המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים

במקום להשקיע בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל, השקיע משרד הבינוי והשיכון בראשותו של אורי אריאל דווקא במרכז הארץ, תוך הפרת כללי המנהל התקין, מינוי מקורבים לתפקידי מפתח ומידור הדרג המקצועי במשרדו - כך נטען בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ג'). המבקר מצביע על השר אריאל כעל מי "שנושא באחריות למחדל חמור בסדרי המשילות ולפגיעה בסדרי המנהל התקין".

המבקר, שבחן את התנהלות המשרד בין 2015-2013, ציין כי מקורביו של אריאל התערבו בתוכנית הממשלתית לקידום "קבוצות התיישבות" (גרעינים) ודחקו במעשיהם את הדרג המקצועי של המשרד. הוא קרא ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק את התנהלות בנוגע לכמה מהעברות הכספים לגרעינים במרכז הארץ, שלדבריו לא היו זכאים לכך.

לקריאת הדו"ח המלא על אריאל לחצו כאן

הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:

"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה

מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"

הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל

ברקע דבריו של המבקר ניצבת החלטת קבינט הדיור בדבר "תוכנית אסטרטגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות", שעיקרה "לפעול בכל האמצעים על מנת להוריד את מחירי הדיור ולהציב כיעד לאומי את פיתוח הפריפריה הגאוגרפית והחברתית בישראל".

כך פעלה השיטה - מתוך דו"ח המבקר

עוד בדו"ח המבקר:

77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב

המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ

קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות

משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"

מקורבים דחקו את הדרג המקצועי

בחודש יולי 2013 עבדו במשרד לפיתוח הנגב והגליל ובמשרד הבינוי על הצעת החלטה ממשלתית שתקדם הקמת קבוצות התיישבות בנגב, בגליל ובפריפריה. מבדיקת המבקר עולה כי טיוטת ההצעה הועברה על ידי המשרד לכמה חברי מרכז מפלגת תקומה, שבראשה עמד אריאל, והם משמשים בתפקידים בגרעינים במרכז הארץ.

מהערותיו של אחד המקורבים, שייעץ לגרעינים רבים ברחבי הארץ, עולה כי הוא פעל לשינוי הגדרות התוכנית ולהוספת הקבוצות שפועלות באזור המרכז לאלו הזכאיות לקבלת סיוע מהמדינה. בפנייה של מנהל היחידה העירונית בחטיבה להתיישבות צוין כי הלחץ שמפעיל יועץ השר לכלול את הקבוצות במרכז הארץ "נובע מהצורך הפנים-מפלגתי להראות שיש התייחסות לכולם".

ההצעה הועלתה בספמטבר 2013 ועברה בישיבת הממשלה, לא לפני שא', מקורב נוסף לאריאל ופעיל מרכזי בגרעינים בתל אביב, הגיע לדיון של קבינט הדיור שעסק באותו הנושא ללא גילוי נאות.

עוד בדו"ח המבקר:

עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם

ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה

המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר

זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל‏

אף שבהחלטה נקבע כי תוקם מנהלת שתרכז את חלוקת הכספים ודרך העברתם, בנובמבר 2013 החל משרד הבינוי להעביר את התקציבים שיועדו ליישום התוכנית אל החטיבה להתיישבות. בסך הכול עברו לידיה 51 מיליון שקלים, כל התקציב שיועד עבור פעילות המשרד בנושא.

באותו הזמן הופצה במשרד טיוטת קול קורא שניסח אגף שיקום שכונות. עוד לפני שהגיעה התייחסות הגורמים המקצועיים, דחה אותה יועצו של אריאל באותה תקופה, ישראל מלאכי: "הנוסח הנוכחי איננו עולה בקנה אחד עם מדיניות השר בהפעלת הפרויקט".

בתחילת 2014 כינס ב', מקורבו של אריאל שעבד באותו זמן במשרד, פגישה שבה השתתפו עובדת זוטרה של אגף שיקום שכונות וחבר ועד של גרעין ברמת אביב. בפגישה הזו נוסח הקול הקורא מטעם משרד הבינוי, ונקבעו הקריטריונים למתן הסיוע. מי שלא היו בפגישה, לא ידעו עליה ואף לא קיבלו את סיכומה, הם מנכ"ל המשרד והיועץ המשפטי.

