הובאן: "אם לא ב"ש, אז אף אחת בישראל"

אובידיו הובאן יגיע היום (ה') לנמל התעופה בן גוריון ויעלה על מטוס לרומניה. בשנתיים וחצי האחרונות הוא כבר עשה את הקו האווירי מישראל לבלקן, אך התחושה שתלווה אותו הפעם תהיה אחרת לגמרי. הפעם לא יהיה מדובר בגיחה קצרה לצורך התכנסות של נבחרת רומניה או סתם חופשת מולדת. זאת תהיה טיסה בכיוון אחד.

הובאן נפרד מהפועל ב"ש ומישראל, שבשלוש השנים האחרונות שימשה עבורו כבית. הרומני יהיה עצוב, אבל לא רק הוא. הובאן נכנס ללבם של רבים מאוהדי הפועל ב"ש והפך לאחד השחקנים הזרים היותר מחוברים לקהל אי פעם. עשרות מהם שימשו לו גם כחברים טובים, ואת חלקם הוא אף מגדיר כמשפחה.

הובאן. נכנס עמוק ללבם של האוהדים

בימים האחרונים, מאז שעזיבתו הפכה משמועה לעובדה, ניצלו אוהדי האלופה את שהייתו בארץ כדי להיפרד. מי שלא הצליח לפגוש אותו עשה את זה דרך הטלפון או באחת מהרשתות החברתיות. הדיונים בין האוהדים בימים האחרונים עסקו פחות בהחלטה של עומר אצילי לוותר על ההצעה של אלונה ברקת, ויותר בעזיבתו של הובאן. אתמול בערב, בין פרידה מעוד חבר לאריזות האחרונות, התפנה הובאן לראיון אחרון בישראל שמסכם את תקופתו המוצלחת בנגב.

מתי הבנת באמת שבעונה הבאה לא תהיה בהפועל ב"ש?

ברקת. "אמרה שהיא מצטערת ואיחלה לי הצלחה"(צילום: אורן אהרוני)

אומרים שהיו לך הצעות להישאר בישראל, שמכבי חיפה ומכבי פ"ת רצו אותך. למה העדפת לחתום דווקא בקלוז' הרומנית?

"יש שתי סיבות מרכזיות. החלטתי שאם אני לא משחק בהפועל ב"ש, אני לא רוצה לשחק בישראל בקבוצה שמתמודדת נגדה. אני רוצה להגיע לאצטדיון טרנר כחלק מהקבוצה או כאורח, אבל לא כיריב. עדיף שאצפה בהם בטלוויזיה ולא אשחק נגדם. הסיבה השניה היא הבן שלי, בוגדאן. הוא בן תשע, מדבר עברית שוטפת, וסיים עכשיו כיתה ב'. אני חושב שבשביל החינוך שלו הוא צריך להמשיך ללמוד ברומניה. הוא בכה כשאמרתי לו שאנחנו חוזרים לרומניה. האמת היא שהוא עדיין בוכה, קשה לו להפסיק. פעם הוא אמר לאלונה שתחתים אותי לעשר שנים, כי הוא רוצה להישאר פה. כולם יודעים כמה נהניתי פה, וכך גם המשפחה שלי, אבל אלו החיים".

איך כדורגלן יכול לוותר על חוזה מכובד בקבוצה אחרת בישראל לטובת קבוצה רומנית, שמוסר התשלומים בה לא מהיציבים ביותר?

"זה נכון שיש שם בעיות בכמה מועדונים, אבל לא בקלוז'. הם יצאו לדרך חדשה עם בעלים חדש. הם רציניים ויש להם שאיפות לזכות באליפות".

הובאן (במרכז). "רוצה להגיע לטרנר כאורח ולא כיריב"(צילום: אורן אהרוני)

"כשהגעתי לווסרמיל, שאלתי: 'מה זה הדבר הזה?'"

ההיסטוריה של הובאן והפועל ב"ש בכלל לא אמורה הייתה להיות משותפת. לפני שלוש עונות חיפש המאמן אלישע לוי קשר מרכזי, וגם מצא - רומאריו פירס. הברזילאי בדיוק עזב את פטרולול הרומנית וכבר סיכם על הצטרפותו לאדומים. הוא הגיע לארץ ואף הספיק להתראיין כשחקן הקבוצה, אך ברגע האחרון בוטלה העסקה, לאחר שהמועדון סירב להחתימו בשל מום בלבו, אף שהרופאים אישרו לו לשחק. פירס התגלגל למכבי נתניה.

