שתף קטע נבחר
 

הפרופ' מהעברית שחשוד בשימוש במידע פנים של מובילאיי במו"מ להסדר

עורך דינו של אריאל דרבסי הודיע לבית המשפט כי הגיע להסדר טיעון מול רשות ניירות ערך האמריקאית. ההסדר, שפרטיו טרם נחשפו, ממתין לאישור של הרשות

פרופ' אריאל דרבסי, החשוד בסחר במניות מובילאיי על בסיס מידע פנים, מנהל משא ומתן מתקדם לחתימה על הסדר טיעון מול רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). לפי החשד, דרבסי גרף רווחים אסורים של 427 אלף דולר כאשר סחר במניית מובילאיי על בסיס מידע פנים שלפיו אינטל עומדת לרכוש את החברה מירושלים, המפתחת טכנולוגיות סיוע לנהגים, תמורת 15.1 מיליארד דולר.

 

עוד בערוץ הכלכלה

 

פרסום הודעה למשקיעים על העסקה באמצע חודש מרץ השנה הוביל לזינוק של 28% במחירה של מניית מובילאיי בבורסה של ניו יורק.

 

פרטי ההסדר הצפוי בין דרבסי ל־SEC, במסגרת הליך האכיפה המינהלי, שמתנהל נגדו בבית המשפט הפדרלי בניו יורק, אינם ידועים בשלב זה. הסדרים שנחתמים במסגרת הליכים דומים מסתיימים בדרך כלל בתשלום קנסות כספיים ובהתחייבות מצד החשוד לשתף פעולה ולמסור מידע. הקנס המקסימלי שאליו חשוף דרבסי עומד על 1.7 מיליון דולר.

 

כמו כן, ה־SEC יכולה לדרוש כי דרבסי יורחק מפעילות בשוק ההון ומכהונה בחברה ציבורית. הליך האכיפה המינהלי הוא הליך אזרחי שאינו יכול להוביל למאסר בפועל. עם זאת, משרד המשפטים האמריקאי רשאי לפתוח בחקירה פלילית מקבילה בנושא.

 

"דרבסי הגיע להסדר עקרוני מול ה־SEC שיפתור את עניינו", דיווח ביום שישי האחרון לבית המשפט בניו יורק לוק קאדיגן, עורך דינו האמריקאי של דרבסי. עם זאת, הוא סייג והוסיף כי "ההסדר עדיין מחכה לאישור רשמי של ה־SEC". במקביל הגיש קאדיגן הודעה שלפיה דרבסי וה־SEC הגיעו להסכמה כי המסמכים שיגישו הצדדים בהליך יהיו חסויים.

מובילאיי בבורסת ניו יורק (צילום: AP) (צילום: AP)
מובילאיי בבורסת ניו יורק(צילום: AP)
 

בכתב הטענות המינהלי שהגישה ה־SEC בפרשה הוזכר ישראלי נוסף שחשוד בסחר במניית מובילאיי על בסיס מידע פנים: ד"ר אמיר וולדמן, סגן נשיא חברת סינרון לשעבר. ככל הידוע אין קשר בין וולדמן לדרבסי.

 

ה־SEC מייחסת לוולדמן גריפת רווחים אסורים בהיקף של 4.5 מיליון דולר. היום ייערך בבית המשפט בניו יורק דיון בבקשה שהגיש וולדמן לשחרר נכסים בהיקף של מאות אלפי דולרים שהרשות הקפיאה לו. דרבסי מצדו הגיע לפני כמה שבועות להסדר מול ה־SEC לגבי הנכסים שהוקפאו לו בארה"ב. הקפאת הנכסים נדרשת לפי ה־SEC לצורך חילוט עתידי שלהם וכן בשל החשש שהשניים יעבירו את הנכסים לחשבונות מחוץ לארה"ב.

 

ה־SEC פתחה בהליך נגד וולדמן ודרבסי לאור ראיות נסיבתיות שאספה, שכללו נתוני מסחר חריגים ביחס לדפוס פעילותם בשוק ההון, לצד היכרות וקשרים לכאורה עם דירקטורים ונושאי משרה במובילאיי.

 

כך, למשל, הרשות גילתה כי שבועיים לפני ההכרזה על העסקה דרבסי החזיק במניות של טבע בשווי של 1.4 מיליון דולר. 11 יום לפני ההודעה על העסקה דרבסי מכר את מניות טבע שהחזיק בהפסד של 661 אלף דולר. כלומר, נראה שהוא היה מוכן לכאורה לספוג הפסד גדול כדי לממש אותן. בכסף שקיבל דרבסי עבור מניות טבע הוא רכש מניות של מובילאיי. כמה ימים לאחר מכן, בעקבות פרסום ההודעה על העסקה, מניית מובילאיי זינקה ב־28% ושווי המניות של דרבסי קפץ ל־1.827 מיליון דולר. כלומר, מדובר ברווח תיאורטי של 427 אלף דולר.

 

בנוסף, ציינה הרשות כי דרבסי עובד באוניברסיטה העברית וכי דירקטורים ונושאי משרה במובילאיי הם פרופסורים באוניברסיטה או בוגרים שלה.

 

דרבסי סירב להתייחס לפניות "כלכליסט" בנושא.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים