האישה שמאחורי "וונדר וומן": מי את, פטי ג'נקינס?
איך במאית עם סרט אחד שיצא לפני 14 שנה ("מונסטר") נבחרה להיכנס לספרי ההיסטוריה ולהוביל סרט גיבורי על ענק? זה סיפורה של פטי ג'נקניס, האישה מאחורי "וונדר וומן" ששברה את כל השיאים
מספר השיאים ששברה פטי ג'נקינס, במאית "וונדר וומן" - שובר שיאים כשלעצמו. מלבד היותה הבמאית הראשונה שביימה סרט גיבורי-על, היא גם הבמאית שקיבלה את התקציב הכי גבוה לבימוי אי פעם (150 מיליון דולר), ו"וונדר וומן" בניצוחה גם רשם את הפתיחה הכי טובה בהיסטוריה לסרט שביימה אישה. הישג אדיר, במיוחד כשמדובר באישה בת 45 שבקורות החיים שלה אפשר למצוא כמה פרקי סדרות טלוויזיה בבימויה ("דה קילניג", "משפחה בהפרעה") וסרט אחד באורך מלא ("מונסטר") - שאמנם זיכה את שרליז ת'רון באוסקר, אך יצא לפני 14 שנה.
אז מה גרם לאולפני האחים וורנר להמר דווקא עליה, ובפרט אחרי שנים של דשדוש בניסיון ליצור סרטי קומיקס שיתנו פייט לסרטי הקומיקס של מארוול? ובכן, ככל שמסתכלים על ההיסטוריה שלה לעומק, ניתן להבין למה דווקא היא נבחרה להיכנס לספרי ההיסטוריה.
הימור פרוע
האמת שג'נקינס בכלל לא הייתה הבחירה הראשונה לבימוי "וונדר וומן". מישל מקלרן, שביימה פרקים בכמה מהסדרות המצליחות של השנים האחרונות ("משחקי הכס", "המתים המהלכים", "סמוך על סול" ועוד), נבחרה לתפקיד, אך פרשה ממנו אחרי חצי שנה עקב חילוקי דעות אמנותיים. שלושה ימים לאחר שנודע על פרישתה, האולפנים כבר הכריזו על היורשת החדשה - פטי ג'נקינס.
על אף הפילמוגרפיה הדלה שלה, שמה לא עלה במקרה. כבר בשנת 2010 ג'נקינס הגישה פיץ' (הצעה לתסריט) לאולפנים לגבי עלילת הסרט "וונדר וומן" כפי שהיא רואה אותה, הצעה הדומה מאוד לעלילה הנוכחית - הפיץ' שלה התעסק במלחמת העולם הראשונה וכלל את סיפורה של הילדה דיאנה ואת האירועים שהובילו אותה להיות וונדר וומן. כאמור, היא לא נבחרה לביים את הסרט, אבל המפיקים זכרו את ההצעה שלה וסימנו את שמה - למקרה שלא יסתדר להם עם מקלרן.
זו לא הייתה הנגיעה היחידה של ג'נקינס לסרטי גיבורי-על. בשנת 2013 היא הייתה אמורה לביים את הסרט השני בסדרת גיבור העל תור, "תור: העולם האפל" של מארוול, אך אז הייתה היא זאת שפרשה מההפקה עקב חילוקי דעות. לימים היא תגיד בראיונות שהיא שמחה ש"תור" לא הסתדר, כי אחרת היא לא הייתה פנויה לביים את "וונדר וומן".
תחילת הקריירה
ג'נקינס נולדה בקליפורניה אבל גדלה בחלקים נרחבים מהעולם, מתאילנד ועד גרמניה. אימה הייתה מדענית סביבה בעוד אביה היה טייס קרב בצבא האמריקני ובילדותה המשפחה נהגה לנדוד בעקבותיו. לדבריה, מאז ומעולם התעניינה בסיפורים ובאמנות. בראיון נרחב איתה במגזין הוליווד ריפורטר סיפרה כי העובדה שגדלה במסגרת צבאית עזרה לה כבמאית. "כדי להיות במאי אנשים צריכים לסמוך עליך, אתה חייב להגיע בזמן ולשדר ביטחון ורוגע - כל הדברים האלה נלמדים בצבא".