בפטרולול היה קשר מרכזי נוסף שנמנה על סגל נבחרת רומניה, הסתכסך עם המאמן, וחיפש קבוצה חדשה. הסוכנים של פירס עשו אחד ועוד אחד, ובהמלצת טוטו תמוז, ששיחק אז בפטרולול, הוצע הובאן להפועל ב"ש, שהתלהבה מההזדמנות להחתים שחקן בינלאומי. הקליטה שלו הייתה מיידית. "הייתי בשוק כשהגעתי לווסרמיל, שאלתי: 'מה זה הדבר הזה? פה אנחנו אמורים לשחק?' הם מיד הסבירו לי שבונים אצטדיון חדש. אמרו לי שלמועדון יש שאיפות להתקדם ושמשקיעים בזה הרבה כסף. מסתבר שזה גם מה שקרה בפועל. אני מאמין שכל דבר שקורה בחיים, קורה בגלל סיבה כלשהי".

שנתיים אחרי, אולי עכשיו תוכל להסביר מה קרה כשהושפלתם 6:2 מול מכבי ת"א בגמר גביע המדינה? זה לא נראה רציני שלפני משחק כזה רק חצי מהשחקנים ישנים במלון בחיפה והשאר הגיעו מבאר שבע.

"גם היום אני לא יודע להסביר למה זה קרה. זה המשחק הכי גרוע שלנו בשלוש העונות שאני כאן, והמשחק הכי גרוע שלי בחיים. מעולם לא ספגתי תבוסה כזאת. למרות שהבקעתי במשחק הזה, זה היה נורא. היה משהו לא בסדר ואני לא יודע להצביע בדיוק מה. אם זה ההתכנסות במלון? לא יודע. אם היינו זוכים, אף אחד לא היה מדבר על זה. כשמפסידים יש המון סיבות, כשמנצחים הכל בסדר. מה שהכי ברור זה שמכבי ת"א הכאיבה לנו חזק. חזק מאוד. זה עזר לנו להיות מוכנים לפעמים הבאות. למדנו, וזה עזר לנו לזכות בשתי האליפויות".

פריצה חוגג ב-2:6 בגמר הגביע. "לא יודע להסביר את מה שקרה שם"(צילום: אורן אהרוני)

אחרי שאלישע עזב, הגיע ברק בכר - מאמן צעיר, כמעט בגילך, די חסר ניסיון, ובכל זאת הגעתם איתו להצלחות הגדולות. מה הוא שינה בקבוצה שהפך אותה לכזאת?

"הוא איש עבודה. הוא פשוט עובד הרבה, צופה בהרבה משחקים ומנתח את הדברים. הוא מאמן טוב, ויש לו גם מזל. אתה יכול להיות הכי טוב בעולם, אבל אם אין לך טיפת מזל - לא תגיע לכלום. השינוי לא היה רק בו, כל הצוות המקצועי גדל. הגיעו מאמני כושר (דרור שמשון ומיכאל בראש) ומומחה פיזיולוגי (לוקאס בורטניק), ששיפרו הרבה דברים. הקבוצה הפכה למקצוענית יותר בזכות שילוב של הרבה דברים קטנים".

מדי פעם אלישע היה משתמש בך כבלם, ובזמנו לא כל כך אהבת את זה. בכר עשה את זה הרבה יותר פעמים, אפילו תוך כדי משחקים. באמצעותך הוא החליף שיטות משחק וכינו אותו גאון.

"גם ברומניה לפעמים שיחקתי כבלם. כשלאלישע היו בעיות בהגנה, הוא שם אותי כבלם וזה היה בסדר. אצל ברק זה באמת היה עניין של שיטות. היו הרבה משחקים שהתחלנו עם שלושה בלמים, ואם לא כל כך הלך הוא העביר אותי לקישור, לשיטה של שני בלמים. היינו עובדים על זה באימונים ולפני משחקים, בעיקר באירופה. ידענו מראש שהשיטה תשתנה במהלך המשחק".

אוהדי הפועל ב"ש נוטים להתאהב בשחקנים זרים, לא רק בגלל יכולתם על המגרש, אלא בעיקר בגלל האישיות. כך קרה עם לאנדרו סימיוני, ששיחק בקבוצה שנתיים בלבד בליגה הלאומית, אך זה הספיק כדי שהאוהדים יממנו את הבאתו ארצה כדי שיראה את הקבוצה משחקת באצטדיונה החדש. כשעלה סימיוני לכר הדשא, מרותק לכיסא גלגלים, נעמדו השחקנים סביבו ומחאו כפיים. הובאן, שככל הנראה מעולם לא שמע על סימיוני, היה השחקן היחיד שניגש אליו וחיבק אותו. הרגע הזה מסביר כנראה יותר מהכל על החיבור בין הרומני למועדון האדום.

