המטבע הווירטואלי שהאקרים מנצלים אותו
הוא בוגר ויציב מתמיד, אבל עדיין מתקשה להוות קונצנזוס במפה העולמית של אמצעי התשלום. הביטקוין כאן כדי להישאר, ככל הנראה. קווים לדמותו של המטבע הווירטואלי
אם שמעתם בעבר את השם סאטושי נקאמוטו, זה כנראה אומר שאתם שולטים בתרבות הסייבר ואתם גם מכירים את הביטקוין, המטבע הדיגיטלי שקורא תיגר על השליטה של הבנקים והממשלות בתחום הכסף. אז אותו נקאמוטו, שככל הנראה זהו אינו שמו האמיתי, אחראי על פיתוחו של אותו מטבע ממוחשב, עצמאי, מבוזר, כלומר ערכו לא נקבע לפי ערך סחורה מסויימת או לחילופין לפי החלטה של גוף מרכזי גדול, כמו הבנק העולמי. בסוף השבוע עלה שוב המטבע הדיגיטלי לכותרות, כשההאקרים האחראים למתקפת הסייבר הגדולה דרשו לקבל כופר בביטקוין, כדי שלא יהיה ניתן לאתר אותם.
מה זה בדיוק?
מדובר במטבע וירטואלי, למעשה קוד תוכנה מוצפן שאותו פיתח "נקאמוטו" לראשונה בשנת 2008. לא מדובר במטבע פיזי, כך שאין לו צבע או צורה וכשהוא עובר מיד ליד, הוא עושה זאת בצורה ישירה וממוחשבת, ללא כל אמצעי מתווך. הזהות או הכתובת של כל "מטבע" כזה הוא למעשה רצף של ספרות ואותיות, בדרך כלל 33-27 תווים, שהוא ייחודי ובלתי ניתן להעתקה. התנועה של המטבע הזה מתבצעת בזירות מסחר שקיימות ברחבי העולם וגם בישראל.
מאיפה הוא מגיע ואיפה שומרים אותו?
כסף מסורתי נוצר למעשה על ידי המדינה, שמדפיסה את השטרות ומייצרת את המטבעות, אולם במטבע הביטקוין הסיפור הוא שונה. במקרה הזה, הכסף נוצר על ידי המשתמשים עצמם, אלו שחברים ברשת הגדולה של משתמשי הביטקוין.
התהליך נקרא כרייה, ובו למעשה ברגע שמחשב מסוים ברשת הזו מפענח את ההצפנה של תהליך העברת הביטקוין מגורם לגורם, הוא זכאי לתגמול כלשהו במטבע מסוג ביטקוין. בעבר התגמולים הללו היו גדולים, אולם בשיטה בה תהליך ייצור הכסף הזה נעשה, התגמול הזה יורד מעסקה לעסקה וכך נוצרים (או נכרים) פחות ופחות ביטקוינים. זה אומר שבשלב מסוים לא יווצרו יותר מטבעות כאלו והחישוב הקצת מסובך אומר שכמות המטבעות שנוספת למאגר מצטמצמת בכל ארבע שנים ב-50 אחוזים. התהליך עצמו יסתיים בשנת 2140 כאשר בשוק יהיו בדיוק 21 מיליון מטבעות ביטקוין. אפילו לא אחד יותר.
את המטבעות הללו שומרים בתוך ארנק אלקטרוני, תוכנה שמחוברת לרשת של מטבעות הביטקוין ושם נמצאים כל הפרטים על המטבעות שיש למשתמש, תיעוד של היסטוריית ההעברות ומעבר לכך, הארנק למעשה משמש ככלי להעברת המטבעות. בלעדיו לא תוכלו להיות חלק מענף הביטקוין. התיעוד אגב חשוב מאוד מכיוון שהוא אינו מאפשר לזייף מטבעות או לייצר מטבעות חדשים מכיוון שכל עסקה מופיעה, מתועדת ומאושרת בכל מחשבי הרשת, כך שהעברה של כסף שאין לו תיעוד, לא תאושר כלל.
כמה זה שווה?
ערכו של מטבע הביטקוין דינמי מאוד למרות שהוא אמור להיות חסין לתופעת האינפלציה. אבל מכיוון שתהליך ההטמעה שלו איטי, התנודות שלו מושפעות מאישורים של גורמים שונים לגבי השימוש בו, כמו למשל ההכרה הרשמית של ממשלת יפן במטבע הביטקוין השנה.
