מנהל המכון לרפואה משפטית: "יש מורשעים בגלל חוות דעת לא תקינות"
ד"ר חן קוגל הגיב בראיון לאולפן ynet לדו"ח שפורסם הבוקר על התנהלות הפרקליטות בתיקים מול המכון לרפואה משפטית והבהיר כי כל הליקויים תוקנו. קוגל הדגיש כי צריך לפתוח תיקים אם יתברר שחוות הדעת גרמה להכרעת דין שגויה: "היו מקרים שנעשו שינויים לא מוצדקים בדרך לא טובה"
"אני יכול לומר שישנם אנשים שהורשעו בגלל חוות דעת של המכון לרפואה משפטית שלא היו תקינות". כך אומר הבוקר (יום א') ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, בעקבות הדו"ח של נציב התלונות נגד הפרקליטות. בדו"ח נחשפה מערכת היחסים בין פרקליטות המדינה למכון בתקופת ניהולו של פרופסור יהודה היס, ולפיו הפרקליטים הסתירו ממצאי נתיחות שעשויים להביא לזיכוי, הפרו צווים של בית המשפט והגישו כתבי אישום מבלי שעיינו בכל החומר. עם זאת, קוגל מבהיר כי כל הליקויים תוקנו.
לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן
בראיון לאולפן ynet טען קוגל כי "הדברים השתנו כבר כשמשרד הבריאות הבין ב-2012 שיש תקלות חמורות, ובין היתר בגלל זה הוא החליף את ההנהלה הקודמת. אבל גם הגישה לסנגוריה, לדוגמה, השתנתה לגמרי. היום אנחנו מברכים את נציגי הסנגוריה שמגיעים הנה, משתפים איתם פעולה, אנחנו יודעים כמה זה חשוב. יש לנו מערכת בקרה היום כדי שחוות דעת לא ישונו באופן לא תקין, כמו שלדעתי קרה בעבר".
קוגל הודה כי "זה שיש מכון אחד בלבד והוא משרת רק צד אחד - זה הופך למונופול של צד אחד בתוך משפט, שיש בו שני צדדים. צד אחד במשפט מקבל יתרון חזק מאוד על פני הצד השני ולפעמים היתרון לא הוגן. היו מקרים שנעשו שינויים בחוות הדעת ואני אומר את זה בצורה עדינה, לא בדרך טובה, בדרך שצריך לשנות אותה, שלא היו מוצדקים".
הוא עמד על כך שהדברים לא נעשו בזדון: "אני חושב שכאשר אנשים משוכנעים במשהו ומקבלים את החיזוק מהמכון לרפואה משפטית, יש להם דרייב". עם זאת הסכים כי "קרו דברים חמורים מאוד, אין ספק. אבל הם תוקנו כבר לפני שלוש שנים. אם חס ושלום בגלל טעויות או כל מיני מנהגים לא תקינים שהיו כאן, מישהו נפגע ואולי חס ושלום יושב בבית סוהר, הרי זה לכל החיים - צריך להעלות את הטענה. עכשיו נבדוק מה היה משקל חוות הדעת בהכרעת הדין. יכול להיות שמשקלה אפסי, אבל אם זה מה שגרם להכרעת הדין ודאי שצריך לפתוח את התיק".
עורך הדין אורי פלדמן ייצג לקוח בתיק שהתגלגל לדו"ח - ובו מתלוננת חתכה את עצמה על מנת להפליל את בעלה. "בזמנו ביקשתי חוות דעת מהמכון לרפואה על מנת להוכיח שמדובר בפגיעה עצמית. המכון סירב בטענה שהם לא נותנים חוות דעת". לדבריו, "במקרה שלי הבעייתיות הייתה יותר חמורה בתכתובות או פגישות שהיו בין הפרקליטות ובין המכון לרפואה משפטית. חלק מחומר החקירה לא הובא לידיעתי".
הוא סיפר: "במכתב נמסר לי שמאחר שהמכון לרפואה משפטית מעסיק עובדי מדינה, עובדי מדינה לא יכולים לתת חוות דעת נגד המדינה. ברור לחלוטין שבמקרה כזה, המכון הופך להיות סוג של נותן חוות דעת רק לצד אחד ולא לכל מי שצריך את שירותיו ואז היחסים האינטימיים שנוצרים שם יכולים ליצור סוג של עיוותים כאלה ואחרים".