קרש קפיצה
מאז אלכס אברבוך, ענף הקפיצה במוט הישראלי בנסיגה. אלוף אירופה וסגן אלוף העולם לשעבר והאחים קוגן עושים הכל כדי להחזיר אותו לקדמת הבמה
איך אפשר לשכוח ימים גדולים בספורט הישראלי כשהמאמן ולארי קוגן מחלק הוראות אחרונות, לפני שאלכס אברבוך מרחף בין שמיים וארץ בדרך לפודיום? רק לחשוב על מדליית הארד ההיסטורית באליפות העולם בסביליה (1999), על הכסף באליפות העולם באדמונטון (2001), ועל הזהב הישראלי הראשון באליפות אירופה במינכן (2002), שהגיעה 30 שנה בדיוק אחרי הרצח הנתעב באולימפיאדת מינכן 1972, מעבירה בי צמרמורת.
רצה הגורל, ואחרי אולימפיאדת אתונה 2004, השניים נפרדו. עכשיו הם יריבים ספורטיביים, אבל עם הערכה מקצועית הדדית: אברבוך הוא המנהל המקצועי של מועדון "לידר" ירושלים, ולארי מוביל יחד עם אחיו התאום פבל את מכבי ת"א. שלשום, באליפות הנוער והקדטים, ראיתי אותם מרוחקים אחד מהשני, כשחניכיהם מגיעים אליהם כדי לשמוע הוראות אחרונות.
יריבות או הערכה הדדית, מה שחשוב יותר מהכל הוא שענף הקפיצה במוט בארץ חי וקיים. לפני עשור היה זה התחום הכמעט בלעדי של יוצאי חבר העמים. היום כבר רואים צברים קוצניים נפעמים מקפיצה לשחקים ומוכנים לשלם כל מחיר ומאמץ עבור התענוג. כל זה לא היה קורה ללא אברבוך, ללא הקוגנים, שהיו מבכירי אימפרית הספורט מברית המועצות, וללא קונסנטין סמיונוב, שקפץ לגובה של 5.76 מטרים וייצג את ישראל באטלנטה 1996. אגב, חלוץ הקפיצה במוט בארץ היה דני קרסנוב.
אין היום קופצים במוט שמתקרבים לענקים כמו אברבוך, קרסנוב וסמיונוב. הם היו חוד-חנית, פרשים בודדים, שלא שיקפו כהוא זה את מצב הקפיצה בארץ, שהיה אז גרוע. הייתה עטיפה יפה, אבל בפנים - ריק מתוכן. היה חשש כי עם פרישת הגדולים, המקצוע יירד לטמיון.
כל המומחים האלו התכנסו למען מטרה אחת, אם כי בכוחות נפרדים. נוצר מצב שמבחינה כמותית אנחנו עשירים כמו מיטב המדינות, אלא שאיכותית, אנחנו רק בשלבי הבנייה. יש לנו חמישה קופצים פעילים שמחזיקים בשיאים אישיים של למעלה מחמישה מטרים - מצב טוב הרבה יותר מרוב מדינות העולם, שלא יכולות להציע אפילו קופץ אחד כזה. השאלה היא האם מישהו מהם יגיע לרמה אולימפית. מבחינת הגיל וקצב ההתקדמות, זה בהחלט אפשרי. להתקרב ל-5.93 המטרים המדהימים של אברבוך, שהיה ספורטאי ענק בכל קנה מידה ואלוף אירופה עד גיל 23, יהיה להם קשה, אבל להיות טובים כשלעצמם, זה כבר הרבה יותר הגיוני.
הנה רשימת הקופצים במוט המובילים בישראל. לב סקוריש (מכבי ת"א), חייל בן 21, מוביל את הרשימה עם תוצאה של 5.41 מטרים - השמינית בהיסטוריה. סקוריש, שהביא הנה אלכס אברבוך כנער מבטיח, היה קרוב ל-5.55 מטרים, אך הפיל את הרף רק בליטוף קל. יש לו ברזומה מדליית ארד באליפות העולם לקדטים במדי ישראל. כמו הצמד קוגן את אברבוך, גם סקוריש ואברבוך נפרדו לבקשת הראשון. היום הוא מתאמן אצל התאומים קוגן.
