידים בשנים האחרונות. אם בית ספר קיבל דירוג 100 פירוש הדבר שבכל אחד מהמקצועות הישגי התלמידים נמצאים בעשירון הטוב ביותר (העשירי) בין בתי הספר בארץ. מאחר שכל בית ספר נבחן רק פעם בשלוש שנים, לחישוב הדירוג על סמך כל המקצועות נעשה שימוש במידע משנים קודמות שבהן נבחנו כל תלמידי בית הספר.
היישובים במפה נצבעו בהתאם לדירוג משוקלל של התוצאות בבתי הספר שנמצאים בהם. הצבע הירוק מעיד על מדד גבוה, ואילו הצבע החום על מדד נמוך. לחיצה על היישוב במפה תציג את הציון הכללי שקיבל, ואת בתי הספר המובילים בבחינות המיצ"ב. לחיצה נוספת תוביל לפרטים המלאים על כל בתי הספר ביישוב, החל מציוניהם במבחנים לאורך השנים, ועד לאחוז התלמידים שדיווחו כי טוב להם בבית הספר.
לפנייה לכתב/ת 
