ניצולת שואה פגשה את טראמפ ופרצה בבכי
האחות, האח וההורים נספו בשואה - אבל ספר הזיכרונות נותר עדות לחיים שנמחקו: מרגוט הרשנבאום העניקה לנשיא את ספר הזיכרונות של אחותה אסתר. כשעזב טראמפ את "יד ושם" היא פרצה בבכי של התרגשות
האחות נרצחה בשואה, אבל ספר הזיכרונות שלה יוענק יותר מ-70 שנה לאחר מכן לנשיא ארצות הברית: מרגוט הרשנבאום, הניצולה היחידה ממשפחתה, תרמה ל"יד ושם" את ספר הזיכרונות שהיה של אחותה אסתר גולדשטיין, שנספתה בשואה. ב"יד ושם" הכינו רפליקה של ספר הזיכרונות, והאחות מרגוט מסרה אותו כשי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שביקר שם היום (ג').
בסוף הביקור לחץ הנשיא את ידה של הרשנבאום, וכאשר עזב את המקום היא פרצה בבכי של התרגשות כשילדיה תומכים בה ומנחמים אותה.
אסתר גולדשטיין נולדה בשנת 1926 ביואכים שטראסה בברלין. הוריה דוד ובלימה היגרו מפולין לגרמניה שנתיים בלבד לפני לידתה של אסתר, אך עם ילדיהם - אסתר, מרגוט והיינץ (חיים) - הם דיברו גרמנית. האב היה גנן בווייסנזה, בית הקברות הישן של יהודי ברלין, והאם הייתה עקרת בית.
בבית הספר היסודי למדה אסתר ספרות גרמנית. היא נהגה לתת לאחותה הקטנה מרגוט את ספר הלימוד שבו פרקי שירה גרמנית קלאסית, ודקלמה מהזיכרון את גתה ושילר כשמרגוט בוחנת אותה. בעדות שמסרה מרגוט ל"יד ושם", 60 שנה לאחר מכן, עדיין זכרה שורות מתוך הטקסט שדקלמה אחותה אסתר.
ב-1938 החלה המשפחה בניסיונות להגר מגרמניה. האב דוד השיג דרכון, ולאסתר אף הושגה אשרת הגירה מגרמניה, אך היא לא הספיקה לעזוב. ביוני 1939 נשלחה מרגוט לאוסטרליה. בסוף 1939 נשלח דוד למחנה הריכוז זקסנהאוזן ושנה לאחר מכן נשלח לדכאו, שם נרצח. אסתר ואמה בלימה נשלחו לעבודת כפייה בברלין וב-26 באוקטובר 1942 גורשה אסתר לריגה, בשילוח מספר 22. שם ככל הנראה נרצחה. במרס 1943 גורשו האח היינץ והאם בלימה לאושוויץ, שם נרצחו.
דוד ורנר, בן דודה של אסתר, גורש לאושוויץ אך שרד. לאחר המלחמה שב לביתה של משפחת גולדשטיין בברלין וקיבל מהשכנה קופסה עם מסמכים, שעליה שמרה השכנה במשך כל שנות המלחמה. בין המסמכים היה ספר הזיכרונות של אסתר. דוד העביר את המסמכים למרגוט ובשנת 2006 מסרה מרגוט את ספר הזיכרונות של אחותה אסתר ל"יד ושם".
בספר רשומות הקדשות שכתבו חברותיה של אסתר, בני משפחתה ומוריה, ולצדן תמונות של בני המשפחה. הכותבים הרבו לבטא את דבקותם בערכי המשפחה ואת הקשר שלהם ליהדות. הרישום הראשון ביומן נכתב בשנת 1937, כשאסתר הייתה בת 11. הרישום האחרון נכתב ב-16 בספטמבר 1942, חודש לפני שאסתר גורשה לריגה.
לפנייה לכתב/ת 
