החיים הטובים בקטאר: "מצור? לא מזיז לנו. חנויות מותגי היוקרה מפוצצות"
למרות החרם, תושבי קטאר משדרים עסקים כרגיל. "יש לנו מחסני חירום, אנחנו לא פראיירים", אמר בעל מסעדה בדוחא לכתבת "ידיעות אחרונות", שנחתה באמירות העשירה בעיצומו של המשבר. בקניון המפואר, באזור שבו נבנית עיר המונדיאל, הסבירה אחת הקונות: "מדינות המפרץ נשלטות על ידי גברים. יום אחד הם יורקים אחד על השני, למחרת הם מתחבקים"
הכביש המוביל מנמל התעופה הבינלאומי של דוחא למרכז העיר נושק לקו המים, והמוניות העובדות יום ולילה כדי להביא את הנוסעים ליעדם צבועות בטורקיז, בדיוק כמו מי הים. הגשרים החדשים והמחלפים הבוהקים משווים לעיר הבירה של קטאר מראה של עיר צעצוע, עיר מתוקתקת ומתפנקת, שהשקיעה את עושרה הרב באדריכלות מנקרת עיניים, גורדי שחקים נוצצים עטופים בזכוכית משוריינת, עיר מפונקת ומרופדת זהב שנשאב מבארות הנפט, בהן טובלת המדינה הקטנה לחוף המפרץ הפרסי, שתושביה אוהבים לומר עליה שהיא אחת המדינות הבטוחות ביותר בעולם.
אך בימים האחרונים מצאה את עצמה קטאר במרכזו של סכסוך אזורי שמאיים לערער את יציבותן של מדינות המפרץ. ללא כל התרעה מוקדמת הודיעו סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר. ההידרדרות הייתה מהירה: חברת התעופה הלאומית של קטאר לא הורשתה לקיים את טיסותיה היומיות למדינות הללו; הגבול היבשתי בין סעודיה לקטאר נסגר, מה שמנע מעבר מזון וסחורות מסעודיה, ובמשך ימים ראה העולם איך מדפי המרכולים בקטאר מתרוקנים.
אלא שהמצור נפרץ שלשום כאשר שתי ספינות איראניות עגנו לחופי קטאר ופרקו מצבורי מזון, חפיסות של פיסטוקים משובחים, תמרים מצופים בשוקולד, ופירות וירקות טריים מהבוסתנים. שתי ספינות נוספות עם מזון הגיעו מהודו ומסרי־לנקה. גם טורקיה פרשה את כנפיה על קטאר והבטיחה לשלוח לא רק מזון אלא גם כוחות צבאיים, כדי לסייע לה אם תותקף על ידי סעודיה. ליד הגבול עם ערב הסעודית כבר מכינים הקטארים את העמדות הצבאיות שלהם, ומתאמים עם ארדואן להיכן בדיוק לשלוח את הכוחות הטורקים, במקרה הצורך.
הקטארים אמנם לא רעבים, אך המצוקה באה מכיוון אחר: בבנקים אזלו שטרות המטבע זר. אי־אפשר להשיג לא יורו ולא דולרים, מה שמציב בעיה בפני העובדים הזרים הרגילים מדי חודש להמיר למטבע זר את כספי משכורותיהם שקיבלו במטבע קטארי כדי לשלוח למשפחותיהם.
סיירתי השבוע ברחובותיה של דוחא, בשוק המרכזי, בכיכר העיר, במרכזי הקניות. במשך היום היה שקט, ונפש אדם לא נראתה ברחובות. בערב, קצת אחרי שבירת צום הרמדאן, החלו נחילי אדם זורמים למרכזי הקניות, למסעדות המזכירות את מסעדותיה של תל־אביב, עם שולחנות וכיסאות בחוץ, שהגישו מטעמים המתאימים לשבירת הרמדאן כמו פלאפל, בורקסים קטנים ממולאים בתרד או גבינה, גבינת חלומי, קובה מטוגן וכוס מיץ רימונים או תפוזים ליד. השולחנות היו עמוסים בכל טוב, ואיש לא דיבר על מחסור באוכל. "המדינות מסביב רוצות שיחשבו שאנחנו רעבים. אלה שטויות. יש לנו מאגרי מזון, יש לנו מחסנים, אנחנו לא פראיירים", אמר לי הבעלים של מסעדת "סוק וואקיף", אחת המסעדות האהובות ביותר לא רק על התיירים הרבים הפוקדים את קטאר, אלא גם על המקומיים.
בעונה זו של השנה, כשהטמפרטורות בקטאר מגיעות ליותר מ־40 מעלות, העיר מתעוררת רק לקראת הצהריים. הרחובות ריקים, איש לא מתהלך בהם גם כשקצת יותר קריר. העיר בנויה למכוניות שמביאות את הנוסעים מנקודה לנקודה, בעיקר למרכזי הקניות. סמוך לאי המלאכותי פרל פגשתי את הלנה, שיצאה מהחנות של ורסצ'ה ועשתה את דרכה בצעדים מהירים לחנות של ארמני. החנויות רק נפתחו והיא הייתה הלקוחה היחידה. שאלתי אותה למה כל כך שקט כאן, האם זה בגלל המצור. "מצור? לא מזיז לנו בכלל", אמרה. "אנשים כאן עצלנים, קמים מאוחר. תבואי לפנות ערב, אין מקום לזוז. חנויות המותגים מפוצצות וכשנגמר צום הרמדאן, גם המסעדות ובתי הקפה כאן מתמלאים".
את לא חוששת מהחרם על קטאר?
"אני לא מתרגשת. אלו משחקי גברים. תביני, כל מדינות המפרץ אלו מדינות של גברים, ויש להם ראש אחר. יום אחד הם יורקים אחד על השני, למחרת הם מתחבקים. בכלל, זה עולם מטורלל: אחרי שבחרו בריון לתפקיד נשיא ארצות־הברית, כולם מנסים להיות בריונים קטנים".
שאלתי אותה אם תרצה להצטלם לעיתון. "עיתון ישראלי?" היא אמרה ופרצה בצחוק. שאלתי אותה למה זה מצחיק והיא שמה את כף ידה על פיה וכאילו לחשה לי: "בעלי עובד הרבה עם ישראלים. יש כאן הרבה ישראלים. מה הוא עושה איתם? אני לא יודעת, הוא לא מספר לי, אבל רק חסר שיראו תמונה שלי בעיתון. בפעם אחרת. כשיהיה שלום. טראמפ אמר שהוא יביא שלום לכולם, אז נחכה לו".
יין ומועדוני לילה
גם אם אין תחושת מצור, המשבר מול סעודיה והמדינות האחרות הוא שיחת היום ברחוב הקטארי, ואזרחי המדינה מנסים להבין מה גרם לו. האם זו תמיכתה העקיפה של קטאר בטרור וקשריה עם איראן, שהבעירו את חמתה של סעודיה? תמיכתה של קטאר באחים המוסלמים, דבר בלתי נסלח מבחינתה של מצרים? רשת אל־גז'ירה הקטארית, שעושה צחוק משליטי המדינות השכנות? ואולי זה דווקא אורח החיים הקטארי, הליברלי יחסית, שסעודיה רואה בו איום? כנראה שכל הסיבות נכונות.
בביקוריי בסעודיה הסונית, כמו גם באיראן השיעית, אולצתי לכסות את הראש. כשהסתובבתי ברחובות ריאד, בירת סעודיה, הייתי חייבת ללבוש חלוק שחור וכיסוי ראש. לא יכולתי להירשם לבד למלון, ואחד הגברים בחבורה צריך היה לעשות זאת עבורי. נאסר עליי ללכת ברחוב ולהיכנס למרכז קניות או לחנות ללא ליווי של גבר, וכשפירסמו צילום שלי בעיתון מקומי בריאד, צבעו את הראש שלי בצבע הצעיף כי לא קשרתי אותו כהלכה וכמה שערות בצבצו החוצה.
בקטאר נשים לא מחויבות לכסות את ראשן, אלא אם הן נמצאות בחברתו של כהן דת. נשים רבות אמנם עוטות חיג'אב או מתכסות בצ'אדור, אבל אפשר לראות ברחובות דוחא גם לא מעט נשים בתלבושות מערביות לגמרי. זאת בניגוד לסעודיה, שבה צפוייה אישה לעונש של מלקות אם תופיע בציבור גלוית ראש או תצא מהבית ללא גבר מלווה: אב, אח, בעל או אפילו בן בכור, העיקר שיהיה זכר שיפסע לצידן או לפניהן. הנשים בקטאר נוהגות, בניגוד לנשות סעודיה, והן רשאיות ללמוד באוניברסיטה מבלי להביא אישור מאבא או מהאפוטרופוס. הן לא שוות זכויות לגברים, אבל מעמדן הולך ומשתפר.
