ביהמ"ש נגד הבורר: הגרוש לא ישלם לאשתו

בפסק בוררות בין בני זוג לשעבר נקבע שהגבר ישלם 5,500 ש' בחודש. אבל שופטת ביטלה את ההחלטה: הוא לא קיבל הזדמנות להשמיע את טענותיו

עו"ד אמג'ד עאסיפורסם: 23.05.17 , 17:42

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ביטל לאחרונה פסק בוררות בין בני זוג לשעבר, שבמסגרתו נקבע שהגבר ישלם לגרושתו 5,500 שקל מדי חודש, בהתאם להסכם ממון שנחתם ביניהם. השופטת איריס ארבל-אסל קבעה שהבורר לא נתן לבעל הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

בני הזוג נישאו ב-2014 ונולד להם ילד אחד. לשניהם היו אלה נישואים שניים, ולפני החתונה הם חתמו על הסכם ממון שקבע שבמקרה של פרידה תימסר ההכרעה בסוגיות השונות לבוררות אצל הרב שערך את ההסכם. כשנה לאחר מכן הגיש הבעל תביעת גירושים לבית הדין הרבני, שבהתאם להסכם הפנה את הצדדים לבורר. במאי 2015 פסק הבורר שהגבר חייב במזונות אישה של 5,500 בחודש.

תביעה

נדחה גבר שביקש לאסור על גרושתו להתחתן

מערכת PsakDin

גרוש שטען שאשתו לשעבר בגדה בו עם מי שלימים הפך לבן זוגה, הגיש את הבקשה לבית הדין הרבני למקרה שבעתיד תרצה להינשא. למה הוא נדחה?

נדחה גבר שביקש לאסור על גרושתו להתחתן

כשלושה חודשים לאחר מכן הגישה האישה לבית המשפט בקשה לאכוף את פסק הבוררות. הבעל התנגד בטענה שנאלץ לחתום בזמנו על הסכם הממון תחת איומים ולחץ מצדה של האישה. לדבריו, הנוסח הסופי של ההסכם הוצג לו רק תחת החופה והוא חתם בלית ברירה.

הוא הוסיף שכחודש לאחר הנישואים הופיע בביתם הרב שערך את ההסכם ודרש מהם לחתום על סעיף נוסף שמסמיך אותו להיות בורר יחיד בכל סכסוך הקשור להסכם. מאחר שהוא ראה ברב סמכות דתית-רוחנית נכבדה, הוא לא יכול היה לסרב לדרישה. בנסיבות אלה לטענתו, סעיף הבוררות אינו תקף.

טענה נוספת שהעלה הייתה שיש לבטל את פסק הבוררות מאחר שהרב ניהל שיחות ופגישות עם האישה ביחידות, ללא נוכחותו, מבלי שניתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו. לדבריו, הוא לא התייצב לדיון שקבע הבורר כי לא חש בטוב.

לא חש בטוב

השופטת איריס ארבל-אסל קבעה תחילה שהסכם הבוררות תקף. לדבריה, מדובר באדם בוגר, גרוש ואב לילדים מנישואיו הקודמים, שהיה חופשי לבחור שלא להינשא לאישה אם היו לו השגות ביחס להסכם. כמו כן, הראיות הצביעו על כך שאין ממש בטענה שההסכם הוצג לו לראשונה מתחת לחופה וניכר שהצדדים גיבשו את עיקרי ההסכמות עוד קודם לכן.

עם זאת, ציינה, הוכח שלא ניתנה לגבר הזדמנות נאותה להעלות טענות ולהביא ראיות בפני הבורר והדבר מצדיק את ביטול פסק הבוררות מטעמי צדק. לדברי השופטת ארבל-אסל, מהראיות עלה שהבעל לא התייצב לדיון שקבע הבורר בשל אחת משתי סיבות: סירובו להופיע לדיון שבו נוכחת האישה ותלונתו שאינו חש בטוב.

היא הבהירה שאם הסיבה לאי ההתייצבות הייתה אך ורק חוסר רצונו של הגבר להשתתף בדיון שבו נוכחת האישה, נכון היה לתת פסק היעדרות בהיעדרו.

ואולם, מאחר שהצהיר במקביל שהוא חולה, ויידע את הבורר על כך, נכון היה לתת לו ליהנות מהספק ולקבוע מועד חלופי, תוך אזהרה שאם לא יופיע גם אליו – תתקבל ההכרעה בהיעדרו. בנסיבות אלה קבעה השופטת שפסק הבוררות בטל.