נהג משאית רב עם הבוס – והוכר כנפגע עבודה

זמן קצר לאחר שהתווכח על הארכת מסלול החלוקה שלו נלקח הנהג לבית החולים ושם אובחן שעבר אירוע מוחי. תביעתו נגד ביטוח לאומי התקבלה

עו"ד דן רינגלפורסם: 05.06.17 , 22:43

בית הדין לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש נהג משאית שעבר אירוע מוחי זמן קצר לאחר עימות עם המנהל שלו, והורה לביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה. השופט אלכס קוגן התבסס על חוות דעת של מומחית שקבעה שהיה קשר בין הוויכוח לבין האירוע המוחי.

בתחילת 2011 נהג משאית של מפעל הארוחות "ניר עציון" הגיע כהרגלו למפעל בשעת בוקר מוקדמת. בסמוך לאחר מכן הודיע לו המנהל שלו שעליו לספק סחורה לנקודה נוספת מעבר לקו החלוקה הרגיל שלו. הוא כעס על כך, שכן הוספת הנקודה הייתה צפויה לגרור עיכובים בנסיעות ובמסירת המשלוחים, והוא צפה שיצטרך לספק הסברים ללקוחות הזועמים. כמו כן, הוספת הנקודה הייתה כרוכה בהעמסת ארבעה משטחים נוספים על המשאית, כשמשקל כל אחד מהם הוא 700 ק"ג.

תביעה

לחץ ואיומים: תנאי העבודה גרמו לפסוריאזיס

עו"ד רויטל נבות

מנהל בעיריית אשקלון התעמת שוב ושוב עם תושבים וגורמים עבריינים. הביטוח הלאומי התנגד, אבל שופט קבע שיש קשר בין העבודה להתפרצות המחלה

לחץ ואיומים: תנאי העבודה גרמו לפסוריאזיס

בעקבות המשימה הלא צפויה פרץ עימות בין הנהג לבין המנהל. הנהג סירב לפתוח את דלתות המשאית לצורך העמסה ובסופו של דבר עשה זאת המנהל, שהניח את הסחורה בפתח המשאית והורה לנהג לפעול בהתאם להנחיותיו.

מאחר שהנהג היה לחוץ בזמנים הוא החל לסדר את הסחורה בעצמו עם מלגזה ידנית ולא באמצעות פועל ומלגזה חשמלית כנהוג בדרך כלל, דבר שהיה כרוך במאמץ פיזי חריג. תוך כדי סידור המשטחים הוא הרגיש סחרחורת וכאבי ראש והקיא כמה פעמים. מאוחר יותר התעלף ופונה לבית החולים כרמל, שם נמצא כי עבר אירוע מוחי.

בתביעה שהגיש נגד הביטוח הלאומי הוא ביקש להכיר באירוע כ"תאונת עבודה". הצדדים הסכימו על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, שמסר חוות דעת שאינה חד משמעית. בתחילה הוא קבע שיש קשר סיבתי בין הלחץ החריג בעבודה באותו יום לבין האירוע המוחי, אך לאחר מכן ייחס את האירוע למחלה כרונית שממנה סובל התובע, וציין שהלחץ רק החיש את התפרצות האירוע המוחי ולא גרם לו.

בנסיבות אלה מינה השופט אלכס קוגן מומחית נוספת. היא ציינה בחוות דעתה שאמנם מחלתו הכרונית של התובע העמידה אותו בסיכון מוגבר ללקות בשבץ, אך הוא טופל לאורך השנים ותפקד רגיל.

לדבריה, העובדות מלמדות שהתובע לא לקה בשבץ אלא לאחר האירוע והעלייה החדה ברמות המתח שנגרמה לו. המומחית קבעה שבשל סמיכות הזמנים בין התפרצות השבץ לבין האירוע החריג יש להכיר בקשר הסיבתי בין השניים. היא הדגישה שלדעתה, אלמלא האירוע בעבודה האירוע המוחי לא היה מתרחש כלל או שהיה מתרחש שנים רבות לאחר מכן.

השופט קוגן קיבל את חוות דעתה וקבע שהיא "קוהרנטית, מנומקת היטב וחד משמעית", בניגוד לחוות דעת המומחה. הוא הדגיש שעל פי הפסיקה, כשקיימת מחלוקת בין מומחים, ומאחר שמדובר בתחום הביטחון הסוציאלי, כל ספק צריך לפעול לטובת המבוטח.

בנסיבות אלה קיבל השופט את התביעה וקבע שיש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין התפרצות האירוע המוחי. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות של 5,000 שקל.