אחריו נמצא את איתמר בסטקר (מכבי ת"א), בן 22, שגדל במצפה רימון כשאביו שירת באזור כאיש קבע. כשעבר עם אמו לתל אביב הוא קיבל שחרור למכבי ומשפחת קוגן. הוא היה סגן אלוף ישראל בקרב 10, ובשנים האחרונות מתרכז במוט. שיאו האישי עומד על 5.30 מטרים - העשירי בכל הזמנים.
הבא בתור הוא אודי קרני, בן 34, שעדיין מתחרה כחובב ומחזיק בתוצאה של 5.25 מטרים. אחריו נמצאים אדווארד וינר (22, מכבי ת"א) עם תוצאה של 5.10 מטרים. אחריו ממוקם דניס גולדובסקי בן ה-19 עם תוצאה של 5.04 מטרים. למטה, ועם סיכוי גדול לעתיד טוב, נמצא מקסים גולדובסקי, האח של דניס. בשבוע שעבר הציב את רף המינימום, 4.80 מטרים, לאליפות העולם לקדטים בחודש הבא. "כדורגל וכדורסל הם לטעמי ענפים מונוטוניים, האתלטיקה היא מקצוע עשיר ומגוון", סיפר גולדובסקי.
המפתיע מכולם שלשום היה רועי קסטנבאום בן ה-18 מאתלטי הנגב, שמגיע מקיבוץ סופה בחבל אשכול, ממש מול גבול רפיח. קסטנבאום קפץ אשתקד 3.80 מטרים, והשבוע, בהדרכת אברבוך, כבר ריחף ל-4.60 מטרים. קונסטנטין (קוסטה) קרניצקי בן ה-30 ממכבי חיפה עושה קפיצה במוט כאחד ממקצועות הקרב 10, שבו הוא אלוף ישראל. גם אלוף ישראל לנוער, אריאל אטיאס (18, מכבי חיפה) נמצא ברשימה עם תוצאה של 4.30 מטרים. מעליו נמצא עמל חסנוב בן ה-16 ממכבי ראשל"צ, ששיאו הוא 4.30 מטרים.
אחרי שג'יליאן שוורץ עזבה את ישראל לצמיתות וחזרה לארה"ב, כשברזומה שלה השתתפות באולימפיאדת לונדון 2012, שיאה, שעמד על 4.60 מטרים, נמחק, ונדמה היה שאולה דוגדקו-ברונשטיין תשרוד שנים ארוכות כמחזיקת השיא. אולה קבעה את התוצאה 4.03 ב-2007, והיום כבר ישנן לא מעט לוטשות עין.
הבכירה שבהן היא נעמה ברנשטיין (23, לידר ירושלים), שמתאמנת בפולין וקבעה לאחרונה בגדנסק תוצאה של 4.00 מטרים. אולה, שממשיכה להתחרות גם בגיל 41, היא ספורטאית בלב ובנפש (3.60 מטרים העונה), שרואה גם את התקדמותן של שרון גרינברג (23, לידר ירושלים 3.70 מ'), נועה טולדו (19, לידר ירושלים 3.70 מ'), ואת ההבטחה הגדולה מיכל טוקר (16, מכבי ת"א), שהחלה רק השנה להתחרות באתלטיקה וכבר הוכתרה כאלופת הקדטיות עם תוצאה של 3.60 מטרים.
טוקר, שמתאמנת אצל רומן קוגן, האחיין של התאומים, הגיעה מהתעמלות מכשירים. רקע כזה היה לילנה איסנבאייבה, שיאנית העולם, וגם לדניאל פרנקל, בכירת הקופצות לגובה שעסקה גם בריקוד. לא כדאי לשגות באשליות שמיכל הולכת להיות קופצת עולמית, אבל פוטנציאל בהחלט יש לה.
לסיום, עוד קצת אלכס אברבוך. ביום חמישי תיערך באצטדיון בראשל"צ התחרות המסורתית
של לידר ירושלים. ומי תהיה האורחת המרכזית שתשתתף? פיינאדו רובייליס מוונצואלה, סגנית אלופת העולם לנוער עד גיל 20 בקפיצה במוט, אלופת העולם לקדטיות לשעבר ומי שנטלה חלק באולימפיאדת ריו. שיאה האישי עומד על 4.60 מטרים.