דיין: "אם ניתן להם לפתוח באש - זה יהיה פטאלי"
הפרוטוקולים נחשפים: שר הביטחון במלחמת ששת הימים הזהיר שכוחות קומנדו יכולים "לעשות שחיטה" בירושלים, וקרא לשרים לאשר לתקוף ראשונים - אף שנשיא ארה"ב בעצמו ביקש שישראל לא תהיה הראשונה לירות. השרים אישרו "לנקוט פעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת החנק הצבאי המתהדקת"
ישיבות הממשלה הדרמטיות בשעות שלפני המלחמה: בשעות הבוקר של 4 ביוני, 1967, פחות מ-24 שעות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, התכנסה ועדת השרים לענייני ביטחון. על סדר היום: המצב לנוכח הגברת ריכוזי הצבא המצרי בחצי האי סיני. בפתח הישיבה סקר שר החוץ אבא אבן את מצב ישראל בעולם: "ישראל מתאורת כמתאפקת, כחורקת שיניים מול סכנות תוקפניות והיא כל כן ראויה לתמיכה ולסולידריות". הוא סיפר על הפגנות תמיכה בישראל שיתקיימו בצרפת ובארצות הברית.
ארכיון המדינה חושף הבוקר (יום ה'), לרגל 50 שנה למלחמת ששת הימים, פרוטוקולים מישיבות הממשלה ומוועדת השרים לענייני ביטחון מתחילת המתיחות מול מצרים וסוריה, דרך ימי הקרבות עצמם - ועד לחודשים שלאחר המלחמה וההתמודדות עם המציאות החדשה.
הפרוטוקלים נחשפים:
בגין: "אין להחזיר שעל"; אשכול: "נהיה מיעוט במדינה"
רבין במלחמה: "יש מיליון ערבים, יצרנו להם אפשרות לברוח"
כשראש הממשלה לא האמין: "אתה חושב שתקבל את הכותל בחזרה?"
תקופת ההמתנה שלפני המלחמה: "גם את היטלר לא לקחו ברצינות"
לקריאת הפרוטוקולים במלואם - לחצו כאן (הקובץ
כבד והטעינה עלולה להתארך)
50 שנה למלחמת ששת הימים: פרויקט מיוחד
לאחר סקירה ארוכה של השר אבן על אודות המצב המדיני של ישראל בעולם, עברה זכות הדיבור לראש אמ"ן האלוף אהרון יריב. הוא אמר שמצרים רואה את ההתנגשות עם ישראל כבלתי נמנעת ופירט על תגבור הכוחות בסיני וברצועת עזה מצד הצבא המצרי וצבאות ערביים נוספים. ראש אמ"ן הקריא את פקודת היום של מפקד הכוחות המצרים בסיני בפני השרים ושר העבודה יגאל אלון הכריז: "זוהי הכרזת מלחמה פומבית".
שר הביטחון משה דיין אמר כי המצרים הציבו 200 טנקים מול אילת. "זה במגמה לכבוש את העיר", ציין. "זה דבר כבד ורציני מאוד. אני מתקשה מאוד לומר איך נעמוד נגד זה". משם הוא עבר לדבר על ירושלים. "אם הם ייכנסו לירושלים, לא נוכל אנחנו ללכת לא לאל-עריש ולא למקומות אחרים, אלא נצטרך להגן על ירושלים".
דיין אמר כי מלחמת הגנה לא תועיל והוסיף: "אם נעשה את המלחמה לפי הקו שלנו, נוכל להגיע למשהו. אני חוזר ומדגיש, נאבד את הנשק העיקרי אם המלחמה תתחיל בהפצצה אווירית שלהם ונעצוד במצב אחר אם יתרון ההפתעה יהיה לצדנו".
ג'ונסון ביקש לא לירות ראשונים
שר הביטחון התייחס לדרישה של נשיא ארה"ב לינדון ג'ונסון לא להיות הראשונים לפתוח באש. הוא תיאר תרחישים של פגיעה קשה בעורף אם מדינות ערב יחלו במלחמה. אחד התרחישים היה בירושלים. "נניח שהוא ישלח אחדים מאנשי הקומנדו האלה ביחידת סיור בסביבות ירושלים. אם יש לו גדוד קומנדו הם יכולים לעבור דרך בית צפאפה ללב ירושלים ולעשות שחיטה. ואז למחרת לא נוכל לנהל את המלחמה הזו".
לכן הציע דיין לתקוף ראשונים. "עלינו לפעול בהקדם האפשרי מתוך יוזמה שלנו. אם כי אני מניח מה תהיה התוצאה מבחינה מדינית. אבל מבחינתנו התוצאה תהיה - אם נצליח ביוזמה הזאת שלנו - שתהיה הקלה במצב הצבאי וניתוק הטבעת. תמיד יטענו שהיינו הראשונים לפתוח. אני מעדיף שבמצב הזה ננתק את הטבעת הצבאית המתהדקת סביבנו, גם אם ניקלע עקב זה למצב מדינה קשה מאוד. האמריקנים לא יירו בנו וגם הרוסים, לפי הערכתי, לא יירו בנו. נתחיל במערכה צבאית, אבל את המערכה המדינית נתחיל רק אחרי שלושה ימים".