אחד הגורמים המרכזיים בדחיקת הדרג המקצועי, לפי המבקר, הוא יועצו של אריאל, ישראל מלאכי. בדיון שנערך בחטיבה להתיישבות ועסק באישור הסיוע לגרעינים השונים היה מלאכי הגורם היחיד ממשרד הבינוי. הגורמים המקצועיים במשרד לא עורבו בדיון ובהחלטה.

גם לאחר שכבר לא היה יועצו של אריאל, השתתף מלאכי בישיבה בנושא הגרעינים בחטיבה להתיישבות על תקן "מקורב לשר". גם בישיבה הזאת לא השתתף נציג מהדרג המקצועי במשרד.

המבקר תוקף את מעורבות המקורבים: "אריאל אפשר מצב שבו עבר שיקול הדעת בנוגע להתוויית החלטות אסטרטגיות מהדרג המקצועי לגורמים בעלי עניין, המבקשים לקדם את ענייניהם האישיים ברמה המפלגתית וברמה העסקית. בכך נושא השר אריאל באחריות למחדל חמור בסדרי המשילות ולפגיעה בסדרי המנהל התקין".

עוד מציין שפירא כי "החלטותיו של השר אריאל לערב את מקורביו הפוליטיים בתחומים הנוגעים למתן סיוע לגרעיני התיישבות, ואף לייעד להם תפקידים במנהלת הגרעינים, שאותה פעל להקים במשרד הבינוי בתקופת כהונתו, מעוררות חשש כי פעל להבטיח שהתמיכה התקציבית בעמותות תופקד בידי גורמים הקשורים בטבורם לפעילותו הפוליטית והאידאולוגית של השר ואשר להם זיקה מהותית וישירה לחלק מאותן העמותות. מעורבות המקורבים אפשרה לכלול בתכנית קבוצות התיישבות שלא היו זכאיות לסיוע קודם לכן".

עוד בדו"ח המבקר:

הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק‏

המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה‏

ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור ‏

המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"‏

במענה לתגובת אריאל כי לא היה מודע לאותן "שגיאות" שעשו מקורביו אמר המבקר: "חוסר הידיעה על התנהלות מקורביו ובעלי העניין הקשורים אליהם אינה פוטרת אותו מהאחריות לכשל זה במשילות ובסדרי המנהל במשרד שהוא ממונה עליו".

הקריאה ליועץ המשפטי לממשלה מנוסחת כך: "החלטות של משרד הבינוי ושל החטיבה להתיישבות להעניק סיוע תקציבי לקבוצות התיישבות שחבריהן מתגוררים ופועלים בשכונות בעלות מעמד חברתי-כלכלי גבוה בערי המרכז, וחלקן אף אינן עומדות בתנאי הסף של החלטה 741 ('תכנית אסטרטגית לעידוד וחיזוק ההתיישבות'), טעונות בדיקה של היועץ המשפטי לממשלה".

כנס חירום לפני הבחירות

אחת העמותות שהקים אחד המקורבים קיבלה סיוע של 68 אלף שקלים אף שלא עמדה בתנאי סף מחייב ולא היה לה אישור על ניהול תקין מרשם העמותות. לגרעין אחר בראשות מקורב אושר סיוע של 317 אלף שקלים, אך אגף שיקום שכונות פסל את הבקשה כיוון שהעמותה לא עמדה בתנאי הסף. גם בעניין זה המבקר מפרסם קריאה ליועץ המשפטי לממשלה - לבחון את הענקת הסיוע לשתי העמותות ולבדוק אם הן עומדות בתנאי הסף.

שינוי נוסף בהחלטה ביטל את האיסור על הקבוצות הנתמכות לעסוק בפעילות פוליטית. כמה ימים לפני הבחירות לכנסת ב-2015 ערך אריאל כינוס חירום בהשתתפות ראשי גרעינים הנתמכים על ידי המשרד. הוא קרא להם לפעול למען המפלגה ו"לעשות הכול כדי שיהיה לנו בית יהודי חזק".

