4 על 4 / משימות הקיץ של הקבוצות הגדולות
לאיזה חלוץ זקוקה באר-שבע, מי צריך לאמן את מכבי ת"א, איפה נוצר בור בבית"ר ירושלים ומה הכי חשוב בבחירת שחקנים במכבי חיפה. רגע אחרי שהליגה הסתיימה, הנה ארבע נקודות חשובות לקיץ של ארבע הקבוצות "הגדולות" שמתחילות להתכונן לעונה הבאה
שחקנים יכולים לעבור באופן רשמי רק בחודש הבא, אבל השמועות, חלקן נכונות יותר ואחרות פחות, לא מפסיקות לזרום. לכל קבוצה המטרות שלה: בהפועל באר-שבע רוצים את ליגת האלופות, במכבי ת"א להחזיר את הצלחת, בבית"ר ירושלים לעשות עוד קפיצת מדרגה לצמרת הגבוהה יותר ובמכבי חיפה – טוב, שם מקווים בעיקר לחזור להיות שוב רלוונטיים, או אפילו רק להראות סימני התקדמות.
יש קבוצות עם יותר עבודה, יש כאלה עם פחות. הנה ארבע הנקודות החשובות לתקופה הקרובה עבור ארבע הקבוצות האלה, "ארבע הגדולות" שנשארו בליגת העל, אלה בעלות האמצעים והשאיפות הגדולים ביותר. חשוב לזכור ששוק הישראלים הפנויים די מצומצם, אין יותר מדי ליגיונרים איכותיים שמתכננים לחזור הביתה וגם לא המוני שחקנים ישראלים בולטים שאמורים להחליף בעלות.
איכות השחקנים הזרים שיוחתמו בקבוצות האלה תשפיע יותר מכל על הצלחתן או כישלונן, בדיוק כפי שהיה בעונה שעכשיו הסתיימה. אנחנו כמובן לא יודעים מי אותם זרים שיגיעו, אבל כן לקבוע בקווים כלליים איזה סוג שחקנים הקבוצות צריכות. אז הנה, ארבע נקודות מפתח לארבע הקבוצות הגדולות לקראת עונת הקיץ.
הפועל באר-שבע
החתמת חלוץ מטרה אמיתי. בן שהר עבר עונה לא רעה, אבל לא ביסס עצמו כבאנקר בהרכב. אליניב ברדה היה פצוע לא מעט. האלופה זקוקה לחלוץ והוא צריך להיות בעל אופי מסוים – חלוץ רחבה פיזי עם משחק ראש טוב כמו שלוסיו (זוכרים שהתחיל את העונה בבאר-שבע?) היה אמור להיות. ברק בכר ישחק לא מעט עם שלושה בלמים בעונה הבאה, והחתמת המגינים דור אלו ואורן ביטון, שהצליחו בשיטה בקבוצות אחרות, מעידה על כך. הוא זקוק לחלוץ רחבה אמיתי שינצל את הכדורים מהאגפים וגם יהיה מספיק פיזי להצלחה באירופה.
פתרון לאובידיו הובאן. הקשר הרומני לא פתח בכל משחק העונה, אבל לא מספיק מבינים באיזה נכס מדובר. שחקן עם אישיות, עבודה קשה, שיכול לשחק גם כבלם ולאפשר לבכר גמישות טקטית. אם הובאן היה ישראלי אין ספק שגם היה נשאר בבאר-שבע, אבל ההערכות הן שיעזוב כדי לפנות עמדה לזר אחר. מצטער, אבל אין ישראלי פנוי בתפקיד ברמה של הובאן. דן איינבינדר יהיה תוספת יעילה, אבל גם רועי קהת, שפרץ אצל בכר בקריית-שמונה, יכול להתאים. אולי לתת לחיפה להחתים את איינבינדר ולקחת ממנה את קהת?
לא להסתמך על בוזגלו. גם אם בוזגלו יחדש חוזה, ייקח זמן עד שיחזור מהפציעה וגם כשיחזור זה יהיה בהדרגה. מאור מליקסון, שגם ככה הרבה יותר טוב במרכז מאשר באגף ימין, נפצע המון, וניב זריהן, שבטח יקבל יותר דקות, עדיין לא אמור להיות שחקן מוביל (מיכאל אוחנה דווקא כן). בוזגלו הוא לא שחקן שאפשר להחליף בקלות ובאר-שבע זקוקה למענה בצד ימין של ההתקפה. עומר אצילי נראה כמו ההימור ההגיוני.
להיות מוכנים לכל תסריט עם אוגו. אפשר לומר "באר-שבע צריכה להשאיר את אוגו", אבל זה ברור מאליו, הרי הניגרי הוא אולי השחקן החשוב ביותר בקבוצה. עבור אנשי מקצוע בחו"ל אוגו הוא השם הכי חם בליגה הישראלית. מנהלים מקצועיים וסקאוטים ממדינות שונות – ספרד, פורטוגל, טורקיה, אוסטריה – שואלים עליו ללא הפסקה. באר-שבע חייבת להיות עם יד על הדופק ועם רשימה של מחליפים פוטנציאלים בעלי אותו סגנון. יכול להיות שהקבוצה והשחקן יקבלו הצעה שתחייב אותם למכור.
