רמה אחת מעל: האתגרים וההצלחות של 4 עולים חדשים

למרות ניסיון של שנים במדינות המקור, חלקם בתפקידים בכירים, העולים החדשים בישראל נתקלים באתגרים לא פשוטים כאשר מנסים להמשיך את קו הקריירה הנוסק. חסרי שפה, ללא מערכת קשרים בסביבת העבודה הישראלית ועם גינונים אחרים מהמקובל בראיונות עבודה ובהתנהלות היומיומית בשוק הישראלי, קשה לעולים להמשיך בארץ את ההתפתחות המקצועית שעזבו מאחור. ולמרות זאת, חלקם בהחלט מוצאים את הדרך להצלחה.

כתבות נוספות בערוץ הקריירה

מחקר שערכה לאחרונה עמותת גבהים, עמותת בת של קרן רש"י, המסייעת לעולים חדשים בעלי השכלה גבוהה להשתלב בתעסוקה, בחן את השתלבותם של עולים אקדמאים במעגל העבודה הישראלי. בין ממצאיו ניתן לראות כי השתלבות בתפקידים בכירים היא מצרך יקר בקרב העולים החדשים. רק 19% מהעולים המועסקים במשק התברגו בתפקידי ניהול, 22% מהם השתלבו בתפקידי ניהול זוטרים ולמעלה ממחציתם (53%) עובדים במשרות שאינן מוגדרות תפקידי ניהול.

במהלך המחקר התבקשו העולים למפות את החסמים העיקריים בהשתלבותם בתעסוקה. 86% ציינו את קשיי השפה והמבטא הזר ו-80% דיווחו על מחסור בידע והיכרות עם שוק התעסוקה המקומי. 71% דיווחו על חוסר ניסיון בעבודה בישראל, 55% ציינו פערים תרבותיים ו-21% סיפרו שישראל לא מכירה בתארים האקדמיים שברשותם.

עוד נמצא, כי מרבית הנשאלים (73%) סברו שקשרים אישיים הם הקריטריון החשוב ביותר לקבלה לעבודה בישראל. 59% מהעולים האקדמאים דיווחו על ירידה ברמת החיים לאחר הגעתם לישראל לעומת 24% שדיווחו דווקא על עלייה. 58% מהעולים שהשתלבו בשוק התעסוקה דיווחו על ירידה ברמת ההשתכרות לעומת מדינת המקור.

מנכ"לית גבהים, גלי שחר, אומרת כי "תהליך הקליטה לא מסתיים עם העלייה לארץ, אלא רק מתחיל בה. ממצאי המחקר מוכיחים עד כמה חשוב ללוות את העולים בשנותיהם הראשונות בישראל, להעניק להם ייעוץ מקצועי, תמיכה וסיוע בהשתלבות בשוק העבודה ובחברה הישראלית. ליווי מעמיק והכוונה אישית ימקסמו את תרומתם של האקדמאים מחו"ל, ויביאו לצמיחה כלכלית וחברתית, הן עבור העולים והן עבור המשק הישראלי".

מתיאס פרונין (32), במקור מבלרוס, עלה ארצה ב-2012 משטוקהולם בירת שבדיה לאחר שהשתתף בפרויקט תגלית שנתיים קודם לכן. הוא מתגורר היום ברמת גן ועובד כאנליסט בכיר ב-CitiBank. פרונין סיים את לימודי הדוקטורט שלו בכלכלה ומימון באוניברסיטת שטוקהולם, והשתתף בחילופי סטודנטים לאוניברסיטת קולומביה היוקרתית בארה"ב לשנה וחצי.

מתיאס פרונין. "לא ידעתי איך לחפש פה עבודה"(באדיבות מתיאס פרונין)

ברזומה של פרונין רשומה התמחות במחלקה הכלכלית של קרן המטבע העולמית בוושינגטון. לאחר התמחותו הוא ניסה לעבור לישראל ולמצוא עבודה, אך כשזה לא צלח, הוא קיבל הצעת עבודה בבנק ההשקעות האירופי בלוקסמבורג.

