הפחמן - והזיהום: זה ההסכם שטראמפ נטש
ההשפעה של ארה"ב כמנהיגה מוסרית, עתיד תעשיית הפחם ולמה טראמפ יכול להסתכסך עם גוגל. אלו ההשלכות של פרישת ארה"ב מהסכם פריז
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע אמש (יום ה') על הוצאתה של ארה"ב מהסכם האקלים, שנחתם לפני שנתיים בפריז בימי ממשל אובמה. ההחלטה גררה גינויים מכל רחבי העולם, אך כל המדינות המרכזיות בהסכם כבר הודיעו שהן עדיין מחוייבות להסכם עליו הן חתמו.
מה זה הסכם פריז?
הסכם האקלים בפריז נחתם בשנת 2015 על ידי רוב מדינות העולם, 195 מדינות, במטרה להפחית באופן וולונטרי על ידי כל מדינה את פליטת גזי החממה ולהפחית את החשש להתחממות עולמית לרמה שמוגדרת על ידי האו"ם כמסוכנת - התחממות של שתי מעלות מעבר לרמה של הטמפרטורה שנרשמה לפני המהפכה התעשייתית.
המדינות הסכימו גם על בדיקות תקופתיות (אחת לחמש שנים) במטרה לוודא שהן עומדות ביעדים עליהן הוחלט בהסכם. כמו כן הוחלט כי המדינות העשירות יעזרו למדינות עניות יותר, על ידי מתן "מימון אקלים" שיסייע לאותן מדינות להסתגל לשינויי האקלים ולעבור לאנרגיה מתחדשת.
בהסכם נקבע כמה אחוזים כל מדינה צריכה להפחית מפליטת הפחמן שלה, אך לא נקבע כיצד עליה לעשות זאת והדרך נותרה לשיקולה הפרטי. ארה"ב התחייבה להפחית ב-17 אחוז את פליטת הפחמן ב-2020 ולהפחית את הפליטה ב-26 עד 28 אחוז עד שנת 2025.
האם הפרישה מיידית?
הסכם פריז נכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2016 ומבחינה טכנית, טראמפ לא יכול לפרוש ממנו עד נובמבר 2019. עם זאת, הוא יכול להאיץ את הסרת האחריות של ארה"ב להסכם על ידי דרישה לאשרר את ההסכם בסנאט, דבר שיגרום להפלתו בשל הרוב הרפובליקני בגבעת הקפיטול, ועל ידי יציאה של ארה"ב מארגון האו"ם לשינויי האקלים (UNFCCC) שהוקם בשנת 1992 ואשר על בסיסו נחתם הסכם פריז.
איך הפרישה משפיעה על ההסכם ועל הסכמים עתידיים?
אין ספק שהפרישה של ארצות הברית תקשה על מדינות העולם להגיע ליעד שהציבו לעצמן. ארה"ב תורמת כ-15% מפליטת הפחמן העולמית, שמשפיע על הטמפרטורה הגלובלית. כמו כן, ארצות הברית היא מקור משמעותי למימון וטכנולוגיה עבור מדינות מתפתחות שעושות מאמצים להסתגל לשינויי האקלים ולעבור לאנרגיה מתחדשת.
סוגייה נוספת שעולה מהפרישה היא מקומה של ארה"ב כמנהיגה מוסרית. הפרישה מהסכם פריז מסמלת את ויתור ארצות הברית על תפקידה כמנהיגה מוסרית ולמהלך שכזה עלולות להיות השלכות על מאמצים דיפלומטיים אחרים בהווה ובעתיד.
פרישה אמריקנית - פגיעה ביחסי טראמפ והחברות האמריקניות
אחד הקולות המרכזיים שתמכו בהישארות ארצות הברית בהסכם פריז היה "אמריקה התאגידית". ראשי מאות חברות אמריקניות כמו גוגל ואפל, ואפילו חברות דלק כמו אקסון, קראו לנשיא טראמפ להישאר בהסכם האקלים העולמי.
מנכ"ל אקסון, דרן וודס, שיגר מכתב לטראמפ שבו טען כי ארצות הברית "נמצאת במצב טוב כדי להתמודד עם ההסכם הנוכחי". הוא קרא לנשיא להישאר בהסכם "כדי להבטיח מרחב משחק גדול יותר במשא ומתן".
למרות הפרישה - הפחם לא יעשה קאמבק
אחת הטענות של הנשיא האמריקני טראמפ הייתה שההסכם לא מפחית את ייצור הפחם אלא רק "מעביר אותו מארה"ב למדינות אחרות" ובכך פוגע בתעשיית הפחם האמריקנית.
המעבר של ארה"ב בשנים האחרונות מפחם למוצרים משתקף גם במדינות נוספות ולא נראה שתעשיית הפחם צפוייה לעשות קמאבק. כמות המשרות בתעשייה האמריקנית כיום היא רק חצי מכמות האמריקנים שמועסקים בתעשייה הסולארית.
בנוסף, בעוד שמדינות מפותחות יהיו תלויות בפחם כמקור אנרגייה עיקרי בעשרות השנים הקרובות, ההשפעה על איכות האוויר והזעם הציבורי על הזיהום צפויים להגביל את תעשיית הפחם בארה"ב.
ירידת מחירי האנרגיה המתחדשת מעודדדת גם את הכלכלות המתעוררות לעבור למקורות אנרגיה ירוקים יותר. במכרזים שנעשו לאחרונה בהודו, מחיר האנרגיה הסולארית היה נמוך בכ-18% מהמחיר הממוצע לחשמל שהופק באמצעות פחם.