צפו: המקלע הממוחשב עובר מהיבשה לים
עמדת הירי "נחשול", שפותחה בגרסה ימית על ידי התעשייה הצבאית, ניחנת ביכולות מעקב מתקדמות ומאפשרת ירי מדויק למרחק של 1.5 ק"מ: "המערכת יודעת לירות מתי שנוח לה, אחרי שהגלים יורדים". צפו בה בפעולה
מגמת העברת אמצעי לחימה מהפלטפורמה היבשתית שלהם לכלי שיט מלחמתיים נמשכת ביתר שאת בשנים האחרונות בתעשיות הביטחוניות הישראליות. מטילים מדויקים דוגמת ה"תמוז" של חיל התותחנים ועד למערכת ההגנה האווירית "כיפת ברזל", ההבנה היא שלא בהכרח מתחייב להשקיע בפיתוח נשק ייחודי לספינות חיל הים, אלא ניתן להעתיק ולהתאים אמצעי לחימה מוצלח מגרסתו היבשתית לזו הימית.
בשבועות האחרונים, לאחר פיתוח של גירסה ימית לעמדת הירי "נחשול", זכתה תעש מערכות (התעשייה הצבאית) בשני חוזים של ציים באסיה לאספקת מערכת עמדת הנשק וייב (נחשול) 350, שנשלטת מרחוק. מדובר בעמדת מקלע אוטומטית שפיתוחה של גרסתה הימית הסתיימה לאחרונה. בצה"ל יש עמדות ירי דומות, בעיקר למשימות ביטחון שוטף בגזרות השונות, אך לא של תע"ש, אלא של רפאל, שזוכות לכינוי "קטלנית".
עמדת הירי "נחשול" של תעש מערכות מורכבת על ג'יירוסקופ שמספק לה הן יציבות בים והן יכולות מעקב מדויקות אחרי המטרה. מפעיל המקלע נמצא למעשה בתוך הכלי, הרכוב או הימי, באופן ממוגן ומקבל על הצג תמונה של תא שטח האויב.
"החידוש במערכת מתבטא ביתרון גדול, בעיקר לגרסה הימית, בכך שהלוחם שמפעיל מקבל בצג שהוא רואה רכיבים נוספים בשטח, בזמן שהמערכת עצמה עוקבת אחרי המטרה", הסביר ל-ynet גורם בתעש מערכות. "זה משמעותי לים, כי לפעמים הגלים מסתירים את מה שהמערכת רואה. כאן שהכנסנו מצב שבו המערכת תירה על המטרה בזמן ש'נוח' לה, אחרי שהגל יירד למשל", הוסיף.
המערכת מבוססת על המקלעים המוכרים, כמו מאג (7.62) או מקלע כבד (0.5), וכן על בסיס תותחים בקליברים מזרחיים פוסט-סובייטים לטווחים המוכרים - עד כק"מ וחצי לירי יעיל.
בשני צדי המקלע ניצבים שני התקנים: התקן התחמושת שבו נמצאים השרשירים והתקן עם פוד אלקטרו-אופטי שמכיל מצלמת לילה טרמית, שמעניקה חיווי נתונים על המטרות - ולכן ניתן לעשות בה שימוש גם ביום. כמו כן, ההתקן מכיל מצלמת יום באיכות HD.
מצלמות אלה מחוברות למד טווח לייזר ולמחשב עם מערכת בקרת אש, שמאפשרים את הגבהת והנמכת המקלע לצורך הגדלת דיוק הפגיעה במטרה בעת תזוזות. בגרסה היבשתית של הנחשול נעשה כבר שימוש מבצעי על ידי כוחות נאט"ו באפגניסטן במשך שלוש שנים ובסך הכל היא מופעלת על ידי חמש מדינות זרות, בין היתר במשימות לשמירת גבול.
במהלך הניסויים להפיכת הנחשול למערכת ימית, היא עקבה וירתה צרורות לעבר בלונים שדימו מטרות אוויריות, בדומה למערכת נ"מ לטווחים קרובים.