חימר פתוח / "נקודות משחק"
המשימה ההיסטורית של שיאן הזכיות, הכושר המדהים של דומיניק תים, סימן השאלה סביב אנדי מארי והדעיכה המאכזבת של אנג'ליק קרבר. כל מה שצריך לדעת לקראת הגראנד-סלאם השני של העונה, שייצא לדרך ביום ראשון בפריז
שנת 2017 בטניס העולמי התחילה בבום אור-קולי מדהים שהחזיר את כולנו אל 2007. אליפות אוסטרליה הפתוחה סיפקה לנו נסיעה לא צפויה ומהירה במיוחד אל מנהרת הזמן שחשבנו שלא נחזור אליה יותר.
גם אם אתם לא נמנים עם המחנות של רפאל נדאל ורוג'ר פדרר, קשה היה שלא להתרגש מהקאמבק המופלא שלהם וממפגש הטיטאנים ביניהם בגמר במלבורן. ארבעה חודשים בדיוק עברו מאז הזכייה ה-18 של פדרר בתואר גראנד-סלאם, ולא הרבה השתנה. מגמות שהתחילו להתפתח בינואר עדיין איתנו.
פדרר, כמו המקבילה הנשית שלו ממלבורן סרינה וויליאמס, לא יופיע ברולאן גארוס שייצא לדרך בראשון כדי לשמור על עצמו לקראת עונת הדשא לה הוא מצפה בכיליון עיניים. הוא הפקיר את השטח לטובת המשך הרנסנס המופלא של רפאל נדאל, בעוד שסרינה פינתה את הבמה לטובת לא מעט שחקניות שמקבלות עוד הזדמנות ללכת עד הסוף. רגע לפני שהכל מתחיל, ניסינו לעשות סדר עם מדריך מקוצר לקראת שבועיים אדומים של חימר בוהק.
המניה החמה: רפאל נדאל
2017, כבר אמרנו, ממשיכה את הקו הנוסטלגי שלה עם המשך הנסיקה המחודשת של שחקן החימר הטוב בהיסטוריה. אתם יכולים לא לחבב אותו או את הסגנון שלו, לעוות את הפנים למראה אגלי הזיעה הגדולים שמקשטים את פניו בקביעות ולהגיב בבוז כלפי החגיגות המוגזמות לפעמים גם אחרי "סתם נקודות", אבל גם אם אתם עונים לכל אלה אין לכם ברירה אלא להודות שהנסיקה הזאת צריכה להסתיים בתואר בו זכה כבר תשע פעמים לאורך הקריירה (אבל אפילו לא פעם אחת מאז 2014). קשה לחשוב על אפשרות אחרת. קשה לדמיין פייבוריט אחר, למרות ההתאוששות המסוימת של האלוף המכהן נובאק ג'וקוביץ'.
למרות הפנצ'ר קטן ברומא עם ההפסד לכוח העולה של הענף דומיניק תים, עונת החימר של נדאל כבר תויקה למצעד עונות החימר הגדולות שלו, שרק הולך ומתנפח עם השנים. 17 ניצחונות רצופים סידרו לו שלושה גביעים, כל אחד מהם היה יותר הצהרתי מהשני לנוכח העובדה שהבחור כבר בן 30, עבר בחלוף הזמן פציעות, משברים וקריסות וכעת מרים מחדש את ראשו כאילו הוא בן 23.
הטורניר הקרוב יהיה ללא ספק בסימן "לה דסימה" של השור בפריז, הדובדבן שכל-כך מתבקש מצידו להניח על עוגת השיאים שלו מהתקופה האחרונה. במונטה קרלו הפך לטניסאי הראשון בעידן הפתוח שזוכה בעשרה תארים בטורניר יחיד. לאחר מכן הגיע לעשרה תארים גם בברצלונה. בצרפת שיאן הזכיות ברולאן גארוס יוכל לייצר עוד תקדים מבהיל ולסמן "10" על שלושה טורנירים. בלתי נתפס.
בברצלונה הניף נדאל גביע עשירי במגרש המרכזי הקרוי על שמו, אירוע נדיר למדי. עם הכניסה לעשור הרביעי בחייו הוא מסתער מחדש על המקום הראשון בעולם, משיג עוד ועוד ציוני דרך פרטיים ויותר מכל נתון סטטיסטי אחר הוא משחק טניס נדאלי טיפוסי וחסר פשרות. מדהים בכל פעם מחדש לחזות בטניסאי כה שלם וחף מחולשות, על משטח שהפך למזוהה עימו בצורה אבסולוטית.