מדינות העולם לא היו סופרות את קטאר אלמלא מאגרי הנפט והגז הטבעי שלה. שני המשאבים הללו היטיבו עימה ועם תושביה, ואחראים לכ־70 אחוז מהכנסותיה. כ־2.3 מיליון זרים חיים במדינה הקטנה ורק 315 אלף אזרחים קטארים, רובם עשירים מופלגים. את האלכוהול שלהם הם שותים, מי ששותה, במועדונים סגורים או בבתים, אם הם שותים. בחברת התעופה קטאר איירווייז מגישים יין, ואפילו משובח. אלא שאת הבקבוקים מסתירים במגירה התחתונה של עגלת המשקאות ולא מציעים לנוסעים. מי שמבקש מקבל. ברחבי חצי האי צצו לאחרונה מועדוני לילה כפטריות אחרי הגשם. בימים אלו הם סגורים בגלל קדושת הרמדאן, אבל בשאר ימות השנה מתנהלות בהם מסיבות פרועות למדי. "אצלנו בקטאר האמירה היא 'חיה ותן לחיות'", אומרת אסמה, שטסה חזרה לדוחא אחרי שנת לימודים בארצות־הברית. "הכל יותר באיזי. אין נוקשות, אין הכתבות. זה לא אומר שהחברה כאן ליברלית, אבל היא גם לא מדכאת כמו בסעודיה".
"לסגור את אל-ג'זירה"
וזה רק חלק מהעניין. בשנים האחרונות הפכה איראן לבעלת ברית של קטאר, למורת רוחה של סעודיה הרואה באיראן לא רק איום שעלול לערער את בית המלוכה, אלא גם מי שמתכננת לגנוב מהם את התואר "מעצמה אזורית".
בנוסף לכך הפכה קטאר גן עדן לתומכי טרור, ונתנה מקלט לבכירי חמאס. קטאר מכחישה שהעבירה כספים למימון טרור, אבל מקורות מודיעיניים במערב הציגו השבוע הוכחות לכך שחלק מהכספים שהעבירה קטאר לשיקום עזה שימשו להתעצמות הצבאית של חמאס. הקטארים אולי לא ידעו מה קורה עם הכסף, אבל הם ידעו לעצום עיניים ברגע המתאים. זה מקומם את סעודיה, במיוחד נוכח מאמציה הכבירים להראות לנשיא טראמפ כי היא פועלת למיגור הטרור. העובדה שרוב המחבלים שהשתתפו בפיגועי התאומים היו סעודים טואטאה מתחת לשטיחים המפוארים של ארמון המלוכה בריאד. טראמפ לא הזכיר זאת, בטח לא המלך.
למה בעצם שקטאר תרצה לממן טרור? "אנחנו לא מממנים טרור. אנחנו רק עוסקים בשיקום של אנשים שנפגעו ממתקפות טרור", אמר לי פרופסור קטארי שחזר השבוע למולדתו אחרי שנת שבתון בארה"ב וסירב לדבר בשמו מפחד השלטונות. "אני לא יכול לדעת זאת בוודאות, אבל יש כאלה שחושבים שהשלטון בקטאר בעצם משלם דמי חסות לקיצונים כדי שיניחו לקטאר, לא יפעילו טרור בתחומה ולא יאיימו על חברת התעופה שלה, קטאר איירווייז, הנחשבת לאחת החברות הטובות בעולם. יכול להיות שחלק מזה נכון, אבל קטאר היא לא מדינת טרור. היא מדינה על חוף הים שיש לה את הנוף הכי מדהים במפרץ, והיא רוצה לחיות בשקט ולהנחיל השכלה גבוהה לילדיה. זה לא מקרה שפתחו בקטאר סניף של אוניברסיטת קורנל האמריקאית".
