סיכומים עושים בסוף

1. הפועל ת"א מתרסקת

קחו אוויר, שימו ברקע שיר קצבי של אריק איינשטיין (די כבר עם ה"איזה מסכנים האוהדים") ובואו נריץ בקליפ את הדמויות והאירועים שסיפקה לנו הפועל ת"א בשנה האחרונה.

אספן אמנות שמזכיר באופן חשוד את הארי פוטר, סינים שרוצים לבנות אצטדיון בבת-ים, אלי גוטמן דופק את נאום "כשהובלנו 1:3 הבנתי שזו קבוצה של גיא לוזון" - ובורח רגע לפני הדרבי, לוזון אוכל חמישייה בדרבי, לוזון עובר לנאום בעצמו, לוזון בורח, מנחם קורצקי מגיח, האחים ניסנוב מצטרפים, תשע נקודות מופחתות. 

ככה נראתה כל העונה(צילום: ראובן שוורץ)

עכשיו יוצאים לשופינג בליגה הלאומית, מחפשים מציאות בליגה השנייה בסין, תמוז ודגני הולכים מכות עם יס"מניקים, אוהדים הולכים מכות עם שחקנים - ואחרי כל הרעש: מחלצים תיקו מהפועל רעננה. המסך יורד, הפועל ת"א גם כן.

נגמר הקליפ, סוף הסרט. ברוכים הבאים לעולם האמיתי: יום שישי שעה שלוש, ליגה לאומית. הסרט הזה הוא דל תקציב, אין בו אפקטים ולא צריכים משקפי תלת-ממד. אה, אבל חייבים משקפי שמש.

2. מכבי ת"א מאבדת עניין

יש הגורסים שאת הרמז הראשון אפשר היה לזהות כבר בספטמבר. משחק ליגה אירופית באצטדיון בנתניה, מכבי ת"א מובילה על זניט סנט פטרסבורג 0:3, שנשמר עד הדקה ה־76, בדרך עורכת לחובבי הספורט בישראל היכרות עם השם וידאר קיארטנסון (שער בכורה), אבל ברבע שעה מהגיהינום מצליחה לשמוט את היתרון ומפסידה 4:3. הכי לא מכביסטי שיש.

איך הם הפסידו?(צילום: AP)

שבעה חודשים אחרי, באותו מגרש, היא מפסידה להפועל באר-שבע רגע לפני תוספת הזמן (שוב, אחרי שהייתה ביתרון), ורואה אותה חוגגת על הפרצוף שלה אליפות שנייה ברציפות. הכי לא מכביסטי שיש 2.

מכבי ת"א לא שמטה את האליפות, היא הייתה של באר-שבע עוד מהעונה הקודמת, וב-2017 האלופה רק קיבעה את מעמדה כקבוצה הכי טובה וחזקה בליגה. השתיים אמנם רצו לאורך תקופה מסוימת כתף אל כתף, אבל היתרון והדומיננטיות של באר-שבע היו ברורים לאורך כל העונה. למעשה, מכבי ת"א יצאה מהמרוץ בשלב מוקדם יחסית וחלקים גדולים מהפלייאוף היו לא יותר מגארבג' טיים. עם יוקרה ונצנצים של כרטיס לאירופה, אבל עדיין גארבג' טיים. הכי לא מכביסטי שיש 3.

לבאר שבע הייתה דומיננטיות ברורה(צילום: אוהד צויגנברג)

נחמת גביע המדינה? הלו, נהייתם מכבי חיפה? לא בשביל זה הביאו את קרויף וארבלדזה ו-וידיגאל וסקאריונה וקיארטנסון ושוינפלד ומיקאל ועוד שני ברזילאים שאיש לא באמת זוכר איך קוראים להם. חוץ מזה, אם כבר נחמה אז האוהדים התלהבו הרבה יותר מהירידה של הפועל ת"א האדומה.

3. מכבי חיפה תקועה בלופ

מנהל טכני? מנהל ספורטיבי? מנהל מקצועי? בזמן שבכירי מכבי חיפה עדיין ניסו לתת שם לתפקיד שממלא טור כריסטיאן קרלסן, הקבוצה שלהם כבר גמרה את העונה והשחקנים יכלו ללכת לים. הבעיה הייתה שבינואר עדיין די קר.