כשהוא בריא כמו בתקופה האחרונה נדאל הוא הרבה יותר מהחבילה השלמה, כזאת שיודעת לא רק להציג הגנה נטולת סדקים, התקפה שמבוססת על טופ-ספינים מרתיעים ומשחק קו אחורי מושלם, אלא גם עליות לרשת בתזמון קריטי כשמתחשק לו. עצמו עיניים ונסו להיזכר מתי בפעם האחרונה המדורג רביעי בעולם היה המועמד הבלעדי לזכות בטורניר גראנד-סלאם. עכשיו תפתחו אותן - ותדמיינו את ההנפה העשירית של המלך הנצחי של המשטח הזה בפריז.
המניה הקרה: אנדי מארי
בשנים האחרונות סימן ההיכר של אנדי מארי היה היכולת לעמוד בלחץ שמשתק את יריביו. מארי הוא גם שחקן קו אחורי מעולה בעל מנגנון הגנתי משובח, אבל כאלה בדיוק יש לא מעט ואף אחד מהם הוא לא אנדי מארי. ב-2016 הנפלאה שעברה עליו וגם העלתה אותו למקום הראשון בעולם יכולת העמידה בלחצים באה לידי ביטוי במלוא הדרה וגרמה לו להפסיד רק תשע פעמים לאורך כל העונה, לזכות בתשעה תארים ובאופן כללי להראות שהשילוב של מארי וביטחון עצמי גבוה הוא מתכון מנצח שיכול לקרוא תיגר גם על החוסן המנטאלי של ג'וקוביץ'.
עדיין לא חצי עונה עברה, ומארי כבר סופר שבעה הפסדים. חלקם היו מתקבלים על הדעת (גם נדאל לא הצליח להתמודד ברומא עם תופעת דומיניק תים), אחרים נעו על הגבול שבין מביכים למפתיעים מאוד (ואסק פוספיסיל באינדיאן וולס, מישה זברב באוסטרליה). מארי עמד לאורך הקריירה שלו בלחצים אדירים מכל הסוגים שהקנו לו את תדמית קיר הבטון הנוכחית שלו: הוא ידע לזכות בווימבלדון כשאומה שלמה ישבה לו על הגב וחיכתה שיביא לה גביע, זכה עבורה בגביע דייויס ראשון אחרי 79 שנות בצורת ועלה למקום הראשון בעולם בדם, יזע ודמעות בזמן שכולם המתינו בפינה לעוד נפילה שלו מגובה.
אבל עד עכשיו, נראה שמעמסת המקום הראשון בעולם מצליחה להכריע אותו באיטיות. זו העונה הראשונה בחייו שבה מארי מוזנק לתלאות הסבב מהפסגה, ובינתיים שום דבר טוב לא יצא לו מהאתגר הזה. במסיבת העיתונאים שאחרי ההפסד לפאביו פוניני ברומא התעקש: "אני יודע שהרבה אנשים חושבים שאין לי סיכוי לעשות משהו באליפות צרפת אחרי השבועות האחרונים. אני חושב שאני כן יכול". אם מארי יתברר כצודק ואנחנו נאכל את הכובע, הוא כנראה יהיה ממש ממש גדול.
אל תפספסו: דומיניק תים ואלכסנדר זברב
שני השחקנים שמסמלים את דור הטניסאים החדש מגיעים לאליפות הזו במומנטום מצוין, ואיזה כיף שזה קורה. האחד (זברב) זכה העונה לראשונה בחייו בתואר מאסטרס, ניצח שבעה שחקני טופ 20, פרץ בסערה אל הטופ 10 והפך לשחקן הצעיר ביותר מאז נובאק ג'וקוביץ' ב-2006 שנכנס אל תוך עשרים הראשונים בעולם. המיקום הנוכחי שלו נראה כמו תחנת ביניים בדרך הצפויה והמתבקשת אל המקום הראשון.
על השני נאמר כבר הכל, ועדיין יש מה להוסיף. למקום שבו תים נמצא עכשיו זברב צריך לשאוף (כן, למרות התבוסה לג'וקוביץ' ברומא). עצם העובדה שהוא הגיע לשני גמרי חימר מול נדאל בתקופה האחרונה וניצח אותו במפגש השלישי ביניהם עם תצוגת תכלית מהפנטת אומרת הכל, אבל לבדה לא מספיקה כדי לתאר את האיכויות שלו.
נכון, משחק הרשת עדיין טעון שיפור, אבל עם חבטת כף יד שזורעת הרס, חבטת גב יד אפקטיבית מספיק ואופי שהולך ומתגבש, תים צריך לשאוף להגיע לפחות למקום אליו העפיל בעונה שעברה - חצי הגמר.
