למה לא כדאי שתקראו מהן תופעות הלוואי של סטטינים
חוקרים בבריטניה שעקבו אחר אלפי נבדקים, מצאו עדות לאפקט הנקרא "נוצבו", שבו מטופלים נוטים להתלונן על תופעות לוואי שקשורות לתרופות מסוימות, כמו סטטינים למשל. פסיכולוג: "חשוב שהרופא ידגיש בפני המטופל את היכולת להירפא בעזרת התרופה ואת העובדה שתופעות הלוואי הן לרוב חולפות או נדירות"
קרה לכם ששמעתם על תסמיני מחלה ופתאום התחלתם להרגיש חולים בעצמכם? אתם לא לבד: מחקר חדש מגלה שכשמטופלים שומעים על תופעות לוואי של תרופות, הם נוטים להתלונן עליהם. ממצאי המחקר שבדק נבדקים שקיבלו תרופה מסוג סטטינים, פורסמו בגליון החדש של כתב העת Lancet.
החוקרים התמקדו במחקר במה שנקרא "אפקט נוצבו", שבו ציפיות שליליות מתופעה כלשהי, גורמת לתופעות שליליות מהתופעה, יותר מכפי שהיה מצופה. בתרגום לעולם הרפואה, מדובר בנטייה של אנשים להתלונן על תופעות לוואי של תרופות, גם אם לא נגרמו ישירות על ידיהן.
קראו עוד:
תופעות לוואי של תרופות: מתי הן מסוכנות
חדש: אתר לדיווח על תופעות לוואי של תרופות
כדי לבחון את אפקט ה"נוצבו", החוקרים בדקו במשך 3 שנים 10 אלף נבדקים במחקרים שנערכו בבריטניה, אירלנד וסקנדינביה. הנחקרים קיבלו תרופה מסוג סטטינים להורדת כולסטרול או תרופה מסוג פלצבו (לא תרופה אמיתית).
כל הנבדקים במחקר היו בגילאי 40 עד 79 שנים, סבלו מיתר לחץ דם, יחד עם לפחות שלושה גורמי סיכון נוספים למחלות לב. בתחילת המחקר, אף אחד מהמטופלים לא נטל סטטינים ולא לקה בלבו.
במהלך השלב הראשון של המחקר, בשנים 1998 עד 2002, המטופלים לא ידעו האם הם מטופלים בסטטינים או פלצבו. בשלב השני, בין השנים 2002 עד 2005כל מטופל שקיבל סטטינים ידע שמדובר בתרופה האמיתית.
החוקרים עקבו אחר המטופלים למשך תקופת המחקר ובדקו באיזו תדירות הם מתלוננים על ארבע תופעות הלוואי הידועות של הסטטינים: כאבי שרירים, בעיות בתפקוד המיני, הפרעות שינה או פגיעה בתפקוד המוחי.
נוטלי התרופה האמיתית דיווחו על עלייה בתופעות הלוואי
בשלב הראשון של המחקר, כשהמטופלים לא ידוע איזו תרופה קיבלו, גם מי שנטל סטטינים וגם מי שקיבל פלצבו - דיווחו על שיעור דומה של כאבי שרירים, של כ-2%.
בשלב השני, לעומת זאת, כשמהטופלים ידעו האם הם מטופלים בסטטינים או בפלצבו, הדיווחים על תופעות הלוואי עלו משמעותית.
"במשך שנים היה ידוע שכשמטופלים שומעים על תופעות לוואי של תרופות, הם נוטים יותר להתלונן עליהם", אמר ראש צוות החוקרים ד"ר פיטר סוור מהאימפריאל קולג' בלונדון, "התופעה מתרחשת לא רק בעקבות שימוש בסטטינים, כמו במחקר הנוכחי, אלא בכל תרופה אחרת".
הפסיכולוג הרפואי אפי גיל מסביר: "מדובר בתופעה מוכרת. יש רכיב תודעתי שמגיב לסוגסטיה, כלומר לאלמנט שאנחנו מציעים למוח הלא מודע. אנחנו יודעים למשל שסטודנטים לרפואה מתחילים לחוש בתסמינים כשהם לומדים על מחלה מסוימת. אלה תופעות לוואי שהלא מודע שלנו מושפע מהחשיפה אליהם ומגיב בהתאם".
כיצד אפשר למזער את התחושה המוטעית של תופעות הלוואי? גיל אומר: "חשוב להסביר לחולה את חשיבות הטיפול התרופתי ולהדגיש בפניו את ההטבה בעקבות נטילת התרופה ואת האפקט התרפויטי (המרפא) שלה.
"חשוב שהרופא ידגיש בפני המטופל את היכולת להירפא בעזרת התרופה ואת העובדה שתופעות הלוואי הן לרוב חולפות או נדירות. כדאי לזכור שלכל תרופה עלולות להיות תופעות לוואי, אבל צריך לקחת את אותן בפרופורציות המתאימות".
ורגע לפני שאתם מקבלים מרשם - אלו השאלות שאתם חייבים לשאול את הרופא:
לפנייה לכתב/ת 
