הרשויות ממשיכות להתבטל בפני זיהום הירקון: מזרימים מים נקיים לצד שפכים
הזרמת השפכים לנחל נמשכת, למרות פתיחתו מחדש לשיט ועל אף שרשות המים החלה להזרים מים נקיים לנחל בעלות של מיליונים כדי להקטין את עומס הזיהום. מדוע המשרד להגנת הסביבה אינו פועל? עמותת צלול: "הזנחת הנחל, הפגיעה בתושבים וכעת גם בזבוז המים השערורייתי חייבים להיפסק"
נחל הירקון נפתח אתמול (א') מחדש לשיט, לאחר זיהום מתמשך של שפכים בשבועות האחרונים, ובמקביל רשות המים החלה להזרים מים נקיים לנחל בעלות של מיליונים כדי להקטין את עומס הזיהום. עם זאת, גם היום נמשכת הזרמת השפכים לנחל ממכון טיהור השפכים (מט"ש) דרום שרון מזרחי, והמשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות הקשורות לנחל כעיריית תל אביב - ממשיכות להעלים עין מהמתרחש.
אחרי חודשים של זיהום בירקון: המשטרה הירוקה פתחה בחקירה
מחדל הביוב בירקון לא עוצר, והרשויות עוצמות עיניים
אלפי דגים מתים בירקון: היכונו למתקפת יתושים
תביעה נגד מזהמי הירקון: "התושבים סובלים ממפגעי ריח קשים"
בעמותת צלול, שאנשיה מתעדים זה זמן את הזרמת השפכים ממט"ש דרום השרון, מוחים על המחדל המתמשך של זיהום הירקון, שכעת אף אילץ את הרשויות להזרים מאות אלפי קוב של מי שתייה כדי לצמצם את הנזק בנחל: "הזנחת הנחל, הפגיעה בתושבים וכעת גם בזבוז המים השערורייתי חייבים להיפסק. מט"ש דרום השרון חוסך - והציבור משלם. מדובר בפשיעה סביבתית חמורה וזלזול בחוק. צלול קוראת למשרד להגנת הסביבה להכנס בעובי הקורה ולשים לזיהום המתמשך סוף, אחת ולתמיד".
מרשות נחל הירקון נמסר בתגובה: "המצב של מט"ש דרום שרון מזרחי והבעיה בקו ההולכה של השפכים באים והולכים. אנו נמצאים עם יד על הדופק ופועלים ככל האפשר כדי להקטין את הנזקים התברואתיים והאקולוגיים לאורך הנחל".
אלפי דגים מתו בנחל
לפני כשבועיים, לאחר חודשים רבים של הזרמת שפכים גולמיים לנחל הירקון, פתחה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה בחקירה פלילית כנגד איגוד ערים דרום שרון מזרחי. במשרד להגנת הסביבה מסרו כי עובדי ומנהלי האיגוד זומנו לשימוע ולחקירה, וכן כי המשטרה הירוקה קנסה ותקנוס את התאגיד בסכום המקסימלי לפי החוק של 6,000 שקל, על כל יום שבו מוזרם ביוב.
הזיהום המתמשך בירקון, אשר מקורו בשפכים המוזרמים מיישובים בדרום השרון ללא טיפול ראוי במכון טיהור השפכים דרום השרון, גרם בתקופה האחרונה למפגעי ריח קשים ומכת יתושים אשר פגעו באיכות חייהם של תושבי האזור, וכן לפגיעה סביבתית קשה בחי ובצומח בנחל ובסביבתו.
בסוף חודש אפריל דווח ב-ynet על אלפי דגים שמתו בנחל הירקון, במתחם ההיסטורי של "שבע טחנות". לפני כשבועיים, לאחר שבמשך חודשים הוזרמו לנחל מי קולחים (שפכים אשר עברו תהליכי טיהור), גילתה עמותת צלול כי מוזרמים לנחל גם מי ביוב.
על רקע החמרת המצב, פנה גם ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, המשמש גם כיו"ר רשות נחל הירקון, במכתב חריף לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, וביקש ממנו להתערב מידית במשבר. במכתב, שכותרתו "זיהום הירקון - הגיעו מים עד נפש!", כתב חולדאי: "אנו ברשות הנחל עומדים חסרי אונים מול התנהלות מזיקה זו, שאינה בשליטתנו, ורואים כיצד ההישגים הרבים שלנו בטיהור הירקון והעבודה הקשה והסיזיפית שהושקעה על ידי כל השותפים לשם כך - יורדים לטמיון.
"רשות הנחל מובילה כבר למעלה מעשור את תוכנית 'גאולת הירקון' שהינה תכנית כוללת, אשר גובתה בהחלטת ממשלה, לטיהור מי הירקון. התכנית וההשקעה הרבה הפכו את הנחל ממפגע ומקור לזיהום למקום של איכות חיים וסביבה שאפילו בעלי החיים שבעבר נטשו אותו חזרו אליו. לצערי - בכל יום שעובר - אנו נסוגים לאחור וחוזרים לתופעות קשות של תמותת דגים, מפגעי ריחות ויתושים, שכבר היו נחלת העבר בירקון ואשר פוגעים באיכות החיים של הציבור הרחב".
השר אלקין מסר בתגובה למכתב כי "הצוות המקצועי של המשרד מקבל ממני וממנכ"ל המשרד גיבוי מלא לגישה הבלתי מתפשרת כלפי המזהמים. יחד עם זאת ברור שללא קשר להליכי האכיפה, הפתרון האמיתי להזרמת הביוב לירקון יבוא רק לאחר שדרוג המט"ש, פעולה הנמצאת באחריות רשות המים ודורשת תקציב יעודי ממשרד האוצר".
מאיגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב מסרו מוקדם יותר החודש בתגובה לפרסומים: "בהתאם להנחיית משרדי הממשלה מטפל כיום מתקן טיהור השפכים בכמות שפכים הגדולה פי ארבעה מכמות השפכים להם תוכנן מלכתחילה. בשל ההיקף העצום של השפכים המועברים למתקן הטיהור שמקורן בין היתר מהרשות הפלסטינית, מהעיר קלקיליה, וכן בשל הרכב השפכים מרשויות אלה שאינן מבצעות הליך קדם טיפול במידה הראויה, נגרמו סתימות בקו ההולכה הדרומי המוביל למתקן הטיהור וכושר ההולכה קטן בשיעור של 50%-60%.
"בהתאם לדרישת המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, מבצע האיגוד בימים אלה ניקוי ושטיפה של קו ההולכה הדרומי, וזאת כחלק מתנאי צו ההרשאה לביצוע הגלשת קולחין. עבודות הניקוי מתבצעות במקטעים. היקף השפכים הזורמים למט"ש מחייב לצמצם לעתים את הקליטה במתקן על מנת למנוע את הצפתו כפועל יוצא פגיעה קשה בעבודות השדרוג.
"האיגוד פועל בצורה נמרצת על מנת לצמצם את הנזקים ולזרז את השלמת עבודות הניקיון כך שיאפשרו את השלמת עבודות השדרוג במועדן. העבודות לשדרוג המט"ש, המתבצעות כיום בהשקעה של כ-130 מיליון שקל, צפויות להסתיים במהלך 2017. נציבות המים אישרה ביצוע הגלשה המתחייבת מעודפי הקולחין המגיעים למתקן הטיהור".