עקב העומסים משרד הבריאות קובע: מי יקבל חיסון חצבת קודם

עקב העומסים הכבדים בתורים לחיסון חצבת, קובע היום (ד') משרד הבריאות כי עדיפות תינתן לטסים לאחת משבע המדינות הנגועות. בתוך כך הזמין המשרד מלאי תרכיבי חיסון נוספים, לאור המחסור הצפוי במאגרי החירום.

1. חיסוני השגרה בטיפות החלב ובבתי הספר ינתנו כרגיל.

2. בשל העומסים, מתן החיסון ינתן בעדיפות לילידי 1957-1970 (בני 47 עד 60 שנים) המיועדים לטוס לאחת מ-7 המדינות בהן נרשמה ההתפרצויות המאסיבית ביותר: רומניה, איטליה, צרפת, גרמניה, פולין, בלגיה ואוקראינה בחודש הקרוב אשר נותרו להם לפחות 10 ימים עד לנסיעה.

מנה אחת של חיסון מעניקה הגנה של כ-95% מפני המחלה. חיסון לחצבת(צילום: shutterstock)

חיסון לחצבת: שאלות ותשובות

מדוע החלה "בהלת החצבת"?

לפני כשלושה שבועות דיווח משרד הבריאות על עלייה משמעותית בתחלואה בחצבת באירופה ובמדינות נוספות. מדובר במחלה ויראלית שבמרבית הפעמים אינה מסוכנת, אך במקרים נדירים עלולה לגרום לפגיעה מוחית קשה ואף למוות. הדרך היחידה להתגונן מפניה היא באמצעות החיסון, שכן אין כל טיפול אנטיביוטי שמרפא את המחלה.

ממה נגרמת מחלת החצבת?

הגורם למחלת החצבת הוא הנגיף מורביליווירוס. בני האדם הם המאכסנים היחידים של נגיף זה.

איך נדבקים במחלה?

הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.

איך ומתי מתחסנים?

החיסון נגד חצבת ניתן בשתי מנות בהפרש של ארבעה שבועות לפחות זו מזו.

מי צריך להתחסן ומי פטור?

מי שנולד לפני 1957 נחשב למחוסן באופן טבעי ולכן אינו צריך לקבל חיסון. באותן השנים לא ניתן החיסון בעולם.

ילידי 1966-1957 נחשבים למי שאינם מחוסנים למרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. משרד הבריאות ממליץ להתחסן רק אם הייתה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל.

ילידי 1977-1967 נחשבים מחוסנים ב-95%. משרד הבריאות ממליץ להתחסן במנה אחת - רק אם הייתה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתנה מנת חיסון אחת בישראל.

לילידי 1978 ואילך ניתנו שתי מנות חיסון לחצבת, ולכן התושבים נחשבים מחוסנים. משרד הבריאות קובע כי כאשר יש חשיפה לחצבת, יש לבדוק אם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.

היכן אפשר להתחסן?

תינוקות וילדים מקבלים את החיסון במסגרת טיפת חלב. בני נוער ומבוגרים יכולים להתחסן במרפאות המטיילים בבתי החולים ברחבי הארץ ובלשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות.

מהם תסמיני מחלת החצבת?

חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתבטאת בשיעול, נזלת, חום גבוה, פריחה אופיינית למחלה ונגעים בחלל הפה ודלקת בלחמית העין. לאחר תקופת דגירה, שאורכת שמונה עד 12 ימים מרגע ההדבקה ובמהלכה מתפשט הנגיף בגוף, מתחיל השלב הראשון (פרודרום), הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול.

אצל 70-50 אחוזים מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים ובחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.

הפריחה מתחילה סביב המצח, בסמוך לקו השיער, מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים - עד הקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד עשרה ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.

מהם הסיכונים במחלה?

ילדים מתחת לגיל 5 או מבוגרים מעל גיל 20 עלולים להימצא בסכנת חיים ממשית אם נדבקו וחלו. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות, שנובעת מחיידקים שתוקפים את הריאות וגורמים לזיהום משני.

חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס - כולם גורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.

אינני זוכר אם חוסנתי בעבר. איך אפשר לבדוק את זה?

רופא המשפחה ישלח אותך לבדיקת דם הנקראת Measles Ab המודדת נוגדנים בגוף כנגד וירוס החצבת. במידה שרמת הנוגדנים מספיק גבוהה, אין צורך בחיסון נוסף כעת.

ההגנה מחיסון חצבת לאחר קבלת שתי המנות הנדרשות, נמשכת במעל 96% מהמחוסנים - למשך עשרות שנים.

המחלה הופכת את הגוף לרגיש יותר לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד, המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב, שלשולים והקאות עד התייבשות וזיהומים נוספים.

הסכנה הקטלנית מכולם היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל-מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת בין שבע עד 13 שנים מרגע ההדבקה, לאחר שהנגיף הופך בדרך לא ברורה לאלים במיוחד, גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.

כיום אין כל תרופה לחצבת. אנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלות ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.

החיסון נגד חזרת, חצבת ואדמת מכונה MMR, והוא חלק מחיסוני השגרה בטיפת חלב. החיסון ניתן בהזרקה תת-עורית בשתי מנות - הראשונה בגיל שנה והשנייה בגיל 6. החיסון נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעלייה קלה של חום הגוף שישה עד 12 יום מרגע החיסון, לעתים בליווי פריחה קלה - שנעלמת.