המניות החמות: סימונה האלפ (אם תהיה בריאה) ואלינה סביטולינה
הרבה עבר על סימונה האלפ מאז מופע הבלהות של איליה נסטסה במהלך משחק גביע הפדרציה בין רומניה לבריטניה. בעיצומה של הדרמה ההיא האלפ נאלצה לקחת את המיקרופון ולהרגיע את הקהל המשולהב, בזמן שג'ואנה קונטה המתייפחת מנסה להירגע מהדברים הקשים שהגיבור הלאומי הרומני הטיח בה ללא רחם.
אחרי שזכתה בטורניר מדריד האלפ הודתה לנסטסה, שהגיע כדי לתמוך בה במהלך הניצחון שלה על קריסטינה מלדנוביץ'. מאז התקרית המתוקשרת ההיא האלפ מרחפת על החימר ומספקת שורת תוצאות מרשימה: היא העפילה לחצי הגמר בשטוטגרט, הגנה על התואר שלה במדריד ורק פציעה בקרסול מנעה ממנה להניף גביע גם ברומא. היא שוב הציגה טניס שתפור למידותיו של המשטח ומבוסס על אגרסיביות, חבטות עמוקות ותנועתיות נהדרת, וכרגע מקווה מאוד לשחק ברולאן גארוס אחרי שקרעה רצועה בתזמון הכי גרוע שיש (אבל עדיין שומרת על אופטימיות).
אחרי שסיימה את 2016 בצליעה, האלפ עלתה על הסוס וכל-כך מקווה שהפעם הדהירה תיגמר בהישג משמעותי בטורניר גראנד-סלאם. הבעיה, חוץ ממצבה הבריאותי הלא ברור: בדיוק כפי שאין בהכרח קשר בין תקופות ההכנה של סטניסלאס ואוורינקה לגראנד-סלאמים לגראנד-סלאמים עצמם, כך לא ברור אם אפשר להשליך משהו מההישגים הנוכחיים של האלפ לגבי רולאן גארוס 2017. בשנה שעברה הודחה כמדורגת שישית בשמינית הגמר (אחרי שזכתה במדריד), לפני שנתיים ארזה את המזוודות כבר בסיבוב השני כמדורגת שלישית (אחרי שהעפילה לחצי הגמר בשטוטגרט ורומא).
הנפילות האלה לא מאפיינות אותה רק ברולאן גארוס. מאז 2015 ועד היום העפילה רק לחצי גמר אחד במעמדים הללו, למרות שבפעם האחרונה שבה יצאה מהטופ 10 השנה הייתה 2014. יש לה 15 תארים בקריירה, הספק אדיר לכל הדעות, אבל אפילו לא אחד על הבמה הגדולה ביותר. אם כל זה לא מספיק, הפציעה ברומא שמה אותה במצב של "50:50" לקראת יריית הפתיחה. אם תצליח להתאושש אין ספק שמדובר במועמדת מובילה לזכייה לאור השיממון סביבה. רק שתנפץ כבר את תדמית הלוזרית במעמדים האלה.
סביטולינה היא ללא ספק השחקנית הלוהטת של השנה. הניצחון שלה על האלפ בגמר רומא היה השישי שלה העונה על יריבת טופ 10, וארבעת התארים בהם זכתה הזניקו אותה למקום הראשון במירוץ לטורניר סוף השנה בסינגפור ולמקום השישי בעולם (דירוג שיא בקריירה). ברולאן גארוס הפריחה שלה עשויה וצריכה להגיע לשיא חדש.
המניה הקרה: אנג'ליק קרבר
בדיוק כמו מארי, גם קרבר מגיעה לאליפות כמדורגת ראשונה בעולם שהיא הכל חוץ מפייבוריטית ללכת עד הסוף. כמו בכל טורניר שמתקיים בהיעדרה של סרינה, גם זה יתקיים בסימן החוסר הזועק לשמיים של המלכה.
לא רק באליפות אוסטרליה האחרונה (ממנה הודחה בשמינית הגמר) קרבר לא הצדיקה את מיקומה הטרי, גם על החימר היא איכזבה עם שלוש הדחות מוקדמות משלושת טורנירי ההכנה המרכזיים (שטוטגרט, מדריד ורומא). בדיוק כמו מארי, גם קרבר מתקשה להתמודד עם הציפיות העצומות לגביה מתוקף היותה "המדורגת ראשונה".
אם היא תמצא את עצמה בחוץ כבר בסיבוב הראשון, כמו בעונה שעברה, אל תעשו את עצמכם מופתעים. אם היא תצליח לצחוק לסימני השאלה בפנים ולהגיע לפחות לחצי הגמר, נדע שיש לנו עסק עם מישהי שנמצאת במקום אליו הגיעה (בזכות) כדי להישאר בו ליותר מכמה חודשים.
לפנייה לכתב/ת 
