מכשיר שמיעה בגיל מבוגר: איך להסתגל בקלות
תהליך ההסתגלות למכשירי שמיעה בגיל מבוגר דורש התמדה, שיתוף פעולה משפחתי, הבנה של התהליך וליווי צמוד של איש מקצוע. "המוח נדרש לשמוע מחדש וככל שליקוי השמיעה ממושך יותר כך תהליך ההסתגלות יהיה איטי יותר" אומרת קלינאית תקשורת ומסבירה איך לבצע תהליך יעיל, לשקם את השמיעה ולזכות שוב באיכות חיים
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
ללמד את המוח לשמוע. מבוגרים רבים חווים קושי ותסכול בזמן תהליך ההסתגלות למכשירי שמיעה. שלא כמו בהסתגלות למשקפיים, איתם השיפור והשינוי הוא מיידי עם מכשיר שמיעה נדרשת תקופת הסתגלות הדרגתית ולעיתים מתסכלת שכן המוח נדרש, בגיל מבוגר, ללמוד לשמוע - מחדש.
בכדי להבין את הסיבות חשוב לדעת כי במרבית המקרים הירידה בשמיעה אצל מבוגרים מתרחשת לאורך שנים. שנים בהן המוח למעשה ״לא שם לב״ שחל שינוי בשמיעה. ולאט לאט חלים שינויים ניווניים במסלולים ובקשרים בין האוזן למוח. בזמן תקופת ההסתגלות למכשירי השמיעה המוח נדרש לייצר בהדרגה קשרים חדשים שיאפשרו לו לנצל את ההגברה החדשה. בשפה המקצועית, תהליך זה נקרא ״למידה שמיעתית״.
בזמן שאצל ילדים תהליך ההסתגלות ו״הלמידה השמיעתית״ הינם מהירים ביותר ולכן הסתגלותם למכשירי שמיעה היא כמעט מיידית אצל אנשים מבוגרים קצב ההסתגלות איטי הרבה יותר ודורש התמדה.
עוד במדור 60 פלוס:
ליקוי שמיעה במבוגרים- דיכאון, פגיעה בזיכרון ובדידות
מחקר: כמה שנים תרוויחו אם תבלו עם הנכדים
בת 94: האישה המבוגרת בעולם שסיימה חצי מרתון
"שמעתי דברים שלא רצתה לשמוע"
שלומית, פנסיונרית צעירה בת 64, עובדת סוציאלית בעיסוקה, פנתה למכון השמיעה בו אני עובדת לפני מספר שבועות. היא עברה בדיקת שמיעה מקיפה שאישרה את אשר שלומית ידעה כבר מספר שנים: יש לה ליקוי בשמיעה. ליקוי קל יחסית, בעיקר בתדרים הגבוהים, מאוד דומה בשתי האוזניים והוצע לה להתנסות במכשירי שמיעה. שלומית היססה מעט אך לאחר פגישת ייעוץ, נבחרו המכשירים המתאימים והיא יצאה לדרך.
בפגישה הבאה הותאמו מכשירי השמיעה והם כוונו כך שעדיין לא ניתנה מלוא ההגברה הנדרשת, אלא מעט חלשה יותר. זאת, על מנת לאפשר לה להסתגל באופן הדרגתי למכשירים ולשמיעה החדשה.
שלומית קיבלה את כל ההסברים לגבי אופן ההסתגלות למכשירים ונראה שהבינה את ההיגיון העומד מאחורי העניין, אולם לאחר שבועיים היא הגיעה לפגישת הביקורת הראשונה אצלי, ואמרה שהיא לא מרוצה ושוקלת להחזיר את המכשירים.
כשחיברתי את המכשירים למחשב שלי, התבהרה התמונה; מקריאת תיעוד השימוש במכשירים במהלך השבועיים הסתבר ששלומית כמעט ולא השתמשה בהם. כשנשאלה על כך, היא אמרה כי בהתחלה ניסתה להשתמש אולם מהר מאוד הפסיקה כי שמעה דברים שלא רצתה לשמוע, וכשניסתה להשתמש בהם בעת מפגש משפחתי חשוב, היא הרגישה שהם לא עוזרים לה להבין את הדיבור.
לאחר שיחה שקיימנו בנושא, היא החליטה להמשיך בתקופת הניסיון ואף יצאה מחויכת ומלאת מוטיבציה להשתמש במכשירים לפחות עד פגישתנו הבאה שנקבעה לשבועיים לאחר מכן.