מכבי ת"א
לא להחליף מאמן בכוח. האם ליטו וידיגאל הצליח במכבי? לא ממש. את המשחק הביתי מול באר-שבע הוא הפסיד, האליפות הוכרעה מוקדם מדי ולא ראינו איזה שינוי מתוחכם בטקטיקה או בחילופים. אבל, וזה אבל חשוב, אף אחד לא מבטיח שמאמן חדש, ששוב צריך להכיר את הקבוצה מאפס, יעשה פלאים. ראו מקרי יוקאנוביץ' וארבלדזה. בחמש השנים עם קרויף מכבי לא פתחה אף פעם עונה עם מאמן שממשיך מהשנה הקודמת. אם לקרויף יש מישהו שהוא בטוח בו לגמרי, או יותר טוב שכבר היה פה והצליח (פאקו?), חילוף מאמנים הוא הגיוני. אם לא, עדיף לתת לווידיגאל להישאר. המשכיות על הקווים יכולה לעשות טוב.
לתקן את הכנפיים. טל בן-חיים החלוץ מיצה את עצמו במכבי, זו לפחות התחושה. רוב הסיכויים שטב"ח יעזוב ומכבי נשארת כמעט בלי שום דבר באגפים. יש את דור מיכה ואולי ברק יצחקי, שמעדיפים בכלל את המרכז, ואת שגיב יחזקאל. זהו. מכבי זקוקה לפחות לשני שחקני כנף דומיננטיים, שישנו את המראה ההתקפי שלה (ויועילו גם לקיארטנסון). אצילי הוא כמובן האופציה הישראלית הטובה ביותר, אבל פגיעה של קרויף בזר שיגיע לתפקיד (וההיסטוריה לאו דווקא לטובתו) קריטית.
לתת לייני עוד אפשרויות. מאז שהגיע למכבי בינואר שרן ייני שיחק רוב הזמן מגן שמאלי, אבל הרעיון מאחורי החזרתו היה שהקפטן יתפוס מקום בקישור האחורי. גל אלברמן התבגר ומסיים חוזה וכמו שהחוכמה והמנהיגות של ייני תרמו להגנה העונה, כך הם יכולים להשפיע על הקישור של הקבוצה. בעונה הבאה ייני ישחק הרבה יותר כקשר ולכן, למרות סגירת הפינה שלו העונה, מכבי, שוב, זקוקה למגן שמאלי חדש. זה יכול להיות טאלב טואטחה, אולי אופיר דודזאדה.
חוזה חדש לטב"ח הבלם. יוסי בניון נתן עונה טובה וראוי להישאר. אף אחד לא יופתע אם קרויף יחדש חוזה גם לאלברמן או יצחקי. אבל "הוותיק" שמכבי חייבת להשאיר אצלה הוא בן-חיים הבלם, שחזר בגדול בשנה האחרונה. ההגנה של מכבי סבלה גם איתו מעליות וירידות וזה יהיה עבורה אסון לוותר על הבלם האיכותי ביותר שלה. כל זה לא נוגד כמובן את העובדה ששחקן הגנה נוסף יצטרך להגיע.
בית"ר ירושלים
חידוש מרכז ההגנה. חסוס רואדה באפואל ניקוסיה וזה אובדן גדול לבית"ר. אחד הבלמים הטובים בליגה משאיר בור בחלק האחורי ופה נמצא סימן השאלה הגדול ביותר של הקבוצה הקיץ. דן מורי השתפר מאז הגעת שרון מימר, אבל בית"ר צריכה לנסות להשתדרג בשתי עמדות הבלם. לא מדברים על זה, אבל מארק ואליינטה של מכבי חיפה, ששיחק עם רואדה בספרד, יכול להתאים לה. ומה עם אדי גוטליב?
לשמור על ההתקפה. בכל עונה בבית"ר, אלי טביב נפרד משני שחקנים מובילים. בשנה שעברה היו אלה עומר אצילי וניקיטה רוקאביציה, לפני שנתיים אלי דסה ושלומי אזולאי. בית"ר, אמרנו, זקוקה לחידוש הגנתי ומיד ניגע גם בקישור, אבל בהתקפה המטרה היא לשמור על הקיים. עידן ורד הוא אחד משחקני העונה ונמצא בכושר שיא. גם איתי שכטר נראה מצוין ושניהם יחד הבקיעו כמעט מחצית מהשערים של בית"ר העונה. תוסיפו לזה את חן עזרא והחתומים החדשים ז'אורז'יניו ועגייב ותקבלו יופי של התקפה.
