לכבוד הקיץ של השנה האי-זוגית / ד"ר לכדורגל

הטור דה פראנס 01-23/07: אחת התחרויות הוותיקות בספורט המודרני תצא השנה לדרך בפעם ה-104. במשך 21 ימים יעברו הרוכבים למעלה מ-3500 ק"מ, השווים למעט פחות מארבע יממות על גבי אוכף האופניים (90 שעות), כאשר כל הדרמה הזו נפרשת עבור הצופה בשידור איכותי ומפורט ביותר, המסוקר ממצלמות שבאוויר, בקרקע ועל גבי האופניים, והכל על רקע נופיה היפיפיים של צרפת.

רוכבים בטור דה פראנס(צילום: gettyimages)

גם השנה המרוץ יעמוד תחת השאלה האם מישהו יוכל לדומיננטיות של קבוצת סקיי הבריטית (שזכתה בארבע מחמש השנים האחרונות) ושל כריס פרום, שהוא ככל הנראה הרוכב 'אול-אראונד' הטוב בעולם. בחבורת הטוענים שינסו לנגח בו אפשר למצוא את: האלוף הוותיק אלברטו "האקדוחן" קונטאדור שחוזר לכושר טוב, פורט האוסטרלי, מי שהיה יד ימינו של פרום בעבר ואת הצמד ולוורדה וקווינטאנה (שניצח את פרום בוואלטה ב 2016) מקבוצת מוביסטאר, שינסו להימנע מלהיאבק זה בזה ולרכז מאמץ מול סקיי ופרום. אצל הצרפתים, למרות כמה כישרונות (בָּרְדֵה, פינו) לא נראה שגם השנה הם יזכו לראות רוכב מקומי זוכה בטור, כשלמעשה הצרפתי האחרון שזכה בטור היה בֵּרְנָר הינו הגדול ב-1985.

חוזר לכושר טוב. אלברטו קונטאדור(צילום: gettyimages)

למתחילים מומלץ לצפות בתקצירים על מנת להיכנס לעניין ובשידור חי לראות את שלבים: 1 (מרוץ נגד השעון), 5 (סיום בקצה של עליה בשיפוע מטורף), 9 (שרשרת טיפוסי הרים מאתגרת במיוחד), 12 (שיא הפירנאים), 17 (עם הטיפוסים לקול דה טלגרף וקול דו גַליבְּייה), 20 (מירוץ נגד השעון שיכול להכריע את זהות הזוכה). המתקדמים יכולים לעשות אותו הדבר, רק ביורוספורט.

ווימבלדון 1-16/07: הטורניר הראשון והיוקרתי ביותר של הטניס יתקיים השנה בפעם ה 131. בגברים נדמה שהשנה הטורניר פתוח לחלוטין. מארי, הזוכה מהשנה שעברה, הוא בוודאי מועמד רציני שמסוגל להתמודד מול דג'וקוביץ'. הג'וקר, שסבל משנה רעה בסטנדרטים שלו, החליף מאמנים (אגאסי במקום בקר), מגיע רעב ומשתוקק לתואר שיחזיר לו את אפקט ההרתעה ואת המקום הראשון בעולם. כמובן שישנם גם סוסים השחורים כמו וואורינקה, נדאל, ראוניץ' ואולי דל-פוטרו או דימיטרוב (פדרר הבולגרי) שיכולים להפתיע.

הסיפור של ווימבלדון השנה. פדרר(צילום: רויטרס)

אבל עם כל הכבוד לכולם, הסיפור של 2017 עשוי בהחלט להיות המאסטר פדרר. פדרר, שהחליט לוותר על השתתפות ברולאן-גארוס, אמור להגיע בכושר טוב למגרש שהוא כל כך אוהב, ושבו זכה שבע פעמים, יותר מכל 'גרנד-סלאם' אחר בקריירה. אמנם ניצחונו האחרון בווימבלדון היה לפני חמש שנים, אבל פדרר, כמו פדרר של השנים האחרונות, ממשיך להתעלם ממקהלת הקולות (האווילים), שתוהים האם הוא גמר או ממליצים לו לפרוש בכבוד, וממשיך לספק טניס איכותי ותחרותי שרק מבסס את מעמדו כגדול ביותר.

