אומדים נזקים: היום שאחרי הפרישה מהסכם האקלים
המזהמת הגדולה בעולם מסירה את חתימתה מההסכם ההיסטורי שנחתם בפריז למאבק בהתחממות הגלובלית, ובעולם מתחילים לבחון את ההשלכות של הצעד הדרמטי. האם עדיין ניתן יהיה לעמוד ביעד שהוצב עד לסוף המאה הנוכחית? עד כמה הפגיעה בתקצוב הההסכם תהיה אנושה? והאם ייווצר אפקט דומינו?
התחממות גלובלית
המטרה המוצהרת של הסכם פריז היא הגבלת הטמפרטורה העולמית הממוצעת לשתי מעלות צלזיוס מעל לרמה שנרשמה בכדור הארץ לפני המהפכה התעשייתית – שבעקבותיה החל העידן של שריפת פחם ונפט בקנה מידה גדול, כדי לדחוף קדימה את האנושות. טראמפ טען כי אם כל המדינות אכן יכבדו את התחייבויותיהן במלואן בנוגע לפליטת גזי חממה, עדיין תהיה הפחתה של לא יותר מ-0.2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית עד לסוף המאה הנוכחית. אבל לא כך הדבר, לפי מומחים.
תחזיות מדעיות מראות כי גם לאחר יישום ההתחייבויות שהושגו בהסכם פריז, כדור הארץ צפוי להתחמם בשלוש מעלות צלזיוס, ולכן יש לשדרג אותן משמעותית בשנים הקרובות. לפי המחלקה למחקר האטמוספרה של הארגון המטאורולוגי העולמי, הנסיגה האמריקנית מ"מועדון האקלים" יכולה לגרום להתחממות של 0.3 מעלות נוספות. עם זאת, ההערכה המוקדמת הזו לא לקחה בחשבון את ההצהרות שמדינות, ערים וחברות אמריקניות רבות השמיעו ביומיים האחרונים, כי ימשיכו להשתמש באנרגיה נקייה, במתווה של הסכם פריז, למרות ההחלטה של טראמפ.
המדינות שבהסכם צפויות להיפגש בשנה הבאה בפעם הראשונה מאז שנחתם, כדי לבחון כיצד המאמצים שלהן השפיעו על ההתחממות הגלובלית עד כה. עד 2020 הן אמורות להחליט האם וכיצד לעדכן את התחייבויותיהן לצמצום פליטת הגזים במסגרת ההסכם, וכך בכל חמש שנים לאחר מכן.
כסף
טראמפ טען כי קרן האקלים הירוקה (GCF) ככל הנראה "תיאלץ את ארה"ב להעביר אליה עשרות מיליארדי דולרים". הקרן הוקמה במטרה לסייע למדינות מתפתחות ולאלו שנמצאות בסיכון גבוה להיפגע מאסונות טבע שנגרמים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, להימנע משימוש בדלקים מאובנים ולחזק את הגנותיהן מפני השפעות האקלים. אך למעשה, בתקופת נשיאותו של ברק אובמה ארה"ב התחייבה להעביר שלושה מיליארדי דולרים לקרן, מתוכם העבירה עד כה מיליארד. טראמפ צפוי למנוע את העברת שני המיליארד הנוספים. בקרן יש כיום 10 מיליארדי דולרים בסך הכל.
מימון המאבק בהתחממות העולמית הוא סוגיה בעייתית, שהמדינות העניות דרשו לגביו ביטחונות לפני שחתמו על הסכם פריז. קרן האקלים הירוקה היא אחת מהדרכים שנקבעו לפתרון הסוגיה. "שאלת המימון תהיה קשה מאוד לפתרון", אמר לורן פביוס, שניהל את ועידת האו"ם שאימצה את ההסכם. "יצטרכו למצוא את הכסף במקום אחר".
בנוסף, ארצות הברית תרמה בשנה שעברה כ-4 מיליון דולר לתקציב אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי האקלים (UNFCCC), שבחסותה נדון הסכם פריז. מדובר ברבע מתקציבה הכולל של האמנה, שכעת יופחת אף הוא בשל עזיבת ארה"ב. לעומת זאת, קרן הצדקה "בלומברג פילנתרופיה" התחייבה אתמול לתרום 15 מיליון דולר למזכירות האמנה. "האמריקנים לא עוזבים את הסכם האקלים", אמר השליח המיוחד של מזכ"ל האו"ם לערים ושינוי אקלים, מייק בלומברג. "האמריקנים יכבדו ויגשימו את ההתחייבויות שבהסכם בצורת הנהגה 'מלמטה למעלה', ואין שום דבר שוושינגטון יכולה לעשות כדי לעצור אותנו".
אפקט הדומינו?
העזיבה של ארה"ב עלולה לדרבן מדינות מזהמות אחרות להצטרף אליה, או לפחות להפיג את ההתלהבות שלהן להפחית את פליטות הפחמן כפי שהתחייבו.
מדענים מעריכים כי כדי לעמוד ביעד שהציב ההסכם, האנושות חייבת להשאיר באדמה שליש מכל עתודות הנפט, מחצית מעתודות הגז ומעל 80 אחוזים מעתודות הפחם. הוועדה המדעית לאקלים של האו"ם ממליצה על הפחתת פליטות של 70-40 אחוזים עד לשנת 2050, ביחס לרמה ב-2010. הסכם פריז עצמו מחייב את המדינות החתומות לפעול "בהקדם האפשרי".
אירופה, סין והודו כבר הודיעו על מחויבותן המחודשת להסכם, אם כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר אתמול כי לא "ישפוט" את טראמפ על החלטתו. "בטווח הקצר לנסיגה של ארצות הברית מהסכם פריז בוודאי תהיה השפעה ברחבי העולם", סיכם ביל הייר, מנכ"ל צוות חשיבה בנושאי אקלים. "אבל במקום לערער לחלוטין את הסכם פריז, זה ככל הנראה יגרום למדינות אחרות לאשרר את המחויבות האיתנה שלהם ליישומו המלא".
לפנייה לכתב/ת 
