סעודיה לא תוכל לממן את עסקת טראמפ

שליטי סעודיה כנראה לא מודעים לתחזית האפוקליפטית של קרן המטבע הבינלאומית, מסוף שנת 2015, בנוגע לעתיד הכלכלי של הממלכה. על פי תחזית זו סעודיה תאבד את כל יתרות המט"ח שלה עד שנת 2020, אם מחיר חבית נפט יוותר ברמות הנוכחיות של 50 דולר והעובדה שכ-75% מהכנסות הממלכה מגיעות מיצוא נפט.

אחרת לא ניתן להסביר את ההתחייבות הכספית האדירה שלקחה על עצמה ממלכת הנפט המדברית - אחת מעסקאות הנשק הגדולות בהיסטוריה, רכישת מערכות נשק מארה"ב בהיקף מיידי של 110 מיליארדי דולרים ובמצטבר 350 מיליארדי דולרים, במהלך עשר השנים הקרובות. עסקה עליה חתם טראמפ בביקורו הראשון מחוץ לארה"ב כנשיא.

הסעודים וטראמפ. מי יממן את העסקה?(צילום: AFP)

יתכן שמדובר בפאניקה בה שרויים ראשי הממלכה כתוצאה מהאיומים מכיוון אירן ומצד המורדים הח'ותים מתימן, שלוחמיהם חודרים יבשתית לשטחי הממלכה מכיוון דרום והם משגרים טילים, שסופקו להם על ידי אירן, המגיעים עד הבירה הסעודית ריאד, וכנראה ששיקול מרכזי של הסעודים היה לשלם לארה"ב סכומי כסף כה דמיוניים עד שהאמריקאים יחזרו להיות ידידי נפש של בית המלוכה הסעודי ויתנו בעתיד הבטחות לעזור להגן על הממלכה מפני אירן, זאת לאחר תקופת צינון יחסים בימי אובמה.

יתכן שגם ישראל תאלץ לשלם על כך, כי חינם של הסעודים שוב עלה והם עלולים ללחוץ על טראמפ שילחץ עלינו בעניין הפלסטיני. הרי אצל הנשיא הזה, הכל זה ביזנס.

ואכן מבחינת הסעודים מהצד הקונה והאמריקאים מהצד המוכר, הנקודה המרכזית היא העניין הכלכלי. הצניחה החופשית של מחירי חבית נפט מרמת ה-100 דולר בממוצע שבה שייטו המחירים במהלך השנים 2011 עד אמצע 2014, לרמה של 48 דולר בממוצע בשנים 2015–2017, מבשרת רעות לממלכה.

תחזית כלכלית קודרת

לפי אותה תחזית של קרן המטבע הבינלאומית, יתרות המט"ח של מפיקת הנפט השלישית בגודלה (אחרי ארצות הברית ורוסיה) יירדו מ-660 מיליארד דולר בסוף 2015 לאפס עד שנת 2020, אם מחירי הנפט ייוותרו ברמות הללו.

הסעודים סיימו את שנת 2015 עם גרעון ממשלתי בשיעור של כמעט 20%, וגירעון ממשלתי בשיעור דומה ב-2016. גם 2017 צפויה להיות בעלת בור תקציבי דומה. זו קטסטרופה בפני עצמה אך לא רק זאת אלא שלראשונה בתולדותיה, החל משנת 2015, לסעודיה גם גירעון שוטף במאזן התשלומים. הסעודים גם מוציאים באופן שוטף כ-80 מיליארדי דולרים בשנה על ביטחון (ההוצאה השלישית בגודלה בעולם אחרי ארה"ב ורוסיה), זאת ללא קשר לרכש הנוכחי המפלצתי בגודלו.

כדי להתכונן לתחזית הקודרת הזו, הסעודים מנסים לבצע רפורמות בהיקפים גדולים תחת הכותרת "ויז'ן 2030". במסגרת הרפורמות ניתן לציין עידוד נשים להיכנס למעגל העבודה, הגדלת הסקטור הפרטי, קיצוץ הדרגתי של הסובסידיות על מחירי הדלק והחשמל (בהדרגה, בכדי למנוע מהומות בממלכה), הכנסת מנגנון מס על רכישות נדל"ן וצמצום הדרגתי בהוצאות הציבוריות המנופחות. כל הרפורמות הללו הן קמצוץ ביחס להתחייבויות שהסעודים לקחו כעת על עצמם.

אמנם סעודיה, בעלת חוב חיצוני נמוך מאד ביחס לתוצר, אחוזים בודדים בלבד, מתחילה ללוות בהיקפים אדירים, ע"י הנפקת אג"ח בדירוגים גבוהים למשקיעים זרים, אך עדיין וכפי שעינינו רואות, מחירי חבית הנפט נותרים ברמות שאינן גבוהות מ- 50 דולר לחבית, בממוצע. יתרות המט"ח של סעודיה ירדו מתחת ל- 500 מיליארדי דולרים באפריל 2017 ובכך הן מאששות את התחזית הקודרת של קרן המטבע הבינלאומית, עם קצב ירידה ממוצע של 120 מיליארדי דולרים בשנה. בקצב הזה, אכן תיוותר סעודיה ללא יתרות מט"ח עד סוף שנת 2020.

המחברים: יו"ר פורום CFO, נגה קינן, ומנכ"ל חיסונים פיננסים ויו"ר רויטר מידן, ד"ר אדם רויטר .

הכתוב מבוסס על תת הפרק "מחיר החבית" בספר "ישראל סיפור הצלחה", בהוצאת כנרת זמורה ביתן, פרי עטם של המחברים, שיצא לאור בשבוע הספר.