ואכן, עדויות רבות על נגיעות צבאיות אכן קיימות בשיטות הבימוי של ג'נקינס. כשגל גדות נשאלה לגבי העבודה איתה היא הודתה שמדובר בבוסית קשוחה שדורשת הרבה גם מהבחינה הפיזית וגם מהבחינה הנפשית. "הצילומים היו מאוד אינטנסיביים, שישה ימים בשבוע במשך חצי שנה. ההיבטים הרגשיים של הקרבות היו מאוד חשובים עבורה - וגם אם מבחינת הכוריאוגרפיה ביצענו אותם מושלם - אם הרגש שהבענו לא היה מדויק, היינו מתחילים לצלם את כל הסצנה שוב".
כשהגיעה לגיל 18, הלכה ג'נקינס ללמוד אמנות בקולג'. לאחר סיום התואר החלה לעבוד בתור במאית פרסומות עד שהתחילה לביים סרטים קצרים בעצמה. הם התקבלו לכמה פסטיבלים ובזכותם הצליחה לגייס שמונה מיליון דולרים לסרטה הראשון, "מונסטר". הסרט, בכיכובה של שרליז ת'רון, מבוסס על סיפורה האמיתי של איליין וורנוס, זונה שרצחה שבעה גברים ונידונה לעונש מוות.
עבור התפקיד, ת'רון העלתה 15 קילו, וקיבלה אוסקר על תפקידה. גם ת'רון מספרת על יחס קשוח מצד הבמאית. "היא לא הייתה מוותרת עד שהצילומים היו מושלמים. היינו יכולים לצלם סצנה אחת פעמים רבות".
לאחר הצלחת הסרט הזדמנויות רבות נפלו לחיקה של ג'נקינס. הטייס צ'אק ייגר (טייס ניסוי שהיה הראשון לשבור את מהירות הקול) פנה אליה כדי שתביים סרט על סיפור חייו. הפקה זו נפלה מאחר והיא רצתה ליצור סרט עצמאי ולא לחתום עם האולפנים. גם "I Am Superman", הסרט השני שהייתה אמורה לביים (ולפי דיווחים שונים - היא עדיין מתכננת לביים), שבניגוד לשמו הינו דרמת אינדי בכיכובו של ריאן גוסלינג שאינה קשורה לגיבורי-על, לא יצא לפועל. ג'נקינס נכנסה להריון (עכשיו בנה בן 8) והחליטה להוריד הילוך ולפנות לבימוי בטלוויזיה - שם שעות העבודה פחות לוחצות מבקולנוע.
ההצלחה של "וונדר וומן" והעתיד
להיות הבמאית הראשונה שאמונה על סרט גיבורי-על זה לא טייטל פשוט - אם הסרט ייכשל אולפנים יפחדו לשים כסף בידיהן של במאיות, בעוד שאם סרט של במאי נכשל, יאשימו בעיקר את הבמאי עצמו. ככה זה עובד עם מיעוטים (ונשים הן מיעוט בתעשיית הקולנוע) - הם לא מייצגים רק את עצמם. ג'נקינס מודעת לכך ובראיונות השונים איתה מודה שזאת אחת הסיבות שהיא בוררת את הפרויקטים שלה בקפידה ואחת הסיבות לפרישתה מבימוי "תור: העולם האפל".
ההצלחה של "וונדר וומן" פותחת לה דלת רחבה מאוד בעולם הבימוי. אמנם עדיין לא הוכרז שג'נקינס תביים את הסרט השני של "וונדר וומן" (ואם בכלל יהיה כזה, למרות שברור שיהיה), אך יש לה כבר חזון לגביו - "הייתי שמחה לראות אותה באמריקה כדי שנוכל לראות את וונדר וומן כגיבורה שכולנו גדלנו עליה", אמרה בראיון, "בסרט הראשון אנחנו רואים את ההתהוות שלה, בסרט ההמשך כבר הייתי רוצה פשוט לראות מי היא".
בנוסף, בעקבות הצלחת הסרט אפשר לראות שג'נקינס לא רק פתחה דלת לעצמה, אלא לעוד במאיות ולעוד גיבורות על. לאחרונה נודע כי הבמאית ג'ינה פרינס ביית'אווד נבחרה לביים את ספין-אוף לספיידרמן, "Silver & Black" מבית אולפני מארוול - סיפורו של איש עכביש שחור-כסוף שמתקיים במציאות אלטרנטיבית לספיידרמן המוכר. כמו כן, כבר לפני חודשיים אולפני האחים וורנר הודיעו כי הם מתכננים לעשות סרט שלם שיוקדש לבאטגירל, בבימויו של ג'וס ווידון.
