פדרו גלבאן: "מגיע לאוהדים לשמוח"
הקשר (31) המשחק בליגת העל מאז 2008 ונחשב לסמל של בני־יהודה בשנים האחרונות, אופטימי לקראת הגמר ומצהיר: "ישראל זו הארץ שלי"
פדרו גלבאן נכנס כבר מזמן לדפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי כזר המצליח ביותר, עם 120 שערים. אבל בעצם, הוא בכלל לא זר, ואולי זה סוד ההצלחה שלו. הוא תמיד היה "אחד משלנו" - ואם הדברים ילכו כפי שהוא רוצה, בקרוב הוא באמת יהיה, אחרי שהגיש בקשה לאזרחות ישראלית. את העתיד שלו הוא רואה כאן: "ישראל זו הארץ שלי, בני־יהודה זה הבית".
גלבאן לא יפתח הערב, אבל למרות האכזבה הוא אומר: "הכי חשוב זה הקבוצה. יש מאמן והוא מחליט. אני יודע שהקהל לוחץ שיחתימו אותי לעונה הבאה. זה גם נעים וגם לא. אני רוצה שזה יבוא מהערכה מקצועית כלפיי. אני חושב שתרמתי ושאני יכול עוד לתרום לבני־יהודה. ביום ראשון אשב עם ההנהלה ונהיה חכמים יותר. אני לא סוגר דלתות לאף אחד".
גלבאן, בן 31, נשוי לפמלה ואב לשלוש בנות, התאומות סופיה וקלרה (7) ואמיליה (3). "אני מרגיש כאילו נולדתי פה. אני אוהב את הארץ ולא רואה אותי ואת משפחתי חיים במקום אחר. אני שמונה שנים פה, בנותיי מדברות איתי בעברית, ולמעשה אנחנו כבר ישראלים".
פדרו חואקין גלבאן החל את הקריירה ב־2003 בקבוצת חימנסיה לה פלאטה הארגנטינאית, שם שיחק שתי עונות וחצי. ב־2006 הצטרף לסן־מרטין ושנה אחר כך עבר לדפורטיבו אלמדו האקוודורית. הוא שיחק בנבחרת הצעירה של ארגנטינה ויזכור רגע אחד לתמיד. במשחק מול פרגוואי הוא בישל למסי את השער הראשון שלו בנבחרת. "כבר אז ראו שהוא יהיה שחקן גדול", מספר גלבאן.
מי שהביא אותו לבני־יהודה בעונת 2008/9 היה גיא לוזון, שחיפש בלם דרום־אמריקאי ובאחת הקלטות ראה את גלבאן וביקש להביא אותו להתרשמות. "בהתחלה זה לא היה טוב, אחר כך בסדר", מספר גלבאן על ההיכרות שלו עם הקבוצה משכונת התקווה.
ובאמת, הרבה גיחכו בהתחלה על החתמתו והסתלבטו עליו. הוא נראה שמן, איטי ובעל כושר גופני ירוד. אף אחד לא ספר אותו. אפילו הכינו לו כרטיס טיסה לארגנטינה כבר בתום הסיבוב הראשון. אבל אז הכל התהפך. לוזון נתן לו הזדמנות אחרונה, ופדרו לקח אותה בשתי הידיים. הוא הוריד ממשקלו והחל לנפק מספרים: 10 שערים ו־7 בישולים. פתאום האוהדים ראו את אחד הזרים הכי טובים שהיו פה. הוא הפך לסמל.
מאז אהוד בן־טובים לא היה לכתומים שחקן כזה אהוד. רק ניקולאי קודריצקי ז"ל קיבל אותה אהבה. האוהדים העריצו אותו והכינו דגל ענק: פדרו מלך השכונה. חזי גולן, אוהד שרוף של הקבוצה, מספר: "השוערים רעדו כשהוא בעט כדורים חופשיים מולם, ולא מעט שערים הוא כבש ישירות מהקרן. שחקן צנוע ונערץ שאכפת לו מהקבוצה יותר מהרבה ישראלים שבאו לעשות פה סיבוב. חייבים לתת לו לסיים את הקריירה בבני־יהודה".
השנים האחרונות לא האירו לו פנים. ב־2013 הוא חתם בקבוצת אטלנטה קאנקון המקסיקנית תמורת חוזה עתק, ובמשחק האחרון מול הפועל רמה"ש (בו כבש שער) אוהדי בני־יהודה נפרדו ממנו בטקס מרגש.
אבל נראה שהוא נועד לשחק בישראל, ואם פה - רק בבני־יהודה. הקבוצה ממקסיקו נקלעה לקשיים כלכליים והוא חזר ארצה, אבל למכבי פ"ת. באותה עונה בני־יהודה ירדה ללאומית, וגלבאן חזר ללבוש כתום ובתוך שנה העלה את הקבוצה לליגת על ונבחר לכדורגלן העונה עם 22 שערים ו־10 בישולים.
בכל פעם שעזב את בני־יהודה הוא כבר חשב על חזרה. בקדנציה השלישית אפילו ויתר על הצעה קוסמת מסין, שעל פי מקורביו עמדה על כ־600 אלף דולר לשתי עונות. את עונת 2015/16 סיים עם 15 שערים ו־10 בישולים, יותר מכל אחד אחר בקבוצה, אבל למרות ההצלחה הוא לא קיבל את החוזה שרצה, והתחנה הבאה שלו למשך ארבעה חודשים הייתה הפועל אשקלון, ממנה שוב חזר לבני־יהודה וסייע לה להישאר בליגה.
פדרו, אתם לוקחים גביע?
"במשחק אחד הכל יכול לקרות. ברור שזה לא יהיה קל, כי מכבי ת"א קבוצה מצוינת ונשאר לה רק הגביע כדי להציל את העונה. צריך להיות פרפקט מולם, ורק כך יהיה אפשר לנצח. לאוהדים הנהדרים
שלנו מגיע לשמוח, ואני מאמין שזה מה שיהיה בסוף".
כאמור, הערב הוא לא יפתח בהרכב, ומי שהחליט על כך הוא חברו הטוב כפיר אדרי, ששיתף איתו פעולה במשך שנים כשחקן ובמשחקו השלישי בקריירה כמאמן הוא ידריך את בני־יהודה בגמר גביע המדינה.
אדרי: "לא רציתי לאמן, אבל זו סיטואציה שהמועדון נקלע אליה. אני ויעקב אסייג התבקשנו לקחת את המושכות ונענינו לקריאה. נכון שמכבי ת"א פייבוריטית, אבל לגמר גביע אין חוקים ובמשחק נתון אפשר לנצח. כל מי שקשור למועדון רוצה להחזיר את התואר אחרי 36 שנים".
לפנייה לכתב/ת 
