הצעירים המבטיחים של הפריפריה

בשיתוף המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל 

תכירו את הצעירים שמקדישים את חייהם כדי לפתח את הפריפריה.

ממפעל סוללות לתערוכות בינלאומיות

יוסף כהן - מנהל מרכז הצעירים בקרית מלאכי, מוביל שינוי והתחדשות עירונית צעירה בעיר. בן 31, אבא לנעם עמית ואופק.

מה התפקיד של מרכז הצעירים בעינייך?

"התפקיד של מרכז הצעירים הוא לעזור לצעירים לממש את הפוטנציאל שיש בהם ולעזור להם לחלום,לדחוף ולהראות להם כל הזמן את הנתיבים האופציונאליים. ללכת יד ביד".

לנטוע חלומות מחדש. יוסף כהן (שלישי משמאל)(צילום: יח"צ)

מה זו יזמות בעיניך?

"יזמות מתחלקת לשניים - ראשית, לראות צורך ולעשות הכל כדי להביא אותו לידי פתרון. שנית, לאתר חלומות של אנשים ולהוציא מהכוח לפועל. אגב - בזמנו אף אחד לא הסכים להרים את הדגל של חבר'ה שמסיימים צבא ושצריך לדאוג להם. היום אנחנו כבר רואים הרבה מאוד שותפים".

מה הכי חסר במדינה כדי לקדם את הצעירים?

"קשה להתייחס לצעירים בישראל כמקשה אחת. איך בחור מרעננה בן 30 שאת התואר הראשון והשני עשה כנראה בזכות ההורים ואולי עבד תוך כדי באיזו עבודה שטותית, יכול להבין את האתגרים של בחור מקריית מלאכי? אלה לא אותם אתגרים. מקומם של החבר'ה מהפריפריה מאוד ברור. פחות באקדמיה, בעסקים הגדולים, יותר בעבודה מקצועית והאתגר שלנו הוא לשנות את זה. לנטוע חלומות מחדש, להדביק כנפיים וללוות בדרך יחד עם הפן הטכני של כסף ללמוד, מלגות ועשייה חברתית שמייצרת כוח קהילתי שדוחף קדימה".

כהן מביא דוגמה לבחורה שהגיעה למרכז הצעירים כשהיא עובדת במפעל של סוללות של אריזה. "התחבבנו אחד על השני והיא סיפרה שהיא מציירת, ביקשתי לראות וזה היה מרשים מאוד. אמרתי לה שאני רוצה לנסות לקדם את זה כעבור תקופה קצרה, הבחורה התקבלה לבצלאל. בחורה שעלתה מאתיופיה, מבית לא פשוט שהיא ובצלאל - מרחק שנות אור. היא התקבלה. בנוסף, הצלחנו לרשום אותה לתערוכה בינלאומית בפולין שמציגה בעוד שבועיים. 7 יצירות התקבלו. גייסנו לה כסף והיא טסה לפולין. מייצור סוללות הפכה לאמנית מציגה בעולם. אנחנו היינו שם בצומת הזאת כדי להגיד לה הפניה ימינה היא הפנייה הנכונה".

אז מה אתה ממליץ לצעירים לעשות על מנת להתקדם בחיים?

"אני ממליץ לכל אחד לברר עם עצמו מה הוא רוצה, מה החלומות שלו- לעצום את העיניים ולחלום בגדול. מי שמתקשה יכול לפנות למרכזי צעירים ולעשות את זה בעזרת יועצים ומומחים. לאחר מכן לבנות תכנית אופרטיבית רצינית של 'איך אני משיג את הדבר הזה', ופשוט להתחיל".

משף בתל אביב למסעדה בעמק יזרעאל

עידן ליפשיץ, נשוי, בן 35, שעבד שנים בתל אביב במטבחים של "טוטו" ושל "יועזר" החליט לפני כשנתיים וחצי למרות ההצלחה בעיר הגדולה, לחזור לסביבת ילדותו בעמק יזרעאל ופתח בה את מסעדת "בלה" בבית שערים.

להגשים את עצמו בפריפריה. עידו ליפשיץ(צילום: יח"צ)

אחרי שכל כך הצלחת בתל אביב, מה גרם לך לארוז את התיקים ולחזור הביתה?

"החלטתי שאני רוצה להקים מסעדה בצפון בסטנדרטים שלא נופלים מהמסעדות בתל אביב", הוא מספר. ליפשיץ ושותפו ליאור גולן שהוא גם חבר ילדות, החליטו שחשוב לנו לתת מענה גם לאלו המתגוררים בצפון הארץ, תוך כדי מגורים בקרבת המשפחה והחברים. "היה לנו חשוב להקים מסעדה שעוד לא נראתה באזור, הכרנו אותו וידענו שאנחנו יכולים לתת משהו דומה לתל אביב מבחינת הרמה והאיכות".

האם קשה יותר לגייס צוות של מלצרים, ברמנים ומנהלים שהם בדרך כלל אוכלוסיה צעירה, בצפון מאשר בתל אביב?

