לראשונה: בית המשפט מכיר במצוקת רוכבי האופניים
"לעיתים נראה שרוכבי האופניים בישראל נאלצים לשחק ב'רולטה רוסית'", כך אמר בית המשפט כאשר הטיל אחריות למפגע שגרם לתאונת אופניים
אין ספור מילים נשפכו בתיאור מכת תאונות הדרכים בישראל, הנפגעים וההרוגים הרבים אותה שהיא גובה מדי שנה. צריך רק לזכור כי לא מעט תאונות עם נפגעים מתרחשות כתוצאה ממפגעי כביש ושוליו. בפסק דין טרי שהתפרסם לאחרונה, מתייחס בית המשפט לראשונה לחוליה החלשה והפגיעה מכולם - קהילת רוכבי האופניים.
באותו מקרה שעמד בפני בית המשפט, רוכב האופניים התנהל בשולי הדרך התהפך ונפגע כאשר אופניו עלו על יציקת בטון - תאונה עצמית. לתובע נגרמו נזקי גוף בגינם תבע את החברה לתשתיות ואת עיריית רמת גן (שכנגדה התביעה נדחתה). בין הצדדים התגלעו מספר מחלוקות, הן ביחס לנסיבות התאונה - שכן לא קיימות עדויות נוספות למעט עדות הנפגע - והן לעניין אחריות הגורמים האמונים על הנזק.
בית המשפט קיבל את גרסת הנפגע במלואה תוך דחיית טענות ההגנה. ביחס לשאלת החבות קבע בית המשפט כי בשונה מעיריית רמת גן, החברה לתשתיות מקבלת תקציב ממשלתי וסמכות מצד המדינה, ומחובתה לדאוג לביטחונם של משתמשי הדרך, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ברוכבי אופניים, ולכן חלה עליה האחריות לקיומו של המפגע.
בית המשפט לא קיבל את טענות ההגנה לפיהן אין לצפות להטיל אחריות על מפגע בשולי הדרך. לחיזוק מחדלה של הנתבעת, בדיון בבית המשפט התברר שלא רק שלא הוגשו דו"חות להוכחת סיורי בדיקה מצד חברת התשתיות, אלא גם שבועיים לאחר התאונה נותר המפגע במקומו, כפי שהמחישו צילומים שסופקו על ידי הנפגע.
ישנה אמנם פסיקה מקדמת דנן הקובעת שעל מתחזק דרכים מוטלת החובה לשמור על שלום משתמשי הדרך, ורבים הם פסקי הדין שהלכו ברוח זו. אך חידושו של פסק דין זה מתבטא במספר אופנים: ראשית, הוא מתייחס לראשונה באופן ישיר למצוקה הספציפית לה נתונים רוכבי האופניים בישראל. שכן בית המשפט מציין כי "לעיתים נראה שרוכבי האופניים בישראל נאלצים לשחק ב'רולטה רוסית'" בכבישי הארץ. תופעה זו מתרחשת למרבה הצער כתוצאה ממחסור במסלולי רכיבה מוסדרים ונאותים. כך למעשה נוצר מצב בו המקום שבו רוכבי האופניים יכולים ורשאים לנסוע הינו שולי הכביש. בישראל שנת 2017 ישנם רוכבי אופניים רבים שעושים שימוש באופניים מסיבות שונות, אם בכדי להגיע לעבודה ואם לצורכי ספורט, במציאות כזו, בית המשפט הכיר במצוקתם של רוכבי האופניים ובקשיים שלהם למצוא מסלולי רכיבה מסודרים, מה שמאלץ אותם לרכוב בשולי הכביש".
שנית, הוא מגביר באופן משמעותי את חובת האחריות והפיקוח של הגורמים האמונים על תשתיות בטוחות לרוכבי האופניים. שכן בית המשפט קובע במפורש כי על חברת התשתיות לדאוג לביטחונם של משתמשי הדרך, קל וחומר לרוכבי האופניים "אשר נמצאים בסיכון יחסי באופן גבוה בדרך בינעירונית".
בית המשפט מגדיל לעשות ולא רק קובע כי חשוב לדאוג לתקינות השוליים ולהסיר כל מכשול העלול לפגוע בבטחונם של רוכבי האופניים, אלא אף מציין כי ישנה חובה מצד הגורם האחראי לבצע סיורים מסודרים יזומים למציאת מפגעים ותיעודם, ואי קיום פעולות אלו להסרת מפגעים מהווה את המחדל שגרם לקרות הנזק.
יש לקוות כי אמירות חריפות אלו מצד בית המשפט יהוו סנונית ראשונה למגמת פסקי דין נוספים המטילים אחריות מוגברת על הגורמים שאמונים על שמירת תקינות שולי הדרך. אין ספק שיישום המלצות בית המשפט דורשות כוח אדם נוסף מצד רשות התשתיות אשר יבצע בדיקת מפגעים, סיורים יזומים, ותיקון שולי כביש בעת הצורך. נותר רק לייחל שחברת נתיבי ישראל תיישם את ההמלצות וההנחיות שניתנו ברוח פסק הדין, וקהילת רוכבי האופניים תזכה לתשתיות ראויות, מפוקחות, ובעיקר-בטוחות.
הכותב הוא עו"ד ממשרד עמיקם חרל"פ ושות', מומחה לדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית