בירה, טריוויה ושייע פייגנבוים
אם הראש שלכם מלא בסטטיסטיקות מיותרות ובפרטים איזוטריים על הספורטאים האהובים עליכם, בוודאי תשמחו לשמוע שמישהו הרים את הכפפה וייסד טורניר לאנשים בדיוק כמוכם. צביקה נעים היה בערב כזה וחזר מסוחרר. צפו
קחו כמה פריקים של טריוויית ספורט, תכניסו אותם לתוך פאב עמוס, תערבבו עם הרבה בירה, מוסיקה ודפי חידון עם שאלות שנעות משייע פייגנבוים ועד גנגסטרים בעולם הבייסבול ותקבלו יופי של אקשן. ככה נראה ערב אופייני של "ספורטס קוויז".
זה עדיין לא הפך לטרנד, אבל העסק מתחיל לתפוס תאוצה. חיבה לטריוויה ושעשועונים הייתה פה תמיד (וחידוני טריוויה כללית בפאבים זו תופעה פופולרית כבר מזמן) ולאחרונה נכנס לרחבת ה-16 של התחום אליאב נבנצאל והחליט שגם לחובבי הספורט מגיע קצת שמח.
כחובב ספורט שבקיא בענפי נישה ובתאי הזיכרון שלו תקועות סטטיסטיקות ספורט מיותרות להפליא, היה ברור לאליאב שיש עוד הרבה כמותו ולכן הוא פנה ליעל בצלאל שהפיקה ערבים כאלה בנושאי טריוויה כללית, והציע להרים ערבי חידוני ספורט. הוא צירף את יובל פרידמן והשניים החלו לחבר שאלות ברמות קושי שונות.
אליאב: "הפורמט של חידוני טריוויה בפאבים הגיע מאנגליה לפני שנתיים ע"י יעל בצלאל ומייקל שפירא ואני נתקלתי בזה דרך פרסום בפייסבוק. מיד הבנתי שתרבות הבילוי הזו תתאים מאוד לישראלים שאוהבים ספורט, אוהבים לבלות וגם אוהבים מאוד ידע ולהתחרות. החבילה הזו מאוד מתאימה לנו פה".
חנונים עם אמוציות
ביקור בערב כזה בפאב המייקס פלייס בת"א והצצה מהירה על הנוכחים מגלה כמה נתונים:
1. יש פה הרבה גברים, עם אחוז מרשים לבעלי קרחות.
2. הן מיעוט, אבל עדיין יש נציגות נשית מכובדת. אחת מהן אפילו הצטיידה בגופיית אלן אייברסון.
3. האווירה תחרותית בטירוף. מאחורי הפרצופים המרצינים של מי שבקלות מתיישבים על סטריאוטיפ ה"חנונים וגיקים של ספורט" מסתתרת יצריות ולהט ברמה גבוהה. זה גם מה שגורם לחלקם לערער על תשובות שלא מצאו חן בעיניהם ולהתווכח עם השופט/מנחה כאילו היו יוסי אבוקסיס ביום עצבני במיוחד.
ואם כבר שופט, אז אליאב הוא מי שממונה על תפקיד המנחה הנמרץ והידען, שאמור לבחון את טענות המשתתפים, להזהיר את מערערי השווא (גרסת הטריוויה של המתחזים ברחבה) בהפחתת נקודות ועל הדרך לקנח באנקדוטות ספורט שנועדו להזכיר שמדובר בפאן נטו.
בין השאלות שמחולקות לפרקים בדרגת קושי משתנה, אחראית יעל להשמיע מוסיקה שתכניס את כולם לקצב ובמקביל לסכם את הנקודות שצברו הקבוצות השונות.
האלופה המכהנת היא קבוצה שנקראת "the dudes". הם יושבים בפינה צדדית יחסית בפאב, אבל משם הכי מתאים להם לתקוף ואחרי סיבוב ראשון בו שמטו שתי נקודות (כל סיבוב בן 10 שאלות שמקנות 10 נקודות), בסיבוב השני הם כבר חוזרים לעצמם ולוקחים את כל העשר. הקפטן ומי שאסף את החבורה הוא בחור בשם דודי גרינפלד. "כן, הקבוצה נקראת על שמי, אני יודע שזה קצת מגלומני" הוא זורק בחיוך. רגע אחרי הוא מאמץ רשמיות מעושה ומתייצב לראיון כמו אותו כדורגלן שנעמד מול המצלמות עם ידיים מאחורי הגב ויורה בקריצה את הקלישאות המוכרות: "האלופים המכהנים באים להגן על התואר. זה תמיד קשה, אנחנו נלחמים על כל נקודה ולא מקבלים שום דבר כמובן מאליו. אף אחד פה לא יקל ראש".
בסגל האלופה אפשר למצוא בנקאי, עורך דין ואנשי הייטק. כל אחד מהם מומחה לנישה אחרת. דודי מפרט: "שחר מומחה לספורט אמריקאי ושונות איזוטריות. יוסי כלבויניק ואול-אראונד פלייר, עופר אחראי על תחום ה-NBA ובכלל כדורסל, אורי מומחה לאיזוטריה, ודורון הוא גם אול-אראונד פלייר".