"כמובן שבתל אביב קל יותר, כי כל החבר'ה מהצפון מגיעים לגיל 23 ועוברים לתל אביב. בצפון קשה יותר להעמיד צוות אבל בסופו של דבר גם עם זה הסתדרנו ומצאנו אחלה אנשים, מדי פעם טבחים שמתחילים אצלי עדיין עוברים לתל אביב, אבל ברגע שמצאנו צוות שאנחנו מרוצים ממנו אנחנו מנסים לשמור אותם קרוב קרוב, זה לא פשוט", הוא מודה.

מראים לצעירי המגזר הדרוזי שיש להם מה לתרום

לווטפה קינן, סיפור שונה אך לא פחות מעניין. קינן בת 36, גרושה ואם לשניים, מנהלת מרכז נעורים בירכא בשנים האחרונות בהצלחה מרובה עם צעירי המגזר הדרוזי.

מהי יזמות בעינייך?

"לאפשר לאנשים לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם ולהצליח לגדול במקום שממנו הם יצאו".

להתרכז בצעירים. ווטפה קינן עם צעירים סביבה(צילום: יח"צ)

מה הכי חסר במדינה כדי לקדם את הצעירים?

"ייצוג של הצעירים. אין להם ייצוג בשום מקום".

קינן לא חלמה שהיא תתעסק בצעירים, היא התגלגלה למקום, אבל מספרת שברגע שהגיעה ידעה שזה הדבר שהיא חיכתה לו כל החיים.

"אני חושבת שהכוח שלנו זה להשאיר את הפוטנציאל של בני הנוער והצעירים בתוך הכפר וכך אנחנו מצליחים לעזור להם לפתח מנהיגות שהיא תתרום בפיתוח הפריפריה דרך מיזמים חברתיים, עסקים חברתיים, ניצול משאבים בתוך הכפר, מורשת, הכול".

ומה לגבי חבר'ה צעירים שרוצים לעבור למרכז?

"יש חבר'ה שרוצים לעבור כי זה השיח של בני נוער כיום, כמו טרנד, שאין מה לחפש בפריפריה ורק בעיר הגדולה אפשר להגשים את עצמם אבל אם להגיד לך את האמת, בשנתיים האחרונות כשהם רואים מה אנחנו עושים בכפר, יש להם יותר אמונה והם בוחרים להישאר ולהצמיח את היישוב".

ירוחם - מהגירה שלילית למקום שמזמין את הצעירים להישאר

שלי סויסה, בת 37, נשואה ואמא לשלושה, נולדה, גדלה, וגרה בירוחם כל חייה. בעברה ניהלה את מרכזת הצעירים בעיר, כיום היא מנכ"לית עיריית ירוחם.

מהנסיון שלך, מה הכי חסר במדינה כדי לקדם צעירים?

"היום במדינת ישראל יש משרדי ממשלה שמוגדרים ומטפלים כמעט בכל טווח גיל, ילדים, קשישים ונוער, אבל משרד לצעירים עם מדיניות מאוד ברורה רק על צעירים עדיין אין לנו".

ללמוד מקצוע. שלי סויסה(צילום: יח"צ)

האם את חושבת שצריך להניע מהלך ולשכנע צעירים לעבור לגור בפריפריה, יחד עם למנוע מצעירים שכבר גרים בה לעזוב?

"לפני עשור, ירוחם הייתה בהגירה שלילית. היום המצב התהפך. לא בגלל שאנחנו משכנעים צעירים לבוא לגור ולא בגלל שאנחנו משכנעים את המקומיים להישאר. ירוחם מייצרת היום איכות חיים אטרקטיבית לזוג צעיר שרוצה להקים בית. יש פה מערכת חינוך טובה, קהילה עוטפת וחמה, מחירים טובים. זה קורה לבד ואני לא צריכה להעיד על זה".

מה העצה שלך לצעירים מהפריפריה על מנת להתקדם בחיים?

"לימודים. לאו דווקא באקדמיה, גם קורס של יזמות עסקית למשל ולפתוח עסק, או הכשרה מקצועית במקצועות שהולכים ונעלמים כגון מסגרים או רתכים. היום כבר לא מוצאים אנשים שיעבדו בתחומים האלה ובזכותם אפשר להשתלב במפעלים ולהרוויח משכורת טובה, לפעמים אפילו טובה יותר משל אקדמאים שסיימו תואר בהנדסה".

"אמליץ להיות מעורבים, פעילים, אקטיביסטים, לעזור בהובלה של העיר", היא אומרת לקראת סיום. "הצעירים הם העתיד של כל עיר הם צריכים להיות העתודה המנהיגותית הבאה".

בשבוע הבא בתאריך ה-6.6 יקיים המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל כנס ישראל לצעירים במועצה האזורית גולן שיעסוק בקידום מרכזי הצעירים

בשיתוף המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל