כצפוי: בנק ישראל הותיר גם ביוני את הריבית על 0.1%
הוועדה המוניטרית של הבנק הותירה את הריבית על אותה רמה בה היא נמצאת מאז מרץ 2015; הריבית צפויה לעלות רק בשנה הבאה לאחר שהציפיות לאינפלציה יגיעו לכ-2% בשנה
כצפוי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגידה קרנית פלוג, הותירה את הריבית במשק על 0.1%. בהתאם למתכונת החדשה של הודעות הריבית - לפיה בנק ישראל ידון בגובה הריבית 8 פעמים בשנה במקום 12 כפי שהיה עד פברואר - הריבית הנוכחית תישאר על כנה עד סוף חודש יוני, אז תתכנס הוועדה המוניטרית שוב. הריבית במשק עומדת על 0.1% מאז מרץ 2015.
בחודש אפריל אמרה פלוג כי היא מעריכה שהמדיניות המוניטרית במשק תישאר מרחיבה מאוד עד שהאינפלציה תתבסס בתוך היעד שנקבע לבנק. כלומר שלא צפויות העלות ריבית עד שהציפיות לאינפלציה כפי שנגזרות, בין השאר, משוק ההון יגיעו לכ-2% בשנה. כיום הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים הן עדיין בחלק התחתון של היעד שעומד על 1%. חטיבת המחקר של הבנק כתבה בתחזית שפורסמה באפריל כי היא צופה העלאת ריבית רק החל מהרבעון השני של 2018.
אחת הסיבות העיקריות להשארת הריבית ברמתה הנמוכה היא המשך התחזקות השקל מול המטבעות הזרים, במיוחד הדולר והאירו. מאז הודעת הריבית האחרונה ועד להיום התחזק השקל מול הדולר בכ-5.8%, מול האירו בכ-7% ומול הליש"ט בלא פחות מ-13.8%.
פלוג כבר התבטאה בעבר שההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את התחזקות השקל נועד גם להחליף את האפשרות של הורדת הריבית במשק עוד יותר, אפילו אל תוך הטווח השלילי. בבנק סבורים שכך ניתן לעזור לייצואנים הישראלים להתחרות בחו"ל בזמן שבנקים מרכזיים אחרים נוקטים גם הם מדיניות מוניטרית שמחלישה את המטבע המקומי, כמו לדוגמה הבנק המרכזי האירופי ששומר על ריבית שלילית בגוש האירו. נכון לאפריל יתרות המט"ח של הבנק מגיעות לכ-105 מיליארד דולר.
אבל במקביל מתחזקים הקולות שמבקרים את המדיניות הזו של בנק ישראל. בשנה האחרונה הביקורת נשמעה לא רק מכיוון מספר כלכלנים באקדמיה, אלא גם מיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון ואפילו ממי שניהל את חטיבת השווקים בבנק ישראל והגה את תכנית ההתערבות בשוק המט"ח ב-2008, בארי טאף.
לדבריהם, מניעת התחזקות גדולה יותר של האירו מונעת אפשרות של הורדת מחירי המוצרים המיובאים וגורמת לעיוותים בהקצאת המשאבים במשק הישראלי, כך שיתבסס יותר על ייצוא שירותים מתוחכמים בהם לישראל עדיפות על פני מדינות אחרות.
בנוסף, סופג הבנק ביקורת מפעילים בשוק ההון ואחרים על כך שהריבית הנמוכה מעודדת לקיחת הלוואות ומשכנתאות וכך עוזרת ליצור בועת חובות למשקי הבית ומעלה את מחירי הדירות.
לפנייה לכתב/ת 