אליפות העולם באתלטיקה, לונדון 04-13/08: המנה המרוכזת של מלכת הספורט שמגיעה פעם בשנתיים, שנה לפני ואחרי המשחקים האולימפיים, מספקת הזדמנות לבדוק אם התרחשו חידושים בצמרת או שהאריות הוותיקים עדיין כאן. כמובן שכל הזדמנות נוספת לחזות ביוסיין בולט מתחרה היא חוויה אדירה. נכון שאין לצפות מגדול הספרינטרים (ויש שיגידו גדול האתלטים) לשבור את שיאי העולם שלו ב-100 ו-200 מ’, שנקבעו ב-2009 באליפות העולם ברומא, אבל המאבק של בולט כעת הוא מול המורשת וההיסטוריה. טריפל נוסף שלו (שיוסיף לו תואר רביעי ב-100 מ’ (לאחר שנפסל בדאגו 2011, וחמישי ב- 200 מ’ וב 4X100) יבסס את מעמדו כגדול ביותר.

טריפל נוסף יבסס את מעמדו כגדול האתלטים. בולט(צילום: AP)

בין האתלטים הבולטים הנוספים אפשר למצוא את הבריטי מו פראח, שינסה בדחיפת הקהל הביתי לזכות בפעם השלישית בדאבל של הריצות הארוכות (5000 ו-10,000 מ’), שיתווספו לארבע מדליות הזהב האולימפיות שלו במקצועות אלה. המעניין אצל פארה, שהישגיו מבחינת התוצאות אינם נכללים בעשרת הזמנים הטובים ביותר בריצות אלה, אבל אין שני לו בעליונות הטקטית והמנטלית על פני מתחריו.

וייד ואן-נייקרק הוא אולי לא שם מוכר מידיי לקהל הרחב, אבל הדרום-אפריקני הצעיר מחזיק כרגע במשולש הזהב (אלוף אולימפי, עולם ושיאן עולם) בריצה הקלאסית ל 400 מ’. ואן-נייקרק ינסה לחזק את שליטתו בענף ולהוכיח שאולי יש עוד כמה מאיות אצלו ברגליים, ולהיות לראשון אי-פעם שיורד מתחת ל 43.00 שניות. פרט מעניין נוסף הוא, שואן-נייקרק הוא כרגע האצן היחיד בהיסטוריה שרשום על ריצת 100 מ' בפחות מ 10 שניות, 200 מ' מתחת ל 20 שניות ו 400 מ' בפחות מ 44 שניות.

ינסה שוב לזכות בדאבל של הריצות הארוכות. מו פראח(צילום: AP)

בשקט בשקט, מחזיק שיא העולם בקפיצה משולשת (18.29 מ') של ג'ונתן אדוארדס מעמד כבר 22 שנה. לאחרונה נראה שכריסטיאן טיילור האמריקאי, פעמיים אלוף האולימפי ועולם ובעל התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים, מאיים לשבור את השיא, מה שיכתיר אותו לקופץ המשולשת הטוב אי פעם. לטובתו (או שלא) הוא נהנה מתחרות עזה שיכולה ביום הנכון לדחוף אותו להגיע אל ה 18.30 מ' הנכסף.

אצל הנשים מקצוע זה יציג את חנה קנייזיבה-מיננקו הישראלית, שהיא להזכיר סגנית האלופה מהאליפות הקודמת (2015). לאחר שסיימה במקום השישי בריו, נראה כי חנה תזדקק לגרד מלמעלה את שיאה האישי (14.78 מ') על מנת לשחזר את ההישג הזה. למרות הסיכוי הנמוך, ביום נתון ובהתאם להתפתחות התחרות, אין לפסול גם אפשרות למדליה.

תנסה לזכות במדליה. חנה קנייזבה מיננקו(צילום: אורן אהרוני)

עוד אצל הנשים, האצנית איליין תומפסון מג'מייקה האלופה האולימפית ב-100 וב-200 מ’, נראית יותר ממוכנה לרשת את מקומה של בת ארצה שלי-אן פרייזר פרייס. במקרה של תומפסון נדמה שיש תקווה לראות תוצאות איכותיות, למרות שאין מה לפנטז על שבירת השיאים של פלו-ג'ו (גריפית'-ג'וניור) מ-1988.

נקווה גם שנקבל הזדמנות אחרונה להציץ באליסון פליקס, הרצה בעלת הסגנון האלגנטי ביותר שיש. באמתחתה של פליקס (שדווקא נוטה להצטיין בשנים אי-זוגיות) תשע מדליות זהב (4 אישיות) מחמש אליפויות עולם שונות, כלומר זו בלונדון תהיה השישית שלה, הישג אדיר בפני עצמו.