ההכרה הובילה לכך שמעל רבע מיליון בתי עסק ביפן החלו לאפשר שימוש במטבע הזה. הדבר גרם לזינוק בערכו של המטבע שעומד כיום על מעל 1800 דולר למטבע אחד. השער הזה כאמור מאוד דינמי וייקח זמן עד שנראה התייצבות בתנודות הללו.
האם זה יצליח?
הפיתוח הזה קיים בשוק כבר כמעט 10 שנים, אולם רק לאחרונה החלו ממשלות וארגונים ברחבי העולם לאשר שימוש במטבע הזה על מנת לבצע עסקאות. הרגולטורים במדינות השונות עדיין חוששים בכל מה שנוגע לעבודה עם המטבע הזה, אבל התהליך נמצא בעיצומו ומדינות נוספות מאשרות עסקאות בביטקוין או לפחות מקלות את השימוש בו.
גם רשות ניירות הערך בארה"ב הודיעה כי תבחן הנפקה של קרנות סל עוקבות ביטקוין ובמדינות מסויימות הוחלט להוריד את המיסוי על עסקאות שנעשות בביטקוין. כל אלו תורמים לאין שיעור לאחוזי ההצלחה של המטבע הזה, אולם מצד שני האנונימיות של המטבע והעובדה שאין שום גוף ממשלתי שעומד מאחוריו, הפך אותו למעין מקלט עבור גורמי פשיעה ומלביני כספים שזיהו את הפוטנציאל בהעברת נכסים וכספים לא חוקיים למטבע הווירטואלי. אתר סילק רואד בארה"ב שימש לטענת השלטונות לסחר בסמים, שאותם היה ניתן לרכוש בביטקוין. בעקבות מקרים כאלו פורסמו בארה"ב הנחיות שקובעות ביש להתייחס למטבעות וירטואליים כאל רכוש, דבר שמחייב דיווח על תנועות בסדרי גודל מסוימים.
העובדה שפשעי סייבר כדוגמת נוזקות כופר, מתאפיינות כמעט תמיד בדרישות תשלום במטבע הביטקוין לא תורמת לסיכויי ההצלחה של המטבע בעולם הפיננסי, אבל מאידך הם מחדירים אותו יותר ויותר לתודעת ההמון - שבדרך כלל זה שמחליט אם טכנולוגיה ופיתוח מסוימים יצליחו או לא.
ונחזור לסאטושי נקאמוטו. במאי בשנה שעברה טען קרייג רייט האוסטרלי כי הוא עומד מאחורי המטבע הממוחשב. הוא למעשה לא הצליח להוכיח את הכרזתו על-ידי שליחת הודעה עם חתימה שמשתמשת במפתחות קריפטוגרפיים שנוצרו בימים הראשונים שלאחר חשיפת הפיתוח ושזוהו ככאלו שנוצרו (או נכרו) על-ידי סאטושי נקאמוטו. כך שלמעשה התעלומה סביב מי הוא בדיוק נקאמוטו לא נפתרה עדיין וייתכן שגם לא תיפתר.
מה קורה בישראל?
בישראל אוהבים לקחת את הזמן בכל מה שנוגע לטיפול בנושא הזה. אין כמובן עדיין שום הסדרה חוקית בנוגע לשימוש במטבעות הללו ובשנת 2014 בנק ישראל ומשרד האוצר אפילו פרסמו הודעת אזהרה לגבי שימוש במטבע הזה. "באחרונה מתגבר בעולם השיח הציבורי בנושא המכונה בציבור 'מטבעות וירטואליים' מבוזרים (דוגמת ביטקוין). המדובר בקבצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום וירטואליים אשר מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. הם אינם הילך חוקי של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כמטבע", נכתב בהודעה.
חשוב להבהיר כי אין חוק האוסר שימוש בביטקוין בישראל, אולם השלטונות בארץ לא עוזרים בלשון המעטה לסיכויי ההצלחה, כאשר גם לאחרונה הוציאה רשות המיסים טיוטה בעניין מיסוי ביטקוין שבה ניתנת הנחייה ברורה למסות במע"מ את מלוא סכומי העסקאות הנעשות בביטקוין, חובת דיווח על כל פעולה במטבע הווירטואלי וניכוי מס במקור עבור עסקאות ביטקוין. בישראל קיים איגוד ביטקוין שפועל כל העת על מנת לשנות את דרכי הגישה לנושא ולאפשר לחלום הביטקוין לחיות גם בישראל.