האהבה הובילה לעלייה

פרונין מעיד ש"היה מאוד קשה למצוא כאן עבודה. לא ידעתי איך לעשות זאת, לא הכרתי את השוק הישראלי ולא ידעתי איך למצב את עצמי כאן. חיפשתי עבודות בכלכלה, למשל בבנק ישראל, אבל לא הרבה מתקבלים לעבוד שם. חלק מהדרישות כללו מגורים בירושלים ועברית שוטפת, ושתי הדרישות האלה היו חסרות אצלי".

במהלך עבודתו בלוקסמבורג, פרונין היה מגיע לישראל על בסיס דו-שבועי כדי להיפגש עם בן זוגו הישראלי. אך מאחר שבן זוגו עבד כרופא מתמחה בבית החולים תל השומר, העומס הרב שבהתמחות לא השאיר לבני הזוג יותר מדי זמן להתראות, "וזה מה שהביא אותי לעבור לישראל סופית", אומר פרונין, "רציתי לחיות פה, עזבתי את עבודתי בלוקסמבורג והתחלתי שוב לחפש כאן עבודה". תוך כדי החיפושים, פרונין פנה לעמותת גבהים, שסייעה לו להתאים את כתיבת קורות החיים לשוק הישראלי ולהתכונן לראיונות עבודה מקומיים.

באחת הסימולציות לראיון עבודה בגבהים השתתפה נציגה של Ebay בישראל, ששמעה על הרקע של פרונין והציעה לו משרה בארגון. מתיאס התקבל כאנליסט נתונים ב-Ebay ועבד בחברה שנה וחצי, עד ששמע על משרה שהתפנתה בתאגיד הבנקאות האמריקני CitiBank, שהלמה יותר את כישוריו. בארבעת החודשים האחרונים הוא עובד כאנליסט בכיר במעבדת החדשנות של CitiBank בתל אביב. שתי המשרות, הן ב-Ebay והן ב-CitiBank, נחשבות בעלות שכר נאה יחסית לשוק הישראלי.

פרונין סיפר על מה הרגיש שחסר לו כשחיפש עבודה בישראל: "היעדר שליטה בעברית וקשרים בישראל. אנשים מציעים אחד את השני למשרות ונטוורקינג הוא אחד הדברים החשובים בחיפוש עבודה. כעולה שלא חי פה רוב שנותיו, אתה לא יודע בראיונות עבודה איך להתנהג בצורה שתואמת את מה שמקובל כאן.

"למשל, בחו"ל אתה מגיע לראיון עבודה לבוש בחליפה ועניבה, אבל בישראל גם מגיעים בטי-שירט וסנדלים. בישראל בראיון עבודה שואלים אותך שאלות לגבי המשפחה שלך, אבל באירופה זה אסור בתכלית האיסור".

עלייה בעקבות הרוח הציונית

דניאלה מאזור השרון, בשנות ה-40 לחייה במקור מאיטליה, עלתה ארצה ב-2013. בשנה וחצי האחרונות היא עובדת בתפקיד בכיר בתחום איכות הסביבה בחברת היי-טק בולטת במשק הישראלי, אבל מציאת עבודה בתחומה לא הייתה פשוטה וארכה זמן לא קצר.

דניאלה מדברת עברית רהוטה, אבל מצטנעת ואומרת ש"העברית הטובה קצת מטעה. הכתיבה שלי פחות רהוטה ובעצם יש לי מה שמכנים באולפן 'עברית של מכולת'. כשמגיעים לשיח מקצועי זה קצת יותר קשה".

דניאלה עזבה את איטליה בשנות ה-20 לחייה ולמדה תואר ראשון בהנדסה סביבתית באוניברסיטת סאות'המפטון בבריטניה ותואר שני בקיימות סביבתית באוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד. בעת לימודיה לתואר הראשון היא הגיעה לטכניון בחיפה במסגרת תוכנית מחקר של סטודנטים והתנסתה לראשונה בחיים בישראל.

בשנות ה-2000 התחילה את הקריירה בתפקיד מדענית איכות הסביבה בלונדון, וב-10 השנים שקדמו לעלייתה עבדה ברחבי העולם במסגרת ארגונים בינלאומיים שנותנים ייעוץ סביבתי. בשיא הקריירה עבדה בייעוץ פרויקטים סביבתיים בחסות האיחוד האירופי.

