"בשחייה האמריקאית יש ניצול מיני"
הוא זכה במדליות זהב אולימפיות, נדבק באיידס והסתיר אותו, נאנס על ידי הסוכן שלו – וזה רק חלק מהביוגרפיה של גרג לוגאניס. ראיון עם הקופץ למים, שסרט תיעודי על חייו ישודר היום בישראל
אולימפיאדת סיאול 1988 הייתה משופעת ברגעים מרגשים ובשיאים מסעירים, אך תיזכר גם בגלל שתי פרשיות מתוקשרות שחרגו מעבר להקשר הספורטיבי: פסילת השיא העולמי של בן ג'ונסון בריצת 100 מטר בגלל שימוש בסמים ממריצים והעברת המדליה לקרל לואיס, והקפיצה המדממת למים של גרג לוגאניס.
הקופץ האמריקאי זכה באותה אולימפיאדה בשתי מדליות זהב, אבל בעיקר זוכרים לו את תחרות הקפיצות משלושה מטרים, שבמהלכה פגע ראשו בקרש והחל לדמם. למרות שלוגאניס ידע כי הוא נושא את נגיף האיידס, הוא לא סיפר על כך אפילו לרופאים שטיפלו בו, והסתיר את העובדה הזו גם מחבריו לתחרות. את הסוד חלק רק עם אדם אחד – המאמן האגדי שלו, רון אובראיין. 20 דקות לאחר שטופל הוא חזר להתחרות ואף זכה בזהב.
רק ב־1994 יצא לוגאניס מהארון, השתתף בתחרויות "המשחקים הגאים" בניו־יורק, והתוודה כי הוא נשא איידס. בעקבות הגילוי רבים תקפו אותו וטענו שסיכן את הצוות הרפואי בסיאול כשלא דיווח את האמת בנוגע למצבו. רוב נותני החסות שלו הפסיקו לתמוך בו.
כמעט 30 שנה אחרי אותה קפיצה מדממת נפגשנו על סיפונה של יאכטה שעגנה בריביירה בקאן. לוגאניס מודה ש"שמירה על סוד כזה אינה הוגנת", אבל מבהיר: "ב־1988 התקופה הייתה שונה לגמרי. אובחנתי כנשא HIV שישה חודשים לפני המשחקים בסיאול, ובאותן שנים לא הייתה יותר מדי הבנה בכל מה שנוגע לאיידס. אם הייתי חושף את מצבי הבריאותי, לא היו מכניסים אותי לדרום־קוריאה, ו־ודאי לא היו מתירים לי להתחרות באולימפיאדה".
בכלל, לוגאניס עסוק בשנים האחרונות בהשתחררות מכמה סודות שהשפיעו והעיקו על חייו. למשל, העובדה שנאנס. "חשוב לי שיידעו שבשחייה האמריקאית יש הרבה מקרים של ניצול כוח וניצול מיני", הוא אומר, "לכן אני נרתם לפרויקטים בנושא ועושה הכל כדי לחשוף את התופעה".
אתה בעצמך היית קורבן לניצול כזה.
"נכון. בגיל 23 התחלתי קשר אלים עם מי שהפך לסוכן שלי. הוא אפילו אנס אותי תחת איומי סכין. למרות מה שעולל לי, נשארתי איתו חמש שנים. אחרי אותה תקרית הוא פשוט שלט בי. היה לי אז ביטחון עצמי נמוך מאוד. אמנם נחלתי הצלחה בתחום אחד – הקפיצה למים, אבל הרגשתי שזה כל מה שאני יכול לעשות בגלל שאני דיסלקטי, ולכן לא הייתי במסגרת אקדמית".
מתי חשת שאינך יכול לשתוק יותר?
"יצאתי להתאמן בפלורידה, ושלוש השנים שם נתנו לי את האומץ והביטחון העצמי לעמוד מול האיש שאימלל אותי. כשחזרתי הביתה היו לי 2,000 דולר בכיס, וכל שאר הכסף והרכוש שלי היו רשומים על שמו. לא היה לי דבר. עורכי הדין שלי ואני ניווטנו את הסיטואציה למים שקטים, משום שבשלב מאוחר יותר הוא גם איים על חיי".
הוא גם זה שהדביק אותך באיידס?
"אתה יודע מה? כולם רוצים לכוון אצבע מאשימה כלפיו כמי שהדביק אותי ב־HIV, אבל אני לא חושב שזה נכון. אני מאמין שהיה לי HIV לפני שהפכנו לזוג".
הביוגרפיה של לוגאניס בן ה־57 משופעת במשברים ובשיאים. הוא בן תערובת (סמואי־שוודי), שאומץ בגיל תשעה חודשים על ידי משפחה ממוצא יווני. בגיל 12 ניסה להתאבד בגלל הצקות הילדים, שלעגו לדיסלקציה שממנה סבל. ארבע שנים אחרי כבר זכה במדליית כסף באולימפיאדת מונטריאול 1976, בדרך לשליטה בענף הקפיצה למים. הוא זכה בארבע מדליות זהב אולימפיות (שתיים בלוס־אנג'לס 1984 קדמו לשתיים בסיאול) ובחמש מדליות זהב באליפות העולם.
בשנים האחרונות סבל לוגאניס ממשברים כלכליים, ולמרות תהילתו התקשה להתפרנס. בקיצור, חיים ששווים סרט. ואכן, הקופץ למים המפורסם מככב בסרט התיעודי "גרג לוגאניס – בחזרה אל המקפצה" על הקריירה המפוארת והמשברים שחווה. הסרט ישודר היום ב־yes דוקו במסגרת ספיישל דוקו ספורט, שיכלול סרטים על ספורטאים מפורסמים ויעסוק בפרשיות מעניינות בתחום (ניתן להזמין את הסרטים גם ב־yes VOD).
בשנים האחרונות לוגאניס פעיל במיוחד. הוא נשוי לג'וני צ'יילוט ("הכרנו בקבוצת תמיכה לגברים"), פעיל בארגונים חברתיים, מתארח בסרטים עלילתיים, מרצה, שופט בתחרויות קפיצה למים, מכין את הקופצים למים לאולימפיאדות ומגדל כלבים.
"חלק מהצעירים שאותם אני מאמן עברו שטיפת מוח על ידי הוריהם, ויש להם דעות קדומות מסוימות", מעיד לוגאניס, "אבל רוב האנשים שמולם אני עובד מתייחסים למיניות בצורה ליברלית יותר ומתנגדים לתוויות שמדביקים להומואים".
מה אתה חושב על ברוס ג'נר, שהיה גם הוא אלוף אולימפי בקרב־10 והפך לקייטלין, דוברת לא רשמית של הטרנסג'נדריות?
"בהתחלה חששתי שזה יהיה גימיק, אבל מה שקייטלין עושה חיובי מאוד בכל מה שנוגע לחינוך ולמודעות".
לפנייה לכתב/ת 
