כבר לא ג'ון דו: סיפורו של ג'וני דיברתולומאו
מי שהחל את הקריירה בליגת המכללות השלישית בארה"ב, הפך לגארד הישראלי הטוב בליגה, ועשה עם מכבי חיפה היסטוריה. אם מסתכלים על הדרך שעבר, אין ספק שמדובר בסיפור מהאגדות. כעת נותרה לו מטרה אחת: לזכות באליפות
כשג'ון דיברתולומאו הגיע למחנה השחקנים של אתר יורובאסקט בספרד בקיץ 2013, ספק אם ידע שארבע שנים לאחר מכן הוא יוביל את מכבי חיפה לפיינל פור ויהפוך אותה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי שמסיימת במקום השמיני את הליגה הסדירה ומדיחה את הראשונה (הפועל חולון) ברבע גמר הפלייאוף.
במבט ראשון, ג'וני (הכינוי שלו בחיפה) ממש לא נראה כמו שחקן כדורסל טיפוסי. ממדיו הפיזיים (1.83 מ') לצד התנהגותו ואופיו הנוחים, יכולים לגרום לכם לחשוב שמדובר ברואה חשבון או בעורך דין. אבל דיברתולומאו הוא פצצת אנרגיה וללא ספק הגארד הישראלי הטוב ביותר בפלייאוף.
את דיברתולומאו היוקרה פחות עניינה. לצד תואר במנהל עסקים, הוא הגיע מדי בוקר וערב לעבוד באולם האימונים, ושיפר את משחקו בצורה דרמטית. מ-11.4 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-4.8 אסיסטים בעונת הרוקי, קפץ ל-22.6 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-5.3 אסיסטים בעונה הרביעית והאחרונה שלו. המספרים הללו הקנו לו את תואר שחקן העונה בליגת המכללות השלישית.
במחנה בספרד הרשים וזכה לחוזה לשלוש שנים בסראגוסה, אבל הקבוצה מהליגה הראשונה לא האמינה שבגילו הצעיר (אז בן 22) הוא יוכל להתמודד עם שחקנים כמו סרחיו יול, רודי פרננדס וחואן קרלוס נבארו, והחליטה להשאילו לקבוצת פאלמה מהליגה השלישית.
הגארד האמריקני שהיה אסיר תודה רק על העובדה שזכה לחוזה מקצועני, ממש לא התאכזב. בפאלמה הוא הפך לשחקן המרכזי והעלה את הקבוצה לליגה השנייה עם 15.1 נקודות (סגן מלך הסלים בליגה), 4.7 אסיסטים ואחוזים נהדרים לשלוש (42.2). גם בליגה השנייה בספרד הוא שיחק היטב (11.3 נקודות), אבל סראגוסה בחרה במפתיע לוותר על שירותיו ולא לתת לו צ'אנס בשנת החוזה האחרונה שלו.
עדיין ילד
דיברתולומאו הוא ישראלי לכל דבר, אבל רחוק מלקיים אורח חיים יהודי. את האזרחות שלו קיבל בזכות היותה של אמו חצי יהודייה. אביו הוא נוצרי ממוצא איטלקי, וג'וני גדל כנוצרי לאורך כל חייו. בארץ הוא התקרב מעט ליהדות בעיקר בעקבות מערכת היחסים שלו עם אחות של אופק אביטל, אחד השחקנים הצעירים בחיפה.
אחרי התקופה בספרד, נחת עוד במהלך עונת 2014/15 לאימוני התרשמות במכבי תל אביב. הצהובים לא התלהבו ו-ויתרו על שירותיו. לאחר מכן התאמן עם מכבי חיפה, והירוקים ראו את מה שאלו בתל אביב כנראה פספסו.
אופיו הנוח והעובדה שמדובר "עדיין בילד" כפי שמגדירים זאת בחיפה, התאימו מאוד לשיטות האימון הקשוחות של רמי הדר. ג'וני היה ממושמע מאוד באימונים, עבד קשה לאורך כל העונה ובמשחקים עצמם עלה מהספסל כדי להביא שינוי. את עונת הבכורה שלו ברוממה סיים עם ממוצע של 9.3 נקודות, 3.3 ריבאונדים, 2.4 אסיסטים ו-2 חטיפות, אך גם עם הפסד ברבע הגמר למכבי ראשון לציון אחרי חמישה משחקים.
הדר עזב ועופר רחימי החליף אותו בתפקיד. חיפה פתחה את העונה בצורה מגומגמת כשאלכס פרז, מחליפו של גרגורי ורגאס, לא ממש הצליח להיכנס לעניינים. בתקופה הזו דיברתולומאו היה בעל הבית בקו האחורי, מה שהקפיץ לו מאוד את הביטחון. עם חזרתו של ורגאס באמצע העונה ועזיבתו של פרז, דיברתולומאו התפנה לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - לתפור שלשות, ויחד עם הרכז מוונצואלה, הפכו השניים לצמד אמסטפים בהגנה.
11 נקודות, 3.9 ריבאונדים ו-3 אסיסטים היו לו בעונה הסדירה, אבל זה כלום לעומת ההצגה שלו בסדרה נגד חולון. המתאזרח של רחימי לא ירד מ-19 נקודות בארבעת המשחקים, לא החטיא זריקת עונשין (17 מ-17), והממוצע שלו פשוט מדהים - 22.5 נקודות ב-69 אחוזים ל-3, 3.8 ריבאונדים, 3.8 אסיסטים, 2.3 חטיפות ומדד 27.3.
לא סתם שמו הוזכר בתקופה האחרונה כמועמד להפועל ירושלים ומכבי תל אביב. חוזהו של דיברתולומאו בחיפה יפוג עם סיום העונה, ונוכח כושרו הנוכחי והעובדה שמדובר בשחקן הישראלי, הוא ללא ספק הסחורה החמה בליגה. עוד קודם לכן הוא ינסה להמשיך ביכולת הטובה, לנקום בצהובים שלא רצו בו לפני שנתיים עם ניצחון בחצי גמר הפיינל פור, ומי יודע, אולי להדהים את כולם כפי שעשה לאורך כל הקריירה, ולהניף ב-15 ביוני בהיכל מנורה מבטחים את צלחת האליפות.
לפנייה לכתב/ת 