ואסור לשכוח את רשת הטלוויזיה אל־ג'זירה, ששליטי קטאר מממנים בנדיבות רבה ונחשבת עוקצנית ונשכנית כלפי סעודיה, מצרים ונסיכויות המפרץ. בכל פעם שאל־ג'זירה שידרה תחקיר נגד שליטי אותן מדינות או השמיעה דברי פרשנות שהעמידו אותם באור שלילי, הם רתחו מזעם. הרשת גם שיחקה תפקיד מרכזי ב"אביב הערבי", ובמיוחד בהפלת שלטון מובארק ועליית האחים המוסלמים במצרים, דבר שא־סיסי לא סולח עליו. "אל ג'זירה זה שלוחה של שלטון קטאר", הסביר לי הפרופסור. "לא פלא שראשי המדינות הסמוכות מתפוצצים, איך מדינה קטנה כמו שלנו מסובבת את כולם מסביב לאצבע הקטנה?"
איש אינו יודע מתי התקבלה ההחלטה הסופית של הסעודים להוציא את החרם לפועל, אך הקטארים מאמינים שהטריגר היה ידיעה שעלתה בסוכנות הידיעות הקאטרית ב־23 במאי, ולפיה האמיר של קטאר, תמים בן חמד אל ת'אני, תקף את הסעודים בשיחה עם עיתונאים, הצדיק את שיתוף הפעולה עם חמאס וחיזבאללה, ואפילו התגאה ב"יחסים טובים עם ישראל". קטאר הכחישה בתוקף שהשליט אמר את הדברים שמיוחסים לו והיא נאחזת בכל שביב מידע המגיע מארצות־הברית, כולל אישור של גורמים באף־בי־איי שטוענים כי מדובר במידע כוזב שהושתל בסוכנות הידיעות הקטארית על ידי האקרים רוסים. אם זה נכון, ייתכן שהדבר יביא לצינון המשבר. אם כי לקראת סוף השבוע כבר טיפסה סעודיה על עץ גבוה כשהציבה תנאי חד־משמעי לחידוש היחסים: לסגור את אל־ג'זירה.
דבר אחד ברור: כדי לא להרגיז יותר מדי את השכנים הורתה קטאר לאנשי חמאס לצאת מתחומה, וסימן שאלה גדול אופף את גורלו של עזמי בשארה, חבר הכנסת לשעבר שנאלץ למצוא מקלט בקטאר. עיתונאים עימם שוחחתי בדוחא אמרו שמאז פרוץ המשבר הוא נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
שגרירת ארצות־הברית בקטאר, דנה סמית, צייצה בטוויטר שקטאר הפגינה השבוע רצינות כשעצרה את תזרים הכספים לארגוני טרור ואף הקפיאה חשבונות ונכסים שלהם בקטאר. אלא שמחלקת המדינה בוושינגטון ממשיכה לטעון שזה מעט מדי ומאוחר מדי, והנשיא טראמפ, במקום להרגיע את הרוחות, מיהר להתייצב לצד סעודיה. באחד מציוציו, שעורר תדהמה במחלקת המדינה, הוא אף לקח קרדיט חלקי לפרוץ המשבר, ורמז שהחרם הוא תוצאה של ביקורו בסעודיה.
הסעודים לא היו מרשים לעצמם להתעלל כך בקטאר ולחסום את נתיבי המזון והתעופה שלה אלמלא היו נפוחים מחשיבות עצמית בעקבות ביקורו של טראמפ בריאד. הוא לא רק פצח עימם במחול החרבות, אלא גם הכריז קבל עם ועולם על ידידותו העמוקה כלפיה ועל נדיבותו במכירת נשק לבית המלוכה. אלא שטראמפ עשה זאת בדרכו שלו: ללא הבנה בדקויות ומבלי להתבונן בתמונה המלאה.
הבסיס האמריקאי החשוב ביותר של ארצות־הברית במזרח התיכון נמצא בקטאר. משרתים בו 11 אלף חיילים אמריקאים, והוא נחשב לתחנת איסוף המודיעין החשובה ביותר של העולם המערבי בשכונה מסוכנת זו של העולם. לא פלא שבמחלקת המדינה האמריקאית טענו השבוע בשיחות סגורות כי עמדתו של טראמפ נגד קטאר היא גול עצמי. לא לטראמפ, לאמריקה.