לאחר שבועיים היא הגיעה לפגישת הביקורת, אך הפעם, כבר בחדר ההמתנה ראיתי את החיוך שלה. כבר בתחילת הפגישה היא דיווחה ש״היא כבר לא סובלת״ ואף השתמשה די הרבה במכשירים, הם (המכשירים) ״כבר לא מפריעים לה״ ושהיא שמחה. כששאלתי אם היו גם מצבים בהם היא הרגישה שהם ממש עוזרים לה, היא סיפרה בהתרגשות שהיא כבר מצליחה לשמוע את הנכדות מהמושב האחורי ברכב פעם בשבוע כשהיא מסיעה אותן מהחוג.
לעומת זאת, סיפרה גם שלא הצליחה להבין כל מילה כשישבה עם חברותיה בבית הקפה השכונתי. לא התפלאתי, והגברתי את המכשירים לרמה המיועדת להגברה מלאה על פי ספי השמיעה של שולמית.
לאחר כשלושה חודשים היא הופיעה במכון רק על מנת לקנות עוד סוללות וכשפגשתי אותה באופן מקרי בחדר ההמתנה, היא מיד אמרה לי: ״אני לא מדמיינת את חיי יותר בלי מכשירי השמיעה. רק עכשיו אני מבינה מה הפסדתי״.
התמדה תוביל לשיפור באיכות החיים
שלומית כמובן אינה היחידה. תהליך ההסתגלות למכשיר שמיעה הוא לא פשוט אך הוא ידוע, ברור ואף צפוי. אני, כקלינאית המלווה ומנחה את התהליך מחוייבת להקנות את האמונה בנכונות התהליך.
מי שיקיים תהליך כזה לפי ההנחיות של קלינאי התקשורת, תוך הבנה, התמדה ומאמץ, יצליח. והצלחה פירושה שיקום שמיעה אמיתי ומספק. שיקום שמשמעותו חזרה לשגרה מבורכת שבה אין עוד צורך לוותר על שום פעילות בגלל קושי בשמיעה, או להילחץ ממצבים בהם חשוב להבין כל מילה.
בשל הצורך לאפשר תקופת הסתגלות, כל החברות שמספקות מכשירי שמיעה, מקצות תקופת ניסיון מוגדרת שבמהלכה יתקיימו פגישות ביקורת ובסופה תילקח ההחלטה לגבי רכישת המכשירים.
משתנה נוסף המשפיע על קצב ואיכות ההסתגלות למכשירי השמיעה הוא ה״גיל״ או המשך של הליקוי בשמיעה: ככל שחלף זמן רב יותר מאז החלה הירידה בשמיעה ועד הזמן בו מתחיל השיקום, ההסתגלות והלמידה השמיעתית יהיו איטיים יותר ואיכותיים פחות.
לכן, חשוב מאוד לא לדחות את תחילתו של תהליך השיקום: אם אתם חשים שיש איזו בעיה עם שמיעתכם, או שאחרים בסביבתכם העירו לכם על כך, צרו קשר עם מכון השמיעה ללא דיחוי. כאמור, ככל שתקדימו להתחיל להרכיב מכשירי שמיעה, התועלת מהרכבתם תהיה רבה ואיכותית יותר.
3 תנאים להצלחת ההסתגלות בגיל מבוגר
1: התמדה: יש להתמיד בשימוש, על אף הקושי: אם מוותרים או עושים הפסקות בשימוש לא מתרחשת הסתגלות ולא חל שיפור ולכן אין הנאה ותועלת. הניסיון בקליניקה מצביע על כך באופן ברור: מי שמשתמש הרבה נהנה. מי שלא משתמש הרבה, לא מסתגל ולא נהנה ועלול לפתח תסכול וייאוש.
בפגישת ההתאמה של מכשירי השמיעה, קלינאי התקשורת ידריך אתכם כיצד להתחיל להשתמש במכשירים באופן הדרגתי: השימוש צריך להיות יומיומי אולם הדרגתי מבחינת מספר השעות ביום. כמו כן, עבור מרבית המשתמשים, יש לקיים תחילה הסתגלות במקומות שקטים יחסית, קרי בבית בעיקר, ובהמשך בהדרגה להשתמש גם במקומות רועשים יותר. הקצב של תהליך ההסתגלות הוא אינדיבידואלי, אולם עקרונותיו זהים בקרב כל המשתמשים.
2: שיתוף פעולה מלא עם קלינאי התקשורת: יש להקפיד על מילוי הנחיות השימוש שקיבלתם מקלינאי התקשורת שהתאים לכם את המכשירים, להגיע לכל פגישות הביקורת שנקבעו ולא לדחות הגעה למכון השמיעה במידה ויש בעיה עם המכשירים או עם תפעולם.
