זעם בחיזבאללה: "בלבנון לא רוצים ללמד על פלסטין"
בחיזבאללה טוענים שמשרד החינוך הלבנוני דוחק בהדרגה את הנושא הפלסטיני מתוכנית הלימודים: "מסירים כל חומר שקשור להתנגדות לישראל". אנשי חינוך בלבנון: "טרם אימצנו עמדה, ישראל כרגע היא האויב"
"השערורייה של משרד החינוך הלבנוני, ספר ההיסטוריה ללא פלסטין". זו הייתה הכותרת הראשית הבוקר (יום ב') של העיתון הלבנוני "אל-אחבאר", שמזוהה עם חיזבאללה. העיתון זיהה, ולא בפעם הראשונה, סימנים לכך שהיחס לישראל בתוכנית הלימודים לא עוין מספיק.
בעיתון הלבנוני נטען כי לא מדובר בתקריות אקראיות אלא בתהליך מתמשך ששיאו הגיע בספטמבר 2016. באותו זמן, לפי הפרסום, החליט שר החינוך דאז אליאס בו סעב לבטל שיעורים בתיכונים - בהם שלושה שיעורים לכיתות ט' בנושא הפלסטיני.
"השיעורים שהורדו מתוכנית הלימודים היו קשורים לצמיחה של הציונות בפלסטין, המלחמות הערביות-ישראליות, הנכבה ב-1948, התוקפנות המשולשת ב-1956 והמלחמה ביוני 67'", נטען בעיתון. אז מה כן נשאר? הנושא היחיד שנלמד בהקשר הזה מאוגד תחת הכותרת "ירדן והסוגיה הפלסטינית עד 1967", והוא מהווה חצי עמוד בלבד בספר הלימוד לתלמידי כיתה ט'.
השינוי, לפי העיתון, החל עוד לפני השנה הנוכחית, וליתר דיוק ב-2014. אז התנתה ממשלת בריטניה מימון לקניית ספרי גיאוגרפיה לבתי הספר הרשמיים בלבנון בכך שעל המפה יהיה כתוב "ישראל" ולא "פלסטין הכבושה".
בעיתון לא פורט מה עלה בגורל ההתניה הנ"ל, אך לטענתו הבריטים החלו לפעול באפיק נוסף והעבירו מימון לטובת בחינה מחודשת של תוכנית הלימודים בלבנון באמצעות מוסד שנקרא "דתות ('אדיאן')", שקיים סדנאות בנושא תוכנית הלימודים בלבנון וששם לעצמו למטרה להפיח בחומרי הלימוד ערכים של שלום וקבלת האחר. ההחלטה של שר החינוך לשעבר היא תולדה של אותה התגלגלות אירועים.
גם באפריל 2016 פרסם העיתון הלבנוני כתבה על כך שבמערכת החינוך במדינה דנים באפשרות שלא להגדיר את ישראל כאויב במסגרת חומרי הלימוד. לפי אותו פרסום נשמעו קולות שטענו שאין לערב חינוך בפוליטיקה, ואין צורך שילדים יגדלו על שנאה.
נדא עוויג'אן, יו"ר מרכז ממשלתי בלבנון שקיים סדנאות לאנשי חינוך בנושא הרגיעה, אמרה שמדובר רק בסיעור מוחות וטרם אומצה עמדה, אך הסבירה: "אנחנו רוצים ללמד את האנשים מה הם הקריטריונים של האויב, וכיצד להקריב ולהתמסר להדיפת ההתקפות נגד אדמת המולדת לפני שניתן שמות לאויב זה או אחר. בעידן הנוכחי ישראל נחשבת לאויב. אנחנו לא יודעים מה יקרה עוד חמש או עשר שנים". אך בכתבה מהבוקר נטען שמדובר במגמה מתמשכת לדחוק את הסוגיה הפלסטינית מתוכנית הלימודים.
"הורדת 'הסוגיה הפלסטינית' מספרי הלימוד במקצוע ההיסטוריה נעשתה בשקט מוחלט, וההתנגדות לעניין אינה חורגת מחומות בתי הספר", כתבו בעיתון. "הסוגיה הפלסטינית ירדה כבר בעבר מהשאלות בבחינות. במשך שנים השאלות שנשאלות לא קשורות לכיבוש הישראלי של פלסטין, לסבלו של העם הפלסטיני, הגלייתו, תולדות המהפכה שלו וההתנגדות שלו", נכתב בעיתון. בנוסף נטען כי כתוצאה מכך גם התלמידים לא מקבלים תמריץ מיוחד להקדיש זמן לעניין בהתכוננות שלהם למבחנים.
בכתבה התראיינו אנשי חינוך שהשמיעו דעות מבולבלות ומנוגדות. אחת מהן היא סוהייר מנסור, מנהלת מרכז מחקרים ופיתוח בשם "אל-מקאסיד", שאמרה: "התלמידים שלנו צריכים לרכוש את המיומנות של קבלת האחר במולדת ולא את האויב ולכן יש לחנך אותם לשמוע דעות אחרות בלי לוותר על הרעיונות והאמונות שלהם".
עלי חליפה, פרופסור לאזרחות באוניברסיטה הלבנונית, השמיע דעה אחרת: "לבנון אינה ניטרלית ביחס לסוגיה הפלסטינית ולכן תוכנית הלימודים שלנו, בייחוד במה שקשור להיסטוריה והחינוך לאומי, צריכה לבטא את כל האלמנטים הנדרשים של ההתנגדות בכל דרכיה וצורותיה ולא רק במישור הצבאי". יועץ במרכז שצוטט בכתבה אף טען כי עינו של המרכז על המשמר והוא חוסם את הדרך בפני כל מי שרצה לדבר על שלום ונורמליזציה עם ישראל בכסות "הכבוד לשונה ולזכויות האדם".
האחראי על מחלקת החינוך של חיזבאללה, יוסף מרעי, סיפר בראיון לכתבה שאנשי החינוך הופתעו ממושגים כמו חינוך על ברכי השלום ומתן כבוד לאחר ולשונה: "הם לא רוצים שלבנון תהיה בעמדה של התנגדות לאויב הישראלי ומסירים כל דבר שיש לו קשר לנושא". על כל פנים נראה שהמילה האחרונה במאבק המדובר טרם נאמרה.
לפנייה לכתב/ת 
