איוניר: "הייתי קרוב להרים דגל לבן"

מוטי איוניר (53), שמונה לאחרונה למאמן הפועל ת"א וינסה להחזיר אותה לליגת העל, מגלה בראיון שיפורסם מחר במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" כי שקל לפרוש מאימון עד שהגיעה ההצעה מהאדומים.

איוניר, שכיכב במכבי ת"א בשנות השמונים, חושף לראשונה כי קיבל טיפול פסיכולוגי אחרי הטראומה שחווה כמאמן במועדון, ממנו פוטר אחרי 11 חודשים בלבד ב־2011. "אחרי האימון במכבי נוצרה אצלי צלקת גדולה. חלמתי על הרגע הזה והוא ברח לי, ובאמת שסתם. לקבל עזרה מפסיכולוגים זה יתרון. עבודת המאמן היא ב־90 אחוז פסיכולוגיה, ולכן אני חושב שזו חובה".

"לא מעניין אותי שפנו לאחרים לפניי". איוניר(צילום: הפועל תל אביב)

הוא גם מודע לטעויות שלו בניהול חדר ההלבשה במכבי, בין היתר עם שחקנים כמו ברק יצחקי. "אם הייתי עושה מהלך או שניים, כשהכל רעד בקריית שלום והלך להתפרק, זה היה נראה

 אחרת. אבל אני מאשים רק את עצמי. אומרים שנכשלתי במכבי? מתי בפעם הראשונה מכבי הגיעה לשלב הבתים של הליגה האירופית? רק איתי".

כעת, איוניר נחוש להצליח בתחנה החדשה: "אני רוצה שהליגה תתחיל מחר, רעב להצליח בהפועל ורואה בה את ההזדמנות האחרונה להציל את קריירת האימון שלי - אחרי שכבר הייתי קרוב להרים דגל לבן. זו ההזדמנות האחרונה שאני נותן לעצמי".

אתה מבין שהיית ברירת מחדל.

"לא מעניין אותי שפנו לאחרים לפניי. זה בדיוק השינוי שחל בי. פעם הייתי נעלב. ברור לי שבית המשפט הציבורי יקבע אם הצלחתי או נכשלתי רק לפי ההחזרה של הפועל לליגת העל".

על האופי שלו: "לעולם לא אהיה בובה. בהרבה מקרים לא הייתה לי סבלנות ולא היו לי עצבים. אני מאמן של שחקנים, שזה לא תמיד טוב. היו הרבה מקרים שהלכתי עם השחקנים ושילמתי את המחיר. אנשים חושבים שאני לא נחמד, מתנשא. ההפך, אחת הבעיות שאני ישר, אבל הייתי אדם של שחור או לבן, הבנתי מאוחר מדי שיש גם אפור וכמה הוא חשוב".