סימיוני. הובאן היחיד שניגש לחבק אותו, למרות שלא הכירו מעולם(צילום: אורן אהרוני)

הובאן אפילו אימן חבורה של ילדים, בכל יום שישי, בהתנדבות. ילדים שבכל שבוע זכו ללמוד כדורגל מאחד ששיחק בטורניר היורו האחרון. "אני לא באמת יודע מה גרם לאוהדים להתחבר אליי כל כך", מודה הובאן, "אני חושב שזה בעיקר בגלל שהם ראו שאני נותן את הלב על המגרש. ברור שיש פה גם את עניין האישיות. אני אחד שמתחבר מהר מאוד לאנשים. להגיע לחתונות ובר מצוות של אוהדים זה היה הכיף שלי. אני לא רואה את עצמי ככוכב. אולי אחרים רואים בי כזה, אבל אני לא חושב על זה. שאחרים יגידו מה אני".

רבים רואים בג'ון אוגו את האיש שהוביל את הקישור האדום להצלחות האדירות שלו. הניגרי הגיע להתאמן בקבוצה כמה ימים לפני הובאן וחתם על חוזה כמה ימים אחריו. לצידו של אוגו, ברוב המקרים ובעיקר במשחקים החשובים באמת, הוצב הובאן. לצד "המשוגע" הניגרי, הובאן נראה היה כההיפך הגמור, והשניים השלימו אחד את השני בצורה מושלמת.

אומרים שחלק מההצלחה של אוגו היא גם בזכותך. אתה מסכים עם הקביעה הזו?

"זה מחמיא לי שאנשים חושבים ככה, אבל אני לא באמת יודע להגיד אם זה נכון או לא. זה לא דבר שאפשר להוכיח. הלך לנו טוב ביחד. בהתחלה, כשהגיע, הוא לא היה מה שהוא עכשיו. אני מקווה שבעונה הבאה הוא ימשיך לשמור על אותה יכולת וישתפר".

בכר. "איש עבודה"(צילום: עוז מועלם)

כולם מכירים את האישיות של ג'ון. הכינוי שלו הוא "משוגע". איך זה לשחק לידו?

בפעם הראשונה במהלך הראיון, הובאן מתעצבן: "אני לא אוהב את השאלה הזאת. עם כל הכבוד, שיחקתי עם שחקנים גדולים מאוד. אוגו הוא לא זידאן. צריך לשאול את אוגו איך זה לשחק איתי. שלא יובן לא נכון, אני מאחל לו את הכי טוב שרק אפשר".

הביאו לך מחליף, את דן איינבינדר מבית"ר ירושלים. מה אתה חושב עליו?

"זה לא ענייני. אני כבר לא שם, והם יכולים לצרף את מי שהם רוצים. אם הוא טוב או לא? אני לא יודע, רק הזמן יגיד. אני מאחל לו ולקבוצה את כל הטוב שבעולם".

מה אתה חושב על הסיטואציה עם מאור בוזגלו?

"הרגת אותי עם השאלה הזאת. כל כך כאב לי על מה שקרה לו עם הפציעה הזאת, זה נורא. הוא שחקן נפלא. להיפצע כך, כשאתה בלי קבוצה, זה מצב קשה מאוד. אף אחד לא רוצה להיות במצב כזה".

בוזגלו. "כואב לי על מה שקרה לו"(צילום: אורן אהרוני)

היית משאיר אותו בקבוצה למרות כל רעשי הרקע שמייצר אביו?

"שלוש שנים הייתי פה, שלוש שנים אבא שלו דיבר. זה הפריע למועדון? זכינו בשתי אליפויות והצלחנו באירופה".

אי אפשר לסיים את הראיון בלי לדבר על בנצי בלומנפלד ז"ל, החבר הכי קרוב שלו בארץ. מי שנחשב לאוהד הכי מוכר של הקבוצה, הלך לעולמו במהלך העונה. הובאן עדיין מתקשה למצוא את המילים הנכונות לדבר עליו. "הוא היה כמו אבא בשבילי", סיפר הרומני בכאב, "כואב לי מדי לדבר על זה. הוא תמיד יהיה בלבי. אני רק מבטיח שאשמור על המשפחה שלו בטוחה".

המחווה של הובאן לבלומנפלד ז"ל. "אשמור על משפחתו בטוחה"(צילום: ראובן שוורץ)