"אין הרבה הזדמנויות כי השוק קטן"

כשהחליטה לעלות ארצה עסקה בייעוץ סביבתי מול חברות בולטות דוגמת הילטון, מריוט ו-BMW. העלייה ארצה באה בעקבות החדרת הרוח הציונית של אביה במשפחתה לאורך הילדות, אבל לקח לה זמן לממש את חלום העלייה.

"עזבתי הרבה דברים שהייתי רגילה אליהם כמו עבודה וחיים בחו"ל, וזה לא היה קל. הרי לא הגעתי הנה בגיל 18, אלא עם ניסיון תעסוקתי. וניסיתי להתחיל חיים במדינה חדשה שלא הכרתי כל כך טוב. את לא מכירה את שוק העבודה או מהו תהליך חיפוש העבודה, איך מתנהגים בישראל, איך זה עובד ומה עושים - את כל אלה צריך ללמוד".

דניאלה. "התרבות המקצועית שונה בישראל"

דניאלה מספרת שאמנם לא הגיעה עם מחסום שפה, אבל התרבות אליה הייתה רגילה היא תרבות אירופית. היא מתארת התחלה קשה, כולל קשיים להיכנס לעבוד במשרד להגנת הסביבה בירושלים, שכן המבחנים הם בעברית כמובן.

בתחילת דרכה המקצועית בישראל, דניאלה עבדה כיועצת בחברה שעסקה במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן. "עשיתי כל מיני פרויקטים", היא נזכרת, "אבל עד התפקיד הנוכחי, לא יצא לי לעבוד ב-100% משרה בתוך חברה. במהלך תקופה זו לא הגיעו הצעות ואלה שכן, לא תאמו את ציפיותיי מבחינת הרמה והמשכורת.

"אין הרבה הזדמנויות בשוק בארץ וזה היה מאוד מתסכל. את מגיעה למקום עם הרבה ידע וניסיון ואת רוצה לבוא ולתרום, לעשות שינויים, למשל לפתור בעיות של פסולת וזיהום אוויר, דברים בסיסיים שעשו באנגליה בתחום הזה כבר לפני 20 שנה, אבל בארץ זה לא בסדר העדיפויות של החברות ואין הרבה הזדמנויות כי השוק קטן".

כעולה חדשה, חלק מהאתגרים בהם נתקלה דניאלה, אף שהסתייעה בעמותת גבהים, היו תרבותיים. "התרבות המקצועית שונה", היא אומרת, "את נכנסת לחדר ישיבות בישראל וכולם מתפרצים אחד לדברים של השני. כשהולכים למיונים מקצועיים, פסיכולוגים מסתכלים עליך ורואים איך את מתנהלת בקבוצה, ואת לא יודעת מה מצופה ממך. גם בעבודה עצמה צריך לדעת איך לכתוב מיילים, איך לדבר ומתי להגיב".

"עשיתי עלייה בזכות המשרה ב-Wix"

ולרי כליפא (45) מתל אביב עלתה מצרפת לפני שלוש שנים וכיום היא עובדת כמנהלת שיווק האחראית על פלח השוק הדובר צרפתית בחברת Wix הישראלית לבניית אתרים. היא בעלת תואר שני בבקרת ניהול, חשבונאות וכספים ותואר שני במינהל עסקים. לפני עלייתה ארצה עבדה כיועצת אסטרטגיה ופיתוח עסקי עצמאית בצרפת, ספרד ואיטליה, כמו גם בתפקידי ניהול בבורסה לניירות ערך של ניו יורק, אותם מילאה הן בארה"ב ובהן במדינות שונות באירופה.

"קיבלתי את המשרה ב-Wix עוד לפני שעליתי", מספרת כליפא, "עשיתי עלייה בזכות המשרה. הייתה לי הזדמנות נהדרת, Wix חיפשו מישהו מצרפת, לא רק בן אדם שדובר צרפתית, אלא מישהו שמכיר את הלקוחות הצרפתים ושיש לו רשת קשרים במדינה".

ולרי כליפא(צילום: לורה קורטס )

אמנם בישראל השכר הוא מעט נמוך ממה שקיבלה בצרפת, "אבל מהות התפקיד שהוצע לי בארץ מאוד מעניינת", היא מספרת. "השכר מאוד הגון. שמעתי סיפורי עלייה של כמה מחבריי, עייפתי מהלך הרוח בצרפת ומאז ומתמיד אהבתי את ישראל".

