בלב הנסיכות המבוהלת: שליחת "ידיעות אחרונות" מדווחת מקטאר
שדה התעופה כמעט מושבת, הכסף הזר אזל בבנקים, ורק מדפי המזון שהתרוקנו ביומיים האחרונים מולאו מחדש במטעמים מאיראן. במקום שנראה כמו תפאורה נוצצת למחזמר הוליוודי חוששים שייאלצו לוותר על מנעמי החיים
בלב הנסיכות המבוהלת: בשדה התעופה חמאד אינטרנשיונל, הסמוך לקו המים של חצי האי הקטן קטאר, כיבו אתמול את האורות מוקדם. בדרך כלל הטרמינל שוקק חיים בשעות בין הערביים, כשהטיסות מגיעות ממערב וממזרח, אלא שאתמול נכתב באותיות אדומות על לוח הטיסות הנכנסות — "מבוטל". "יש לנו מזל שהטיסה מוושינגטון יצאה ועוד בזמן", אמרה לי הדיילת של "קטאר אירווייז" בקו הישיר מוושינגטון לדוחא, "לחצו עלינו לצאת בכל מחיר, הטיסה הזו היא ספינת הדגל שלנו".
.
וכך, רק בודדים, רובם הודים שחזרו למקומות עבודתם בקטאר אחרי ביקור קרובי משפחה בארה"ב, הגיעו איתי לדלפק הדרכונים. "אף אחד לא יודע מה בדיוק הביא למתח העצום הזה במפרץ", אמר לי נידל, הודי העובד כבר שש שנים בקטאר ושולח כסף לשלושת ילדיו שנותרו במולדת, כי יקר מדי להביא אותם לדוחא, העיר שנראית לעיתים כמו תפאורה נוצצת למחזמר, או כמו לאס־וגאס עם ניחוח אוריינטלי.
איש אינו יודע מה בדיוק רוצה קטאר, הנהנית מכל העולמות: מצד אחד הצבא האמריקני הקים בה את בסיסו הגדול ביותר באזור, ומצד שני היא שותפה עם איראן בבאר להפקת נפט שמניבה מיליארדים. הנפט הזה הוא שאיפשר למדינה בת שלושת מיליון התושבים להיות אחת העשירות בעולם, מדינה שבה מתגוררים בסך הכל 600 אלף קטארים, החיים בין ארמונות למסגדי פאר, כשאת העבודות השחורות עושים עבורם הפועלים הזרים.
בימים האחרונים הייתה בהלה בקטאר, הרגילה לתפנוקי החיים: סעודיה סגרה בחמת זעם את הגבול, גם כי האשימה את קטאר במימון טרור, גם כי נמאס לה מהצעצוע של הצמרת הקטארית, רשת אל־ג'זירה. אלא שהמצור נפרץ אתמול כששתי ספינות איראניות עגנו לחופי קטאר ובתוכן מצבורי מזון, חפיסות של פיסטוקים משובחים, תמרים מצופים בשוקולד ופירות וירקות טריים. ספינות עמוסות נוספות הגיעו מסרי־לנקה. אז השייח'ים לא רעבים בינתיים, אבל המצוקה באה להם אתמול מכיוון אחר: בבבנקים אזלו שטרות המטבע הזר.
בסופרמרקט קרפור נצצו אתמול הדוכנים עם מלוא הסחורה החדשה, והמדפים שרוקנו בבהלת המצור חזרו לצבעוניותם. "המתח באזור מדאיג אותי", אמרה לי עסמה, שחזרה אתמול לקטאר אחרי שנת לימודים בארה"ב, "כנראה שהמנהיגים משועממים מדי אז הם רבים על שטויות. המדינה שלנו יותר בטוחה מפינלנד. יש לנו עושר טבעי, לאיש לא חסר דבר. אני מקווה שמלחמת האגו הזו תסתיים כי חבל להרוס את הפנינה של המפרץ".
כשירד הערב על קטאר ונשמעה קריאת המואזין לסיים את צום הרמדאן, פשטו אנשים על הרחובות ועל מרכזי הקניות: מצור או לא מצור, הקטארים אוהבים את מנעמי החיים.
לפנייה לכתב/ת 