יותר לרעננה ולתל אביב, פחות לפריפריה ולמעמד הנמוך

השינוי בהחלטה השפיע מאוד על חלוקת הכספים לגרעינים ברחבי הארץ. על פי בדיקת המבקר, רק 39% מכספי התוכנית עברו לגרעינים בנגב ובגליל לעומת 43% שהושקעו בגרעינים במרכז הארץ.

מנתונים שמפרסם המבקר עולה כי לקבוצות שפועלות ביישובים בעלי מעמד כלכלי נמוך הוקצה הסיוע הקטן ביותר, כ-4 מיליון שקלים. לעומת זאת, בקבוצות שפועלות ביישובים בעלי מעמד גבוה, כמו מודיעין, רעננה ותל אביב, הושקעו יותר מפי שניים כספים, כ-10.5 מיליון שקלים, ורובם הושקעו בשכונות המבוססות בעיר.

בתגובה נטען כי חלק מהקבוצות גרות בשכונות מבוססות אך פועלות בשכונות מצוקה בעיר. אך המבקר דחה את הטענה בכך שאין נתונים המגבים זאת. המבקר חתם את דבריו בפרק בקריאה ליועץ המשפטי לממשלה לבחון את החלטות משרד הבינוי והחטיבה להתיישבות להעניק סיוע לגרעינים שחבריהם מתגוררים ופועלים בשכונות בעלות מעמד גבוה במרכז, שחלקן לא עומדות בתנאי הסף.

עוד בדו"ח המבקר:

המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה‏

"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"

לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה

השר אורי אריאל מסר בתגובה לממצאי הדו"ח כי הוא "מכבד את קביעות מבקר המדינה וכבר הנחה את הגורמים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיותיו. יודגש כי המבקר לא ממליץ להעביר לבדיקת היועמ"ש את פעילות השר, אלא את פעולתן של עמותות מסויימות, שלשר לא היה כל קשר לתקצובן בפועל". אריאל הוסיף: "כל שומרי הסף, היועצים המשפטיים והחשבים במשרדי הממשלה השונים, אימצו ואישרו רשמית את התוכנית והיו שותפים לכתיבתה, לקביעת הקריטריונים להפעלתה וליישומה בפועל".

השרה מירי רגב. משבר אמון בלשכה(צילום: גיל יוחנן)

מירי רגב והפוליגרף לעובדים

בפרק אחר בדו"ח, במשרד התרבות והספורט בדק המבקר את מעורבות השרה מירי רגב בביצוע בדיקות גלאי שקר בלשכתה. בשל ההדלפות רגב ומשבר האמון שפקד את הלשכה, ביצעו ארבעה מ-13 העובדים המועסקים בלשכת השרה במשרות אמון בדיקות פוליגרף על חשבונם.

בעקבות הבדיקות החליטה רגב לקיים שיחת צוות שאליה זומנו כל המועסקים במשרות האמון בלשכה. משתתפים בשיחה ציינו בין היתר כי הם "רואים צורך וחשיבות רבה בבדיקת פוליגרף בלשכה", כדי להשיב את האמון בין השרה לעובדי הלשכה, אולם רגב ציינה כי "הפתרון אינו רלוונטי כרגע". לאחר שיחה זו ביצעו עוד שתי עובדות מלשכתה של השרה מיוזמתן ובמימונן בדיקת פוליגרף.

המבקר כתב כי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה עוסקת בביצוע בדיקת גלאי שקר ביוזמת העובד, ועל כן לא נמצא ליקוי בדרך פעולתה של השרה רגב ושל גורמים אחרים במשרד התרבות בעניין זה. עם זאת, כתב המבקר, "נוכח מעמדם של העובדים במשרות אמון ונסיבות העסקתם, טוב הייתה עושה השרה אילו הייתה נוקטת עמדה נחרצת יותר על מנת להניא את עובדי לשכתה מביצוע בדיקות גלאי שקר ביוזמתם".

עוד כתב המבקר כי "ייתכן כי בחירתה של השרה לעיין בתוצאת בדיקה כזאת, גם אם מדובר בעיון שטחי בלבד, ובחירתה לציין לפני עובדי הלשכה כי אחת העובדות ביצעה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, הביאה חלק מעובדי הלשכה לידי מחשבה כי כדי להפיס את דעתה של השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם - יש לבצע בדיקות גלאי שקר פרטיות".