שר העבודה יגאל אלון התייחס לחסימת מצרי טיראן מצד המצרים, דבר שלא אפשר לספינות להגיע לנמל אילת. "אילו מדינה כלשהי הייתה מטילה מצור על מרסיי, צרפת הייתה רואה בזה אקט מלחמה. הוא הדין על כל נמל אחר", הוא אמר. "המצרים עברו על שלושה לאווים, אשר נדמה לי כי אצל רובנו היו מבחינת קאזוס-בלי. חסימת המצרים, ריכוז כוחות תוקפניים למלחמה יזומה בישראל והפרת הסטטוס-קוו בירדן על ידי הכנסת כוחות ממדינות אחרות".
אלון הוסיף כי לדעתו המלחמה החלה ביום שבו המצרים חסמו את המצרים. "נדמה לי שאפילו החברים שהיו להם ספקות חמורים בנושא זה חייבים להשתכנע שהחלטתו של האויב נחרצת ללחום בנו במלחמה טוטאלית ותוך מאמץ להשמיד את ישראל", הוא אמר. "המצב הוא שהם מאמינים שיש בכוחם להשמיד את ישראל, הן בזכות הליכוד הערבי הגדול והן בזכות התמיכה המוסרית, הפוליטית והצבאית הגדולה של ברית המועצות". אלון סיכם את דבריו: "אם ננצל את היתרון שיש לנו, יתרון האיכות מזה ויתרון ההפתעה מזה, אני מאמין בניצחון מוחלט, אם כי במחיר יקר".
דיין אמר כי יש להטיל על הצבא "לפתוח בהתקפה בשעה הקרובה ביותר האפשרית מבחינת ההכנות ויעילות מתקפה רבתי - כפי שיימצא לנכון". ראש הממשלה לוי אשכול אמר לאחר הדיון, שבו השר מנחם בגין הציע בכל זאת ללכת לבחור דיפלומטית, כי יש להגיע לחדר שבו נערכות ישיבות הממשלה. "שם מחכה לנו צוות שלם של צלמים הרוצים לצלם את הממשלה בהרכבה החדש", אמר ראש הממשלה לאחר צירוף השרים בגין, דיין ויוסף ספיר.
עיראקים נעים לעבר ירדן
בשעות הצהריים של אותו היום נערכה ישיבה נוספת של ועדת השרים לענייני ביטחון, אך הפעם היה מדובר בהרכב מורחב. האלוף יריב סיפר על כוחות גדולים
של צבא עיראק שנעים לעבר ירדן, ועל גדודי קומנדו מצרים שהוטסו לירדן.
לאחר מכן דיברו השרים והביעו את עמדתם, כמעט ללא הפרעות מצד חבריהם לממשלה. כשהגיעה זכות הדיבור לדיין הוא חזר ואמר כי על ישראל לפתוח במלחמה. "אם אנחנו נוציא להם 100 מטוסים מכלל פעולה, 100 מטוסים שווים יותר מאשר כל תוספת של נשק שיכולים לקבל במשך ששת החודשים הקרובים.
"בששת החודשים הקרובים לא תקבלו אף מטוס נוסף, אם יהיה אמברגו או לא יהיה אמברגו. השמדת 100 מטוסים תקבע יותר מאשר יתנו לנו במשך ששת החודשים. דה גול לא ייתן לנו מטוסים, אפילו אם הירייה הראשונה לא תהיה שלנו. המכה הראשונה תקבע למי יהיו אבידות גדולות וביחסי הכוחות של הכלים יהיה שינוי רב".
דיין המשיך בדבריו: "אין לי כל ספק שהמצרים לא יהססו לפתוח ראשונים, אם הם יראו איזה שהוא סימן שאנחנו הולכים לפתוח בפעולה כי להם ישנו החלום הגדול שהם חולמים זה 20 שנה וזה חלומן של כל מדינות ערב, ונאצר כל השנים מטיף להם ומעודד אותם למלחמת ג'יהאד". דיין הוסיף: "זה יהיה בשבילנו דבר פטאלי אם ניתן להם לפתוח באש ונצטרך לנהל את המלחמה לפי התכתיב שלהם או אם ניתן להם את המכה הראשונה ואם נוכל להבטיח במכה זו את המלחמה בניהול שלנו".
דיין העלה הצעת החלטה: "הממשלה מחליטה לנקוט בפעולה צבאית שתביא לשחרור ישראל מטבעת החנק הצבאי המתהדקת והולכת סביבה ותמנע את ההתקפה העומדת להיערך עליה על-ידי כוחות 'המפקדה הערבית המאוחדת'".
לפנייה לכתב/ת 