כליפא מרגישה שסביבת העבודה הישראלית נוחה אפילו יותר ממה שהכירה בצרפת. "קל יותר לעבוד פה מאשר בצרפת", היא אומרת, "אנשים רגועים יותר, קלילים ונגישים. הם ישירים ולהוטים לעשות את העבודה. אפשר להשיק פרויקטים בארץ מבלי להתווכח חודשים על התקציב. יש אמון בארץ ואנשים מעצימים אחד את השני".

"החלום לחיות בארץ היה לנו בראש כל הזמן"

דוד זריבי (41) מהישוב יד בנימין במקור מצרפת, אך עלה ארצה מבריטניה לפני שבע שנים. בארבע השנים האחרונות עובד כסמנכ"ל כספים ותפעול של חברת הענק Arrow האמריקנית, שעוסקת בהפצה בתחום ההיי-טק.

דוד זריבי. "היה לי מזל למצוא את התפקיד הראשון תוך חודש"(באדיבות דוד זריבי)

זריבי, אב לארבעה ילדים, הוא בעל תואר ראשון ותואר שני בחשבונאות וכספים, שניהם מאוניברסיטת דופין בפריז. לפני שעבר לבריטניה ב-2003 עבד בפירמת רואי החשבון PwC בפריז במשך שמונה שנים, בהמשך עבד בבנק ההשקעות דרזנר קליינוורט בלונדון ולאחר מכן עבר לדויטשה בנק, שם היה סמנכ"ל הכספים ביחידת שוק ההון המובנה.

זריבי ומשפחתו עלו ארצה ב-2010 מציונות ומתוך חלום משפחתי לחיות בישראל. "החיים שלנו באנגליה היו טובים ונעימים", הוא אומר, "אבל החלום לחיות בארץ היה לנו בראש כל הזמן ומה שגרם לנו לממש אותו בתקופה ההיא היה גיל הילדים. רצינו שהם יקבלו חינוך ישראלי, תרבות ישראלית ושייכות חברתית".

הוא למד עברית בבית הספר עוד כשהיה נער, אבל חיזק את השפה באולפן ותוך חיים בקהילה דוברת עברית בלבד. זריבי מצא את עבודתו הראשונה מהר מאוד, תוך כחודש מהעלייה, כמנהל מחלקה בפירמת רואי החשבון סומך חייקין KPMG. הוא כיהן בתפקיד כשנה וחצי , ולאחר התפטרותו לקחו לו תשעה חודשים למצוא את העבודה הנוכחית.

"היה לי מזל למצוא את התפקיד הראשון תוך חודש", הוא אומר, "אבל למעשה לא היו לי הכלים למצוא עבודה בשוק הישראלי. מה שהיה חסר לי היו קורות חיים בעברית שמותאמים לשוק הישראלי, יותר קצר ותמציתי. היכולת להציג את עצמי ומה אני מחפש תוך דקה-שתיים".

לקראת מציאת התפקיד הנוכחי עבד זריבי על השלמת הפערים בהתאמתו לשוק העבודה הישראלי, כולל הבנת דיני העבודה בארץ, ניהול משא ומתן וכלים שישמשו אותו להמשך הקריירה המקומית. בעבודתו הנוכחית הוא שיפר את תנאי השכר ב-50% לעומת המשרה הקודמת.

על קושי השפה בעבודה התגבר זריבי הודות לחיים בקהילה דוברת עברית והתנהלות מול לקוחות ורשויות בעברית בלבד. "מעבר לשפה שהשתפרה," הוא אומר, "יש לעשות שינוי בראש. התרבות שונה, היא יותר תכלס, יותר אפקטיבית, יותר ישירה, פחות רשמית.

"כשמקיימים ישיבה בארץ, בניגוד לחו"ל, לא עובדים עם רשימת סדר יום של דברים שנדבר עליהם. בנוסף, הלבוש כאן הוא פחות רשמי, בפרט בהיי-טק. בבנקאות בבריטניה אתה מסתובב בחולצה לבנה פורמלית כל הזמן. פה בארץ לבושים קזו'אל".