מה הוא עשה בדיוק?(צילום: גיל נחושתן)

אבל בואו ניזכר בימים החמים אי-שם בחודש יולי, אז נשלח עמית זנטי לבעוט פנדל מול נומה קאליו, החמיץ ומכבי חיפה עפה מהליגה האירופית. לא, אין כוונה להפיל את התיק על זנטי חסר הניסיון - ההדחה הייתה כישלון מביך של קבוצה שלמה, שחילצה פעמיים תיקו מול יריבה נחותה – אלא רק להזכיר מאיפה החלה הנפילה. או במילים אחרות: עונה שמתחילה בהפסד לקבוצה אסטונית עם שם של אוהד בית"ר ירושלים לא יכולה להגיע לשום מקום.

מכבי חיפה מתאמצת לשדר פאסון של מועדון רציני שמנוהל בצורה שקולה ואחראית, אבל למי שהספיק לשכוח היא החליפה העונה שלושה מאמנים. המועדון הגדול הכי קפריזי בשכונה. רגע אחרי ההפסד לקאליו נזרק רוני לוי ובמקומו הגיע רנה מולנסטיין, רק כדי להיות מוחלף על ידי גיא לוזון, שביסס את הקבוצה במקום השישי. עכשיו כבר מדברים על מחליף ללוזון, אבל לפחות המטרה הושגה: אין גביע, אין אירופה ואין סיכוי לעוף בקיץ ע"י קבוצה אסטונית אלמונית.

נומה קאליו עשתה לו צרות(צילום: ראובן שוורץ)

4. מאמנים כמו גרביים

רוני לוי, רנה מולנסטיין, אלי גוטמן, גיא לוזון, מוטי איוניר, בני בן-זקן, רן בן-שמעון, שוטה ארבלדזה, שרון מימר, רוני אוואט, דני גולן, פליקס נעים, שרון מימר, אלי כהן. הרשימה מתארכת ומתעדכנת אונליין, ולך תזכור את כולם. האגדה מספרת שאם מחברים את האותיות הראשונות בשמות כל המאמנים שהוחלפו בליגת העל, חלקם פעמיים, מקבלים 381, שזה בגימטריה: שכונה.

5. טביב הלוחם בגזענות

זו הייתה יכולה להיות תמונת השנה בספורט הישראלי: שחקני בית"ר ירושלים, ובראשם הבעלים אלי טביב, יורדים מהדשא רגע אחרי שהאוהדים שלהם שרים: "הנה היא עולה הקבוצה הגזענית של המדינה".

אלי טביב משקיף(צילום: ראובן שוורץ)

אז טביב שיחרר הצהרות לוחמניות, ניער קלות את הטריבונה, ועוד יותר את המינהלת ואת בתי הדין של ההתאחדות, אבל למעשה שום דבר לא באמת השתנה. בלה פמיליה זרקו משהו על שינוי הנוסח של הפזמון הגזעני המוכר, השר גלעד ארדן זרק כמה שוטרים סמוך לגדר, וכולם ירדו מהעץ בשלום. אף אחד לא מעז לכרות את הגזע החולה ובטח שלא לטפל בשורשים.

6. פוסט מורטם

עונת 2017 לימדה אותנו שצריך לקחת מאוד ברצינות את דרבי השרון. תראו איזה להט הוציא ההפסד של הפועל כפר־סבא להפועל רעננה מאיש ההייטק הצונן, סתיו שחם.

אלוף הפייסבוק(צילום: עוז מועלם)

בעלי כפר-סבא כל כך רתח, שהוא מיהר להקליד פוסט זועם עם שורות כמו "התביישתי באיך שהקבוצה נראתה היום, ובכלל באיך שהיא נראית מתחילת העונה". הבוס הוסיף עוד כמה שורות לחימום האוהדים נגד המאמן והשחקנים, ובכך בישר על קונספט חדש: מי צריך אסיפות קבוצה כשאפשר ללכלך בפייסבוק?

בהמשך העונה היה זה מאור בוזגלו שפירסם פוסט מחאה על ספסולו ועל כך שטרם קיבל הצעת חוזה, אלונה ברקת הגיבה בהודעה משלה ("חציית קו אדום"), וכך קיבלנו משא ומתן עסקי שמתקיים ברשת החברתית. עכשיו רק צריך שמישהו יכיר לאיזי שרצקי את הטוויטר, ואנחנו מסודרים.