עבדות מודרנית
בפאתי דוחא, לא רחוק מצמד בנייני ה"זיג זג" ומול האי המלאכותי פרל, בונה קטאר בהשקעה עצומה עיר חדשה: עיר המונדיאל. אלפי טונות של חומרי בנייה, פלדה, לבנים ומלט מוזרמים למקום שבו אמורים להיערך משחקי גביע העולם בכדורגל בשנת 2022. אלא שהמצור שבו היא נתונה עכשיו הביא לעצירת המשלוחים של חומרי הבנייה, והדבר מעורר את החשש שקטאר לא תעמוד בלוח הזמנים. אתר הבנייה ריק, הפועלים הזרים שגויסו בהמוניהם לא הגיעו לעבודה כי אין חומרי גלם ואין איך להתקדם.
מאחורי הפסאדה הזוהרת, ההכנות למונדיאל 2022 כבר גבו מחיר כבד בנפש. העיתון "גרדיאן" העריך שיותר מ־1,200 פועלים, בעיקר הודים ונפאלים, קיפחו עד כה את חייהם על מזבח עבודות ההכנה למונדיאל, במה שתואר כ"עבדות מודרנית", בחום כבד ובלי אמצעי בטיחות מינימליים. בקצב הזה, כותב ה"גרדיאן", כ־4,000 פועלים בסך הכל צפויים למות עד שריקת הפתיחה בעוד חמש שנים. קומיקאי אמריקאי אף כינה את המשחקים "הפרויקט הכי קטלני במזרח התיכון מאז בניית הפירמידות".
בשדה התעופה חמאד אינטרנשיונל כיבו ביום רביעי השבוע את האורות מוקדם. בדרך כלל שוקק הטרמינל חיים בשעות בין הערביים, כאשר מגיעות הטיסות ממערב וממזרח, אבל שלשום נכתב על לוח הטיסות באותיות אדומות: מבוטל. "יש לנו מזל שהטיסה מוושינגטון יצאה ועוד בזמן", אמרה לי הדיילת של קטאר אירווייז בקו הישיר מוושינגטון לדוחא. "לחצו עלינו לצאת בכל מחיר, הטיסה הזו היא ספינת הדגל שלנו".
בודדים, בעיקר הודים שחזרו למקומות עבודתם בקטאר אחרי ביקור אצל קרובי משפחה בארצות־הברית, הגענו לדלפק ביקורת הדרכונים, בלי שמץ של מושג מה קורה במדינה הקטנה והנצורה, בלי לדעת ששעות לפני כן אירעה מתקפת טרור באיראן, בעלת בריתה של קטאר, וזו האשימה את הסעודים, שרק כמה ימים קודם לכן ניתקו בחמת זעם ניתקו את קשריהם עם קטאר. העיתונים בקטאר ציינו אתמול בגאווה כי חברת התעופה שלהם כלל לא נפגעה מביטול הטיסות, להפך: היא מרוויחה יותר מהפעלת טיסות ליעדים רחוקים מאשר מהטיסות לסעודיה. בשיחות שהיו לי עם קטארים בשתי היממות בדוחא, התרשמתי שהם רגילים להיות הילד הרע של השכונה, ולעיתים נראה שהם אפילו נהנים מכך. כשכל כך משעמם, כשהחיים מדושנים ומעתירים, כשהדאגות הקיומיות לא משחקות תפקיד, כשהנפט ממשיך לבעבע בקצב של מיליוני חביות ליום, לא פלא שלעיתים משחקים באש.
בסופרמרקט קרפור נצצו אתמול הדוכנים עם סחורה חדשה, והמדפים שרוקנו בבהלת המצור חזרו לצבעוניותם. "המתח באזור מדאיג אותי", אמרה לי אסמה. "כנראה שהמנהיגים משועממים מדי, אז הם רבים על שטויות. המדינה שלנו יותר בטוחה מפינלנד. יש לנו עושר טבעי, לאיש לא חסר דבר. אז אני מקווה שמלחמת האגו הזו תסתיים, כי חבל להרוס את הפנינה של המפרץ".
וכשירד הערב על קטאר, ונשמעה קריאת המואזין לסיים את צום הרמדאן, פשטו אנשים על הרחובות ועל מרכזי הקניות. מצור או לא מצור, הקטארים אוהבים את מנעמי החיים.
הכתבה התפרסמה בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
