תרגילים שיעזרו להתפתחות תינוקות

1. שכיבה מרובה על הגב מהתחלה

בשכיבה על הגב הגוף לא ממש צריך להחזיק את עצמו, לעומת שכיבה על הבטן שבה הגוף נושא את משקל הראש ופלג הגוף העליון. התפתחות התינוק היא על הבטן כלפי מעלה - הרמת ראש, יישור ידיים, התרוממות לעמידת שש, זחילת שש, ישיבה, ועמידה. על הגב לא עושים זאת.

איך זה מרגיש? תינוק בין שבעה חודשים למשל שוכב על הגב, עושה סיבובים לשני הצדדים, אבל לא מתהפך על הבטן. הידיים שלו חלשות והוא לא מרים את הראש, לא מסתובב כדי לקחת צעצוע, מוותר מהר מאוד ואין סימני זחילה.

מה עושים? בזמן שהילד שוכב על הגב החזיקו את רגליו צמודות, כופפו אותן וקרבו אותן לעבר הבטן תוך כדי לחיצות קלות. עשו זאת מספר פעמים בכל פעם. בנוסף, בזמן כשהילד שוכב על הבטן תנו לו גירוי מהצד, כך שהוא יראה אותו בזווית העין וכל פעם הוא ידחוף לצד (עבדו על שני הצדדים).

(צילום: shuttestock)

2. היפוטוניה

איך זה מרגיש? תינוקות המתקשים להרים את הראש בשכיבה על הבטן מעבר לגיל שלושה חודשים (טונוס שריר נמוך) או תינוקות שאינם מתהפכים מהגב לבטן אחרי גיל שישה חודשים. היפוטוניה עשויה להופיע בכל אזור בגוף - חגורת הכתפיים, חגורת האגן, הגפיים ולעיתים אף בחלל הפה ובית הבליעה. בעקבות זה לעתים התינוק יתקשה לינוק ובנוסף גם יכול לרייר.

מה עושים? העלאת מודעות בגוף וחיזוק טונוס השרירים על ידי תרגילים כמו: כדור פיזיו, שחייה, עיסויים שונים, טיפוח הזחילה בדרך יצירתית, למשל ניצור מצבים שיעודדו אותו לתנועה (לגלגל כדור כדי לעודד אותו להתקדם). ככל שהתינוק יתנועע יותר, כך השרירים יתחזקו.

שימו לב - תינוקות זקוקים להקשבה של הגוף והנפש כמו כל אדם. שום תרגיל לא נעשה רצוף ובטח ללא הפסקה. כשילד מגיב לא טוב לכדור פיזיו, נחליש את עוצמת התנועה או נפסיק אותה באופן מיידי.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

3. היפרסנסיטיבי למגע (תגובתיות יתר טקטילית)

איך זה מרגיש? הילד חושש או הופך אגרסיבי למגע קל ובלתי צפוי ולא אוהב שיחזיקו או יערסלו אותו. ייתכן כי הוא מקשית את הגב, בוכה ונסוג, מרגיש במצוקה כאשר מחליפים לו חיתול, מתנגד למגע ידידותי מכל אחד, למעט הורים או אחים. טיפת גשם, מים מהמקלחת או משב רוח על העור עשויים לתת לו הרגשה של עינוי וליצור עוינות ותגובת הימנעות. הוא עשוי להגיב בצורה מוגזמת לחתכים ושפשופים קטנים או לעקיצות חרק.

מה עושים? לילדים קטנים מומלץ לעשות עיסויים בכל חלקי הגוף במגע קל או עיסויים עם מברשות רכות. חשוב תמיד לבדוק את התגובה שלהם. לגדולים יותר - משחק בבוץ ובחול, משחק בבצק, ציור בגיר, משחק בחלקים קטנים כגון: לגו, שימוש בצבעים, דבק, מברשות וחפצים מהטבע כגון: אצטרובלים ואבנים, ליטוף והאכלת חיות מחמד וצביעה בצבעי ידיים.