שאלת איינבינדר. בעוד ורד (יחדש חוזה) ושכטר (עם חוזה) אמורים להישאר, נראה שדן איינבינדר בדרך החוצה. בחלק מהעונה, בזמן שקלאודמיר ירד לספסל ודוד קלטינס עבר להגנה, איינבינדר החזיק את מרכז המגרש של בית"ר וגם הגיע להרכב הנבחרת. אלי טביב ואלי אוחנה אמורים להשקיע בהשארתו, אבל יש להניח שאיינבינדר ילך לכסף גדול יותר בבאר-שבע או בחיפה. קלאודמיר נמצא בירידה וגם קובי מויאל, שראה בעיקר ספסל, יעזוב. עם מה בית"ר נשארת בלב המגרש שלה? מעט מאוד. החזרת אבי ריקן יכולה להיות אפשרות מעניינת.
קונט והאופציות. אנטואן קונט הצרפתי, שהצטרף בינואר, הוא מגן ימני מצוין. לטביב הייתה אופציה לרכוש אותו ואתמול שמענו שהאופציה הזו מומשה. אופציה נוספת שעלתה היא להזיז את קונט לעמדת הבלם, מקום שהוא שיחק בו בצרפת, אבל בית"ר, למרות החור שהשאיר רואדה, צריכה לבנות את הקבוצה עם הצרפתי כמגן. ההרמות שלו מסוכנות ואין מגינים ישראלים שיכולים להחליף אותו בצורה מספיק טובה.
מכבי חיפה
לתת למנהל המקצועי לעבוד. כל כך הרבה דברים צריכים להשתנות בחיפה שארבע נקודות לא יספיקו, אבל חלק גדול מהשינויים ההכרחיים יכולים להיכנס תחת כותרת המנהל המקצועי. ברור לכולם שטור קרלסן היה פה בעיקר על תקן סקאוט, אבל מנהל מקצועי אחראי על המון דברים מעבר לרכישת שחקנים. הבעיה היא שאת המאמן לא נותנים למנהל המקצועי החדש לבחור, ובהנחה שכבר סגרו עם שני זרים, וגארי קגלמאכר נשאר, נשארו לו שלושה מקומות בלבד לזרים נוספים. עם זאת, נרצה לראות את איש המקצוע החדש, כנראה טוני מוניוס, מקבל יד חופשית להקים מערך מקצועי חדש תחתיו, מטפל בנושא הכושר (כמה עטר יכול להיפצע?) ודואג לשקט תקשורתי סביב השחקנים ובתוך הקבוצה.
קודם כל קשר מרכזי. חיפה תחתים כמות נכבדת של שחקנים, אבל בראש ובראשונה היא זקוקה לבעל בית באמצע המגרש. בתפקיד הזה גם צריך להשקיע משאבים. כמה זמן עבר מאז שלירוקים היה קשר שתורם גם הגנתית וגם התקפית? המון. בשנים האחרונות הגיעו שחקנים רבים – סיידו יאיא, ג'ואל דמאו, מיצ'ל, מדו קמארה, ניקולה דרינצ'יץ', אניס אלושי, קמיל ואצק, רומאריו פירס – אף אחד לא מספיק טוב. לחיפה אין אוגו או ראדי או גולסה. בנוסף, גיא לוזון, שכנראה נשאר, אוהב לשחק 2-2-4. העונה זה קרה פחות, בגלל הסגל, אבל תהיו בטוחים שנראה את זה ממנו בתחילת העונה הבאה. במערך כזה חשיבות הקשר המרכזי עולה עוד יותר.
דגש על אופי. אחת הסיבות המרכזיות לכישלונות של חיפה בשנים האחרונות נוגעת בהחתמות של שחקנים כישרוניים, אבל לא עם "אופי כדורגל" טוב. הקבוצה נואשת לשחקנים עם אינטליגנציית משחק, שעושים בשקט פעולות קטנות וחכמות ולאו דווקא מהלכים ראוותניים. היא משתוקקת לשחקני אופי שלא יגררו עם הקבוצה למטה אלא ימשכו אחרים למעלה. כמה כאלה יש בחיפה? אולי רק דקל קינן, שלא אמור להיות שחקן הרכב. לכן, אל תחשבו שמישהו כמו עומרי אלטמן, למשל, יהיה המשיח. האופי והקבוצתיות קריטיים פה. מה עם אובידיו הובאן במקרה והוא לא ממשיך בבאר-שבע?
לא לבנות על הצעירים. זה סקסי ומרגש לומר "תנו לצעירים לשחק", אבל בקבוצה במעמדה ובמצבה של חיפה קשה יותר לתת לצעירים להשתלב. נהוג לומר שאם לא הולך אז אפשר לתת במה לשחקני בית, אבל המציאות הפוכה. בנוסף, הגיע הזמן להבין שלא כל מי שמוביל את הנוער לאליפות מתאים. קחו את כל שחקני הנוער שעלו לבוגרים בחמש העונות הקודמות (אלה שהתקדמו העונה יישפטו בעתיד) ותראו איפה הם היום: נטע לביא ואיסמיאל ריאן קיבלו כמות נאה של משחקים, אבל מחצית מהאחרים משחקים היום בליגה הלאומית ואף אחד לא בקבוצה "גדולה" אחרת. "קידום הצעירים" זו סיסמה נחמדה, אבל גם חלק מאחיזת העיניים סביב הקבוצה בשנים האחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