אמורה לספק תוצאות איכותיות. איליין תומפסון(צילום: AFP)

אם בריו הזכייה של נאפיסאטו ת'יאם הבלגית בזהב בקרב שבע התקבלה כהפתעה, הפעם הבלגית הענקית (1.90 מ') שלאחרונה קבעה את תוצאת השנה (7013 נקודות - טובה בהרבה מהישגה בריו), מסומנת כפייבוריטית ברורה. הגרפים שלה השנה מצביעים על מגמת שיפור כמעט בכל המקצועות. מעניין שהתוצאות של ת'יאם במקצוע החזק שלה (1.98 מ' בקפיצה לגובה) היו מעניקות לה את מדליית הזהב בריו.

בכל מקרה, העניין המרכזי יגיע מהנשים. בגיל 20 קייטי לדקי היא הדבר הגדול ביותר שיש לעולם השחייה להציע. לדקי, שבגיל 15 זכתה באולימפיאדת לונדון בזהב ב 800 מ' חופשי, רק הולכת ומרחיבה את הדומיננטיות שלה. מה שעדיין "חסר" לשיאנית העולם, אלופת עולם והאלופה האולימפית בכל הטווח שבין 400 ל 1500 מ’ חופשי, זה לשבור את שיא עולם ב 200 מ’ של פֵֵּלֵגְריני (האלילה) – דבר שנראה עדיין מחוץ לטווח השגתה כרגע (נדרש שיפור של יותר מ 2%). אופציה ריאלית יותר מבחינתה זה לנסות ולקצץ 4.8 שניות (1% שיפור) משיא העולם שלה ב 800 מ’ וכך להיות האישה הראשונה לרדת מתחת ל 8 דקות.

הכוכבת של הבריכה. קייטי לדקי(צילום: gettyimags)

הכוכבת השנייה של הבריכה היא אשת הברזל קטינקה הוסו. הוסו, שגם ככה אינה נוהגת לוותר על אף משחה באף תחרות (מחזיקה ב 68! מדליות מאליפויות אירופה, עולם ואולימפיאדה). הוסו, שתתחרה לפני הקהל הביתי, שצפוי להגיב בטירוף בזמן המשחים שלה, תנסה כמובן להמשיך ולגרוף כמה שיותר מדליות. גם הצלע השלישית של השחייה הנשית שרה שיוסטרום אינה קוטלת קנים. השוודית כבר הראתה פעמים רבות את יכולתה להתעלות לשיא במעמדים גדולים, תנסה לזכות פעם רביעית בזהב במשחה החזק ביותר שלה ל-100 מ’ פרפר, ולהוסיף עוד מדליות גם במשחים הקצרים בסגנון חופשי.

אצל הגברים שלושת השחיינים המעניינים והמלהיבים ביותר כיום הם: ריאן מרפי האמריקאי שזכה בדאבל (100 ו 200 מ') בסגנון הגב בריו, ואף קבע שיא עולם ב 100 מ’. מרפי ינסה לשחזר את ההישג ואף לשבור את השיא ב 200 מ' השייך לאארון פירסול שנקבע ב 2009 בעזרת חליפות ה- LZR, שמאז נאסרו לשימוש.

מגיעה למאני טיים. שיוסטרום(צילום: getty images)

אדם פיטי. נראה שבכל פעם שהבריטי פיטי המחזיק במשולש הזהב ב-100 מ'

חזה קופץ להתחרות, הוא שובר את שיא העולם, וניתן לכן לצפות ממנו לניצוצות גם הפעם. מעניין אם השנה יבחר פיטי שיתחרה בחצי המרחק, להתחרות גם ב 200 מ'. אם יעשה זאת, הוא יתקל בכישרון העולה מיפן אׅיפֵּיי ווטאנאבה יורשו של קיטאג'ימה הענק. ווטאנאבה, שיאן העולם הטרי ביותר, לפני ארבעה חודשים הפך לראשון לרדת מ 2:07 דקות ב 200 מ' חזה. מעניין יהיה לראות האם ווטאנאבה יצליח להשאיר מאחוריו את הכישלון בריו, שם למרות שרשם שיא עולם בחצי הגמר, סיים הרחק מהמדליות במקום השישי.

קיץ נעים וצונן.