3: הבנת התהליך: מכיוון שתהליך שיקום השמיעה מערב לא רק את האוזניים אלא בעיקר את המוח, נדרש כאן שיתוף פעולה אקטיבי של המשתמש. חשוב להבין את משמעות התהליך, מומלץ לרכוש ידע בנושא, למשל באמצעות קריאה, לשאול שאלות, ולהיות מודע לשינויים בתפיסה השמיעתית לאורך תקופת ההסתגלות.
שיתוף המשפחה מצמצם את משך ההסתגלות
במאמר שפורסם ב-2016 בכתב העת Trends in Hearing journal נבדקה השפעתו של בן משפחה או אדם משמעותי אחר על התהליך השיקומי. החוקרים, מחברי המאמר, מצאו שההסתגלות למכשירי השמיעה קשורה באופן ישיר לנוכחותו בפגישות במכון השמיעה. לדוגמה: נמצא שההסתגלות למכשירי השמיעה היתה טובה יותר ב-96 אחוז כאשר בן המשפחה היה נוכח לעומת כשלא היה נוכח בקרב פציינטים עם ליקוי שמיעה קל.
ממצא זה מחזק את הגישה הטיפולית החדשה בתחום השיקום השמיעתי המכונה (FCC (Family Centered Care: אנשי המקצוע מעודדים את השותפות הפעילה של בני המשפחה בתהליך השיקומי ומשתמשים בנוכחות שלהם כדי למטב את הצלחת התהליך להוביל למכסימום את ההסתגלות וקבלת התועלת ממכשירי השמיעה.
הגישה החדשה הזו מדגישה את מרכזיותו של המטופל וצרכיו בתהליך הטיפולי /שיקומי ומתמקדת בהקשרים החברתיים-משפחתיים שלו כנקודות חוזק ותמיכה בתהליך.
בגישה זו, בני המשפחה נתפסים כשותפים לתהליך, כמסייעים להנעה שלו וכמעורבים בניטור ובביקורת.
תיאום ציפיות וליווי: התפקיד של קלינאי תקשורת
ראשית, קלינאי תקשורת מקצועי ובעל ניסיון יידע למן ההתחלה להגדיר יחד איתך את המטרות הריאליסטיות עבורך ולהציבן באופן שניתן ליישום. חשוב לקיים תיאום ציפיות עם תחילת התהליך הן לגבי הקשיים הצפויים בתחילת התהליך והן לגבי המטרות ארוכות הטווח וההישגים הצפויים.
לדוגמה חשוב להסביר שרוב המשתמשים במכשיר שמיעה יחוו בהתחלה תחושה מוזרה של שמיעת הקול העצמי שלהם. חשוב אם כן להבין שזהו עניין פעוט יחסית אליו מסתגלים לרוב מאוד מהר.
תופעה נוספת אליה יש להתכונן היא שבתחילה תופנה תשומת לב מוגזמת לרעשי סביבה חלשים, כי אלו הם בדיוק הרעשים שהמוח ״שכח״ כיצד הם נשמעים ולכן ברגע שהם שוב נגישים, המוח מתייחס אליהם כאל חידוש. בהמשך כמובן שתהיה הסתגלות, שמשמעותה היא שהצלילים האלו יישמעו אך לא ימשכו תשומת לב רבה מדי, ממש כפי שאדם ששמיעתו תקינה שומע את הרעשים האלו אך מתעלם מהם.
בתהליך ההסתגלות קלינאי התקשורת יכוון בתחילה את המכשירים כך שלא תינתן מלוא ההגברה הנדרשת, כדי לאפשר לך להתרגל בהדרגה לרמת צלילי הסביבה. לאחר פרק זמן קצר, בו אכן נעשה שימוש יומיומי במכשירים, ניתן יהיה להעלות את עוצמת ההגברה ולהגיע אט אט לרמת המטרה.
במהלך התקופה המאתגרת חשוב לשתף את קלינאי התקשורת המטפל בכל מה שחווים. ככל שתשתף אותו יותר הוא יוכל לעזור לך תוך ביצוע כיוונים ושינויי שינויים בכיוון שיועילו לך.
הכותבת הינה קלינאית תקשורת-אודיולוגית, סונובה ישראל
אחד מכל שלושה מבוגרים מעל גיל 65 סובל מירידה בשמיעה. מה הם הסימפטומים, מה אפשר לעשות ולמי פונים:
בשיתוף "מגדלי הים התיכון"
לפנייה לכתב/ת 