(צילום: shutterstock)

4. היפוסנסיטיבי למגע (תת תגובתיות)

איך זה מרגיש? הילד עשוי להשתוקק למגע, לא מודע לכך שנוגעים בו או נתקלים בו, אלא אם זה נעשה בכוח רב מאוד או בעוצמה. הוא אינו מוטרד מפציעות כגון חתכים או חבורות ולא מראה שום סבל בחיסונים. בנוסף, מכניס דברים לפיו בצורה מוגזמת ולעתים תכופות מכאיב לילדים אחרים או לבעלי חיים בזמן משחק.

מה עושים? עיסוי עמוק של השרירים (בעיקר לילדים גדולים, אחרי מקלחת) - מפרקים, גידים וחיזוק טונוס שרירים. עיסוי בלחץ על שרירי התנועה הגדולים של השלד: ידיים, רגליים, כפות ידיים ורגליים ושכמות. עיסויים יכולים להיות גם עם כדור, חיכוך כל אצבע בנפרד וכל יד בנפרד. בנוסף, חיבוק דב - לחבק חזק וללחוץ (למחוץ בעדינות כמובן). לגדולים יותר - דחיפה ומשיכת עגלות, מעבר במסלול מכשולים, הליכה עם שקית קטניות או אורז מיוצבת על הראש, דחיפת קירות, לישת פלסטלינה או בצק וקפיצות בטרמפולינה.

שימו לב - העובדה שהוא זקוק למגע לא אומרת שאנחנו צריכים לתת לו מגע במנות גדולות ועוצמתיות. המטרה היא לאזן את אותה התחושה. אם יש תת רגישות למשל והילד זקוק למגע חזק, אנחנו לאט לאט ניתן לו ונפחית את העוצמות עם הזמן.

(צילום: shutterstock)

5. היפרסנסיטיבי לתנועה (תגובתיות יתר)

איך זה מרגיש? הילד נרתע מנדנדות או טרמפולינות, זז לאט ובזהירות, נמנע מלקיחת סיכונים. נבהל כאשר מישהו מזיז אותו, פוחד מעזיבת הרגליים את הקרקע. אינו אוהב מתקנים בגני משחקים כגון: נדנדות, סולמות, מגלשות או סחרחרות או נמנע משימוש בהם. מעדיף משימות המתבצעות בישיבה, פוחד מעליה או ירידה במדרגות או הליכה על משטחים לא חלקים.

מה עושים? עידוד רפלקס הצניחה - שכיבה על כדור פיזיו כאשר אנו תומכים בתינוק עם הידיים על היריכיים - להניע אותו קדימה ואחורה, ימינה ושמאלה. בנוסף, הקפצות על הברכיים, כמו משחק של דיו סוס. כמובן שאפשר להוסיף מוזיקה למשחק.

המערכת הווסטיבולרית היא מערכת מאוד עדינה, לכן יש לעשות כל תרגיל בנפרד ולא אחד אחרי השני. ישנם ילדים שיכולים גם להקיא או פשוט להרגיש רע, לכן, כל פעם לעשות הפסקה בין תרגיל לתרגיל.

6. היפוסנסיטיבי לתנועה (תת תגובתיות):

איך זה מרגיש? התינוק עלול להיות לא שקט וזקוק לתנועה כדי להירדם או להירגע. נראה כאילו הילד בתנועה מתמדת ואינו יכול לשבת בשקט. מנענע את הגוף, מנדנד רגליים או ראש בזמן ישיבה. בכי רב ללא אבחנה של סיבה רפואית וחוסר שקט פיזי.

מה עושים? באמצעות יריעות בגדלים שונים וצורות או ערסל לתת לילד לטפס בזחילה ולרדת כשהוא שוכב עם הפנים כלפי מטה. גם פה, לעשות זאת בעדינות ובאיטיות ולתת לילד הפסקות.

העבודה שלכם יכולה להיות מאוד משמעותית לקידום הילדים, אך חשוב לבצע כל תרגיל ברגישות רבה, הקשבה וזרימה לפי היכולת של התינוקות. לא בכוח אלא במודעות. כאמור, אלה לא המלצות אישיות ובמקרה של בעיה כלשהי כדאי לפנות להתייעצות אצל רופא ילדים.  

הכותבת היא מדריכת הורים ומטפלת בוויסות חושי