וונדר מן 3 / פלג בחמישי

"המיוחד"

אלברמן מאתגר את נפשו

"שבע עונות בהן שירתתי כל מי שליבו צהוב בצורה נאמנה מסתיימות. ממשחקי הראשון ועד האחרון במדים הצהובים, כל שהנחה אותי והיה במרום הסולם היה לגרום לכם - בעלים, בעלי תפקיד, אוהדים וחברים לקבוצה - לגאווה בערכים אותם אני מייצג. לאחר שהבנתי שישנם לבטים רבים בכל הנוגע להמשך דרכי במועדון, החלטתי שזה הזמן המתאים עבורי לאתגר את נפש הספורטאי שבי במקום אחר. הגיע הזמן להמשיך במסע הטבעת חותמי בתרבות הספורט הישראלית בדרכי שלי השונה והמיוחדת".

• לטורים נוספים של עמיר פלג
  

כך, בטפיחות נכבדות על שכמו, נפרד גל אלברמן ממכבי ת"א. ומכיוון שהקבוצה ובעלי תפקידיה תמיד אצלו מעל לכל, הנה מה שאמר אלברמן ב־2012, אחרי פיטורי מוטי איוניר (שלא ספר אותו): "היו המון שיחות אישיות עם הצוות ואני לא מתכוון לפרט, אבל הטיעונים לא נשמעו אמינים או רציניים. הם סימנו אותי. היו הרבה דברים שאני מעדיף לא להיכנס אליהם, ואני לא מתכוון לצרות בחדר ההלבשה". שמתם לב איך הקשר התרבותי סגר חשבון? בדרכו השונה והמיוחדת.

(איור: אופיר בגון)

נחזור עוד ארבע שנים לאחור, כש"המיוחד" עבר מבית"ר ירושלים לבורוסיה מנשנגלדבאך. "אני עוזב בית חם ובטוח שעוד אחזור אליו בעתיד", אמר אלברמן. "בית"ר ירושלים היא אהבת החיים שלי". החוזה בבונדסליגה היה לארבע שנים, אבל בעונה השנייה הוא כבר לא שיחק (כנראה בגלל לב שבור) וחזר ארצה. לא לאהבת חייו.

כמה שנים קודם לכן אלברמן נפרד (בהתרגשות) מחבריו במכבי פ"ת, חתם לשלוש שנים בטנריפה מהליגה השנייה בספרד, ואחרי חצי עונה בה בקושי שיחק איתגר את נפש הספורטאי שבו וחזר לליגה התובענית שלנו.

והייתה גם הפרישה מהנבחרת, לפני שנתיים, כשהבין שיהיה כנראה שחקן ספסל. "בחרתי להקדיש את הפרק הנוכחי בקריירה למועדון מכבי ת"א ולפנות את הבמה בנבחרת לטובת הדור הצעיר יותר", הסביר אז המשתמט בעל הערכים. בשבוע שעבר חתם במכבי חיפה, בלי לדפוק חשבון לדור הצעיר שם.

הכדורגלן הישראלי הטיפוסי. אלברמן(צילום: ראובן שוורץ)

ואם נסכם: על מאמן שלא הרכיב אותו הוא ליכלך, על מועדונים שעזב השתפך, בחו"ל התקפל, ומהנבחרת התחמק. אלברמן הוא הכדורגלן הישראלי הטיפוסי, עם הבדל אחד: כשמוותרים עליו, הוא מאתגר את נפש הספורטאי שבו, מטפס על סולם הערכים ומטביע את חותמו. בחרטוטים.

הרומנטיקן

עומרי בן־הרוש מחפש אהבה

את המשפט "ואז הגיע מאמן שלא אהב אותי" משמיעים בדרך כלל לגיונרים שכשלו באירופה. הקיץ הוא בא מעומרי בן־הרוש.

"אחרי חמישה מאמנים כנראה הגיע אחד שלא אוהב אותי ולא עשיתי לו רע", אמר המגן שמכבי ת"א ויתרה עליו. מעניין באמת למה. הרי לא יכול להיות שזה קשור ליכולת שבן־הרוש גילה בצד ההתקפי, לטכניקה המוגבלת, לאיבודי הכדור או לחורים בהגנה. סתם, ליטו וידיגאל הזה סימן אותו עוד בפורטוגל. או באנגולה.

"ג'ורדי קרויף והמאמן לא נתנו לי תשובות, לא הרגיש לי שזה משהו מקצועי", המשיך וקונן המגן. "אף אחד מהשחקנים בחדר ההלבשה לא הבין למה אני לא משחק. אצל המאמנים הקודמים, גם מאמן שלא אהב אותי בהתחלה למד לאהוב אותי".

תמיד היה מאוהב בעצמו. בן-הרוש(צילום: אורן אהרוני)

אגודה רומנטית, מכבי ת"א. אמנם היו מאמנים שלא התאהבו בו ממבט ראשון, אחד היה חסר רגשות, אבל בן־הרוש תמיד היה מאוהב בעצמו. עובדה שכל השחקנים, כולל זה שהועדף על פניו בהרכב, לא הבינו למה הוא לא משחק. רק חסר היה שישמיעו בחדר ההלבשה את "אינתה עומרי" של אום כולתום.

על אהבת האוהדים בן־הרוש לא דיבר, אבל שיחות עם לא מעט צהובים מובילות למסקנה שהוא לא בדיוק היה חביב הקהל. או כמו שאמר לי אוהד ותיק שלא מפסיד שום משחק של מכבי ת"א: "עדיף מגן שמאלי שבועט ברגל ימין, על מגן עם שתי רגליים שמאליות".

התעשיין

אנטמן ממציא מפעל חיים

את הפרידה המרטיטה מכולן סיפק גיורא אנטמן, שמכבי חיפה החליטה לוותר על שירותיו. "היום אני זוקף קומה ומסתכל בגאווה על מפעל החיים האדיר שהקמתי בשתי ידיי וכפפותיי", התפייט מאמן השוערים בדברי הפרידה. "עשרות שנות עבודה שהפכו לפס ייצור של שוערים, שהגיעו אליי בתחילת הדרך והפכו לאגדות בין הקורות. די אם נזכיר את דודו אוואט, ניר דוידוביץ', ולדעתי הדובדבן שבקצפת יהיה עומרי גלזר, שבהחלטה אמיצה בחרתי להעלותו לקדמת הבמה". טוב שאנטמן הצנוע לא לקח קרדיט גם על טיפוחו של ויקטור צ'אנוב ז"ל.

והיה לו גם חזון: "אני חדור אמונה ומוטיבציה להמשיך במפעל החיים הייחודי שיצרתי בהצלחה חסרת תקדים. אין לי ספק שבזכות הידע והניסיון המקצועי והטכנולוגי שרכשתי עוד תשמעו על שוערים רבים ומיוחדים שייצאו מבית היוצר שלי".

מישהו פה חי בסרט. אנטמן(צילום: ראובן שוורץ)

זאת הייתה אחת הפעמים הנדירות בהיסטוריה בה אדם שמת על עצמו מכריז על מפעל חייו. ואחרי משאית הצל"שים שגיורא שלח לאנטמן, ניגש לעניין. לגבי גלזר, סחתיין על האומץ, אבל הגעתו לקדמת הבמה הגיעה כשאוהד לויטה נפצע, אצל רנה מולנסטיין, ולא מזמן גם גיא לוזון הודיע שזו החלטה שלו. חוץ מזה, העובדה שגלזר הוא שם מיתולוגי, לא אומרת שצריך לעשות ממנו חודורוב.

אוואט הגיע אליו בתחילת הדרך? מישהו פה חי בסרט. השוער שגדל בנצרת־עילית עבר להפועל חיפה בגיל 15, שם טיפח אותו מאמן השוערים יהודה כהן. באדום הוא לקח אליפות וזומן לנבחרת, הרבה לפני שהגיע (בגיל 24) לפס הייצור של אנטמן.

ודוידוביץ'? הוא עלה לבוגרים במכבי חיפה שנה לפני שהונחה אבן הפינה למפעל חייו של אנטמן. מי שגידל את דוידוביץ' באמת (וגם עבד עם אוואט) היה חיים לוין. אהה, אז זה באמת מפעל חיים!

באיזה מחוז תשובץ? מכבי שעריים(צילום: אורן אהרוני)

השערורייה

ליגה א' מחוז הקומבינות

תמה העונה, נקבעו העולות והיורדות, ולפי הודעה שקיבלה מכבי שעריים שנשרה מהלאומית, היא תשובץ כנראה בליגה א' צפון. עם זאת, נמסר לקבוצה כי ייתכן שתשחק במחוז הדרום, במקרה שהפועל ירושלים או קבוצה אחרת מהמחוז הצפוני יסכימו לעבור לדרומי.

המסחרה הזאת לא חדשה. לפני שלוש שנים שובצה הפועל קטמון ירושלים למחוז הצפוני, למרות שמרבית הקבוצות בדרומי היו צפוניות ממנה. אבי לוי, שהיה אז אחראי לליגות הנמוכות בהתאחדות, הסביר

 לי שהכל בגלל שהפועל חדרה התלוננה פעם שלא בסדר שמעבירים אותה בין המחוזות, וקיבלה גיבוי מבית הדין. כוכבית: לא סתם קבוצות מעדיפות לשחק במחוז הצפון, שנחשב קל יותר.

כך השתרש לו בהתאחדות קרקס, שבו שיבוץ למחוזות לא נקבע בצורה הפשוטה והמתבקשת – בהתאם למיקום הגיאוגרפי – אלא הופך לתוכנית כבקשתך, על בסיס ותק. ניסיתי לברר אתמול אצל מחליפו של לוי בתפקיד, גיא גולדפרב, אחרי כמה שנים ניתן לקבוצה מעמד של "דייר מוגן" במחוז, אבל את תגובתו לא ניתן היה להשיג.

החלוקה למחוזות בליגות נמוכות נועדה למטרה ברורה: חיסכון בעלויות ובטרטורים לקבוצות ולאוהדיהן. במולדת הכדורגל (אנגליה, לא ישראל) אין מחוזות עד הליגה החמישית. בשישית – הנשיונל ליג - החלוקה למחוז צפון או דרום נקבעת אך ורק לפי המפה. גם ב־NBA המזרח אינו מסתערב. אצלנו, שושנת הרוחות מאבדת כיוון בגלל אינטרסים, והמפה אילמת.

זה המצב בינתיים. בית"ר כפר־סבא תשחק במחוז הדרום, הקבוצה מרחובות בצפון, ועופר עיני עלול לחשוב שמכבי שעריים מייצגת את שער הגולן ושער העמקים. ואולי נשיא בית הדין העליון של ההתאחדות, אמנון סטרשנוב, יעשה סוף לשערורייה ויסביר לוועדה המסדרת שלא סתם החליטו על "מחוז צפון" ו"מחוז דרום". הוא הרי היה שופט מחוזי.