אחד החברים מפרשן: "דודי הוא כמו אלדד אקוניס, איש שכאילו אחראי למינהלה, אבל הוא יודע לזהות ולאסוף מקבץ של כישרונות שאיש לא גילה קודם".
מי שנותנים לאלופה פייט הם קבוצה שעונה לשם המעולה "ויקו והחדדים" שכבר בפתיחה צוברים שתי עשיריות, אבל לצערם בשלב האינטראקטיבי (זיהוי אצטדיונים ברחבי העולם) הם מפשלים. לעומתם הקבוצה שעונה לשם "רעידת אדמה" שומרת על יציבות מרשימה לאורך כל הערב ומסתמנת כטוענת האמיתית לכתר שיכולה לקחת מה"דוד'ז" את התואר.
כדי לקלוט את הראש של החבורות שהתקבצו בפאב התל אביבי הנה מבחר משמות הקבוצות: "השייע פייגנבויימז", "הפדררים", "קריפטו-נייט", "פנטסטיק פור" ו"הירושלמים" (שבסיבוב הראשון השיגו חצי נקודה בלבד).
וכדי לקלוט אם אתם יכולים להשתלב בצמרת או להתמודד נגד הירידה מול המתחרים המנוסים, הנה מדגם לא מייצג מהשאלות שנזרקו במהלך הערב: באוהד של איזו קבוצה בעט אריק קאנטונה? מי קלע את סל הניצחון להפועל ת"א נגד מכבי ת"א במשחק מספר 2 של סדרת הגמר ב-1988? מי בענף הסנובורד מכונה The Flying tomato? וגם מי כונו "תינוקות קשטן"?
כאמור, בין לבין שובצו חלקים אינטראקטיביים ובאחד מהם התבקשו הקבוצות לזהות קטעי סאונד מסרטי ספורט מפורסמים יותר או פחות: אנחנו הצלחנו לזהות את "עיניים גדולות", של אורי זוהר, "ג'רי מקגווייר", "רוקי 4", "יום ראשון הגדול" ו"מלך הסלים" – עם 5 נקודות בשלב הזה אנחנו לא יותר מקבוצת פלייאוף תחתון שיכולה ללכת לים שני מחזורים לסיום העונה.
מהפך ברגע האחרון
באחת מהפסקות המוסיקה אנחנו שואלים את אליאב לגבי סוג האנשים שמגיעים לחידוני הספורט שלו: "אוכלוסייה מאוד מגוונת, מחבר'ה צעירים בגילאי 20 ויש לנו גם קבוצות של 50 פלוס. יש אפילו זוגות בדייטים. לאחרונה בכלל מגיעות הרבה יותר נשים, חובבות ספורט שמרגישות קצת לא נעים עם האווירה במגרשים ובאות לבלות פה. הן גם יכולות לשתות, גם לא להרגיש מאוימות וגם ליהנות מתרבות ספורט".
ועדיין החבר'ה פה מאוד תחרותיים. יש שלב שהם זורקים צ'יפסים על השופט?
אליאב מחייך: "לקראת הסוף נשפכות בירות ואנשים קצת מאבדים את זה. בדרך כלל אלה הקבוצות שבתחתית הטבלה, אלה שבצמרת מנסות לשמור על ריכוז".
מי ששמרו על ריכוז עד לשלבי ההכרעה הם חברי קבוצת "רעידת אדמה" שבסיבוב האחרון עשו מהפך, הדיחו מהפסגה את האלופה המכהנת "הדוד'ז", ולקחו את התואר היוקרתי שזיכה את שולחנם בבקבוק יין צונן.
למעשה שתי הקבוצות סיימו עם אותו מספר נקודות, אבל אנשי "האדמה" ניצחו בזכות יותר סיבובים עם ניקוד מושלם. במהלך טקס ההכתרה הגיח יוסי, נציג מטעם האלופה המודחת וסינן: "הפסדנו משער בדקה 93 בנבדל ברור. היה לנו אותו מספר נקודות והפסדנו על שובר שוויון. אבל אלה החוקים, אנחנו מקבלים את זה ומפרגנים בגדול לקבוצה המנצחת. בפעם הבאה נבוא בכל הכוח, ניצור פער כבר מהסיבובים הראשונים, וניקח את התואר".
יונתן תוסיה כהן, נציג האלופה החדשה, סיכם: "עשינו את זה. היינו שחקן אחד פחות מיתר הקבוצות אבל ידענו להתעלות. זו פעם שנייה שלנו פה וכבר לקחנו אליפות. יש תרבות ספורט בישראל ואנשים מחפשים בילוי מהסוג הזה. אנשים אוהבים ספורט בישראל וזה משהו שבהחלט יתפוס גם מחוץ לתל אביב. אני יודע שבבאר שבע מאוד אוהבים דברים כאלה, בחיפה ובעוד מקומות".
לפנייה לכתב/ת 
