הכנה בבית לכיתה א'

ילדכם אמור להעלות לכיתה א' ולהיכנס למערכת החינוך, ואתם תוהים איך הוא יסתדר בסביבה חדשה, האם הוא לא רגיש מדי או קטן מדי? את החששות הללו מנצלים גם גורמים אינטרסנטים שהפכו את קורסי ההכנה לכיתה א' לתעשיה של ממש. אך האם כל זה באמת נחוץ ומה הדברים החשובים בהם ההורים צריכים להתמקד בכדי שמעבר יעבור חלק?

הצרכים והאתגרים

 המעבר מגן חובה לכיתה א' מצריך מהילדים מספר התאמות לשינויים. הנה חמשת השינויים העיקריים:

1. צמצום בזמן החופשי: בניגוד לגן, בכיתה א' נדרשים יותר שעות מובנות. שעות של ישיבה בשיעורים ולמידה.

2. עליה ברמת הפסיביות של הילד במהלך היום: המעבר משעות חופשיות לשעות של ישיבה בכיתה מחייב מוכנות מנטלית של מערכת הקשב, לצד יכולת רגשית לדחות סיפוקים.

(צילום: shutterstock)

3. עליה במידת העצמאות של הילד: מילד שנהג לפתור את מרבית ענייניו מול הגננת שהסתובבה באופן יזום בין כל הילדים, בכיתה א' עליו להסתגל למצב שבו עליו לפתור את מרבית ענייניו בעצמו באופן נורמטיבי ומקובל.

4. מיקוד בדרישות קוגניטיביות ורגשיות: בעוד שבגן נהג הילד להשתמש בכלים קוגניטיביים אותם למד לפתח וליישם בהקשרים שונים, במעבר לכיתה א' יש מיקוד במיומנויות שאמורים לספק בסיס להתפתחות תפקודי למידה בסיסיים - קריאה, כתיבה וחשבון.

5. אינטראקציה עם דמות סמכותית: בגן הילד רגיל למפגשים תכופים עם הגננת יחד עם יתר ילדי הגן או לבד. בכיתה א' המפגש עם המחנכת פוחת. קיימים מפגשים עם מורים מקצועיים נוספים ולא מקובל לפנות אל המחנכת בכל בעיה או סוגיה אישית. מאידך הילד נחשף בבית הספר בהפסקות לכמות גדולה של ילדים ועליו למצוא את מקומו.

אולי יעניין אותך גם:

- בת 3 בצילומים בהשראת נשים חזקות

- הסיבה האמיתית שהחלטנו להרחיב את המשפחה

- טעויות של הורים שגורמות לילדים להיצמד למסכים

ביקורים בבית הספר

מערכת החינוך מכירה את צרכי הילד ומסייעת באמצעות מגוון פעולות הכנה לקראת המעבר. בגן חובה, במהלך ינואר-פברואר, מבצעים הערכת מיומנויות ונוהגים להפנות את ההורים שילדיהם מגלים קשיים בתפקודים הקוגניטיביים לטיפולים פרא-רפואיים. במהלך השנה מתבצעים ביקורים מתוכננים של ילדי הגן לבתי הספר אליהם מופנים. על פי רוב מדובר בסדרה של ביקורים במהלכם חושפים את הילדים למסגרתם העתידית. במסגרת הגנית מקפידות הגננות לעלות בהדרגה את זמן המפגשים הפרונטליים לקראת סוף השנה כדי להרגיל את הילדים ללמידה.

רוב מוחלט מהילדים מגיעים לכיתה א' ברמת מוכנות טובה. מרבית הילדים צולחים את המעבר בצורה אופטימלית. ישנם שתי קבוצות ילדים שלגביהם קיים סיכון גבוה יותר למוכנות נמוכה:

ילדים בעלי הפרעות התפתחותיות וחשד ללקויות למידה: קבוצה זו הינה הקבוצה העיקרית שמגלה קשיים. ילדים אלו צפויים לפתח מיומנויות קוגניטיביות ורגשיות מעוכבות יותר. לגבי קבוצה זו אבחון הקשיים על ידי גורמי מקצוע וטיפול מוקדם, מומלץ ביותר.

ילדים צעירים בגילם: ילידי שנולדו בנובמבר-דצמבר - ילדים אלו עולים בגיל צעיר לכיתה א'. חלקם עולים עם מוכנות רגשית קוגניטיבית שמתאימה לכיתה א', אך מוכנות רגשית מותאמת לגיל, ולרוב אי הלימה בין היכולות פוגעת בתפקוד של הילד. לגבי קבוצה זו, נכון יהיה לשאול את הגננת לחוות דעתה לגבי המעבר.

תפקיד ההורים

כיצד ההורים יכולים להתכונן ומה ביכולתם לעשות להקל על המעבר?

1. דברו עם הגננת ובדקו מהם צרכי ילדכם: הגננות מכירות את הילד שלכם בהשוואה לבני גילו ויכולות לבצע התאמה טובה יותר של יכולותיו לדרישות מבית הספר.

2. עבודה על ויסות רגשות וניהול כעס: זהו אחד הדברים החשובים שכל הורה יכול לעשות מול ילדיו. שלושה דברים חשובים בוויסות רגשות:

• כל הרגשות חשובים, כולל אלו שמכונים 'שליליים'. יש להכיר ברגשות של כעס, אכזבה, עצב ופחד - ולקבל אותם. הם טובים ולגיטימיים.
• לאפשר לילד להבין מה קורה לו לאחר מעשה - באמצעות שלוש שאלות מנחות: מה הפריע לך (או מה המטרה בפעולה)? מה רצית שיקרה? ואילו כלים יש לך לעשות זאת? תרגול בתקופה של 4-5 חודשים מספק תשתית קוגניטיבית ורגשית טובה.
• לא מקבלים החלטות עם רגש: הרגש הוא חשוב היות שהוא מתריע, אך בזמן "עבודת רגש" לא מקבלים החלטות, אלא עוצרים ובודקים מה מפעיל הרגש.
  

3. תאום ציפיות: הורה יכול לבצע תאום ציפיות מול הילד. פרטו לו מה אתם מצפים ממנו. הדגישו את ההנאה בלמידה ולא את ההישגיות. לא להגיד במפורש "זה בסדר אם לא תצליחו", אלא לתת דגש על תמורות אחרות בבית הספר - הנאה, עצמאות, קשרים חברתיים ועוד.

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

4. דברו עם הורים אחרים על הרגשות שלכם: הילדים ניזונים מההורים גם ברובד הרגשי. הורה לחוץ ודאוג לא יסתיר זאת מילדו לא משנה כמה ינסה. וסתו את הרגשות שלכם והמחשבות שלכם.

5. במידה שישנם אבחנות או חשד ללקויות למידה, רצוי לבצע אבחונים ולדעת מהם צרכי הילד. במידה שיש חשד ללקות למידה, רצוי לבצע אבחון פסיכולוגי-חינוכי (אין צורך בחלק הדידקטי בשלב זה).

במידה שיש ספק לגבי לקויות שפה וקריאה, ניתן להיוועץ בטרם ביצוע האבחון עם קלינאית תקשורת. בנוגע לכתיבה, תפקודים מוטוריים, ומיומנויות קשב רצוי להיוועץ עם מרפא בעיסוק. במידה שישנו חשד להפרעת קשב כדאי לפנות למרפאת קשב או לרופא מומחה לאבחון.

המעבר לכיתה א' הוא מאתגר ומשמעותי לילדו ומשפחתו. מערכת החינוך מבצעת מוכנות בצורה טובה שלרוב מספקת. במרבית המקרים דאגת ההורה גדולה מהמצב האמיתי של הילד. סדרה של פעולות פשוטות שכל הורה יכול לעשות יסייעו לו להכין את עצמו ואת ילדו למעבר בצורה טובה יותר.

ד"ר גיל מאור הוא מאבחן ומומחה להפרעות קשב וריכוז, מרצה בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי