חשדנית, יהירה ולא אמינה. הטעויות שהפכו את מיי למנהיגה חלשה
ראש ממשלת בריטניה הימרה כשהובילה לבחירות. היא קיבלה את ההחלטה לבדה, וניהלה קמפיין סוליסטי ומזגזג שהסתיים בריסוק תדמיתה ובאיבוד הרוב המוחלט של השמרנים. היא תקים קואליציה, אך במפלגתה כבר מתכוננים לקרב הירושה. הכדורגלן האגדי גארי ליניקר היטיב לסכם כשצייץ: "מיי ביצעה את הגול העצמי של העונה". פרשנות
"מנהיגות חזקה ויציבה" – זו הייתה סיסמת הבחירות של תרזה מיי והמפלגה השמרנית ב-50 הימים שקדמו לבחירות. אבל אתמול (ו') הסתבר כי תרזה מיי כבר לא חזקה ולא יציבה. ראש הממשלה ומנהיגת מפלגת השמרנים טעתה בהימור הפוליטי שלקחה כשהחליטה להקדים את הבחירות. ההימור, שהייתה בו יוהרה פוליטית, התנפץ על פניהם של השמרנים כשהמפלגה איבדה את הרוב המוחלט שהיה לה בפרלמנט. עתה, תזדקק המפלגה לתמיכתה של המפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית מצפון אירלנד כדי להרכיב קואליציה ולהמשיך לכהן בממשלה.
אבל גם אם מיי לא התפטרה אתמול, כפי שרבים חשבו שהיא צריכה לעשות, עתה ברור כי החלה הספירה שלה לאחור. עמיתיה הבכירים במפלגה כבר מצחצחים חרבות במאבק על הירושה, ומיי, שרק לפני עשרה חודשים סדקה עוד קצת את תקרת הזכוכית והפכה לאישה השנייה בתולדות בריטניה שנכנסה למעון ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10, הפכה אתמול למנהיגה חלשה ולא יציבה. אפשר להגדיר את מצבה גם במשחק מילים באנגלית על שמה: היא כבר לא תרזה מיי, אלא Theresa Maybe (תרזה אולי).
רבות עוד ידובר על שרשרת הכישלונות שביצעה מיי בקמפיין. גם את ההחלטה להקדים את הבחירות היא קיבלה כמעט לבדה בלי להתייעץ עם שריה הבכירים. הטעות הראשונה נובעת מבעיה כוללת שאפיינה את כהונתה כראש הממשלה בעשרת החודשים האחרונים – היא ריכוזית, חשדנית ולא מרבה לשתף את סביבתה בהתלבטויות או במהלכים שהיא מבקשת להוציא לפועל.
בווסטמינסטר התרעמו לא אחת כי הדברים מונחתים מדאונינג 10 בלי לייעץ או לשתף את הדרג המקצועי בהחלטות. מיי אף מרחיקה לכת ולא נוהגת לשתף בהחלטות אפילו את השרים הבכירים ביותר בממשלתה. כך עשתה גם עם ההחלטה להקדים את הבחירות. מרבית חברי הקבינט למדו עליה בישיבה שכינסה מיי, שעה לפני שהכריזה על כך לאומה.
ההתנהלות הזו מצביעה על החשדנות ועל חוסר האמון שרוחשת מיי למקורביה. כך גם היה לאורך שבועות הקמפיין, היא נטלה החלטות כמעט לבדה, כשהיא משתפת רק קומץ קטן מאוד מאנשי סודה וממדרת בכירים רבים. על כן, הקמפיין נשען במידה רבה על מיי ועל מיי בלבד – רק לעתים רחוקות היא אפשרה לשרים בכירים אחרים במפלגתה להיות הפנים של הקמפיין. וזה מוביל לטעות הבאה שביצעה.
במהלך קצת פחות משנת כהונתה כראש הממשלה מיי הפגינה חוסר יציבות וחוסר אמינות. הדבר התבטא, בראש ובראשונה, בהחלטה שלה להקדים את הבחירות, למרות שבשבועות שקדמו להחלטה היא אמרה לא פחות משמונה פעמים כי היא לא תעשה כן. גם בנושא הברקזיט היא מחקה חלק מהאמון שרחש לה הציבור. בעוד היא הצביעה נגד הברקזיט, הנחישות שלה לנהל משא ומתן על ברקזיט קשוח מול האיחוד האירופי הקים עליה מתנגדים רבים, גם בקרב תומכיה.
חוסר האמון שלה ניכר היטב גם בשבועות הקמפיין. היא התחמקה באופן שיטתי ממתן תשובות על שאלות, נקבה בסיסמאות ריקות מתוכן וסירבה לנקוב במדדים מדויקים בסעיפים חשובים במצע שלה. כל אלה מיתגו מחדש את מיי כמנהיגה חלשה, לא החלטית ולא יציבה.
המצע של מפלגת השמרנים היה ודאי הטעות האחת שעוד ידובר בה רבות. מיי ומפלגתה הציגו במצע את אחד מעקרונות הדגל שלהם – מס הדמנציה, רפורמה במערכת הבריאות לקשישים. מדובר בתוכנית מימון חדשה למערכת הבריאות עמוסת הבעיות של בריטניה, במסגרתה המדינה תחלט את נכסיו וכספו של אדם קשיש - מלבד סכום של 100 אלף ליש"ט - אם הוא סובל מחולי ממושך עם צרכים מוגבלים ויקרים.
התוכנית זכתה לשם זה בגלל שהיא מפלה בין קשיש שמת מוות מהיר או פתאומי ועל כן יכול להוריש את כספו ובין קשיש שנאבק בחולי (כמו דמנציה) במשך שנים ארוכות. הלכה למעשה מדובר במחיקת הירושות של בני מעמד הביניים. תוכנית הדגל הזו עלתה לשמרנים רבים במצביעים רבים הנמנים על הגרעין הקשה של תומכי המפלגה – אנשים מבוגרים בני מעמד הביניים או מעמד הביניים-גבוה.
אחרי שהתוכנית התפרסמה היא עוררה זעם וסערה בבריטניה וגרמה למיי לעשות פניית פרסה. היא ניסתה לחזור בה ואמרה כי תיקבע תקרה של הוצאות אדם על שירותי בריאות. כשנשאלה מה תהיה התקרה, סירבה מיי לנקוב בסכום ואמרה כי יוחלט על כך אחרי הבחירות. ההתחמקות ממתן תשובות ברורות בתוספת לפניית הפרסה המבוהלת שלה החלישה את מיי באופן ניכר.
יריביה – ואפילו אנשים מתוך מפלגתה – תהו כיצד תנהל ראש הממשלה משא ומתן קשוח עם האיחוד האירופי על הברקזיט, אם היא מפגינה בהלה, חוסר עקביות והססנות בעניין פשוט יחסית כמו חוק הדמנציה. פניית הפרסה של מיי הייתה גם הנקודה שממנה היא החלה לגלוש במדרון התלול אל עבר כישלון בבחירות.
ייתכן שאחת הטעויות שביצעה מיי עם הברקזיט הייתה משך הזמן שהיא נדרשה לו עד להפעלת סעיף 50 של אמנת ליסבון, כלומר תחילת המשא ומתן בפועל. המשאל על הברקזיט התקיים בחודש יוני שעבר. אבל מיי נגררה, לעתים בעל כורחה, עד לסוף חודש מרץ, המועד שבו שיגרה לבכירי האיחוד האירופי את המכתב המורה על תחילת המשא ומתן. בחודשים הללו, העיסוק בברקזיט עורר תרעומת רבה ומיי הפכה לגברת ברקזיט ולדמות שמזוהה עם המהלך יותר מכל.
לעומתה, מנהיג מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין הקפיד לומר כי הוא תומך בעזיבת האיחוד, אבל באופן רך, נעים ותוך שמירת יחסים טובים עם האיחוד. שוב, מדובר בחוסר עקביות, מצד פוליטיקאית שהצביעה נגד הברקזיט, אך התאמצה להוציא אותו לפועל באופן לא נעים.
נושא אחר שטיפס מעלה בסדר היום של מערכת הבחירות הנוכחית הוא גל הטרור חסר התקדים שפקד את בריטניה בשלושת החודשים האחרונים. שלוש מתקפות טרור, עשרות הרוגים ומראות חדשים בבריטניה של חיילים חמושים ברחובות. דווקא מיי הייתה אמורה להפיק מגל הטרור הון פוליטי. היא האישה שכיהנה את הזמן הממושך ביותר בהיסטוריה בתפקיד שרת הפנים וביטחון הפנים והיא ממוצבת בבריטניה כ"גברת ביטחון".
מולה ניצב קורבין, פוליטיקאי שהביע לא אחת תמיכה בארגוני טרור, ואף התנגד למהלכי ענישה נגד אזרחים בריטים שנסעו להתגייס לשורות דאעש בסוריה. אולם, גם כאן מיי השתרכה מאחור ונגררה לעימות מאוד לא נוח. קורבין ואנשיו ביצעו מהלך מבריק כשחשפו שורת קיצוצים ומחדלים שהתרחשו במשמרת של מיי כשרת הפנים וביטחון הפנים, בהם קיצוץ נרחב במשרות השיטור, מחדלים מודיעיניים וקיצור תקופת המעצר המנהלי. בכך קורבין הציב שוב זכוכית מגדלת מעל המצע של מיי וביצועיה, ובנוסף כרך היטב את המחדלים הביטחוניים עם מדיניות הקיצוצים של מפלגת השמרנים. מיי נושלה מתדמית גברת הביטחון ותדמיתה, כאויבת הגדולה של השירותים החברתיים, הלכה והעמיקה.
מיי חטאה גם בחטא היוהרה. היא התנהלה לאורך כל הקמפיין כמנהיגה שהניצחון הגדול כבר מונח בכיסה. היא סירבה להתייצב לעימות טלוויזיוני מול קורבין והגיבה בהתנשאות כשאמרה כי "בניגוד לקורבין, שעסוק בהופעות טלוויזיוניות, אני פוגשת אנשים". קורבין השיב לה מתחת לחגורה: "מי שלא מסוגלת להתייצב לעימות פנים-ארצי, לא תהיה מסוגלת להתמודד מול האיחוד במשא ומתן הקשוח על הברקזיט”.
היא נעתרה להתייצב לעימות אחד ויחיד, אבל לא מול קורבין, אלא בשיטה של ראיון מול עיתונאי ומתן תשובות לקהל. מיי הפגינה חוסר קוהרנטיות, נראתה עייפה ומנותקת מהעם. כשנשאלה על ידי אחות שעובדת בשירות הבריאות הממלכתי, בבת עינם של הבריטים, על הקיצוצים הנרחבים בבריאות, השיבה לה מיי: "כסף לא צומח על העצים". ובכן, גם קולות הבוחרים לא מגיעים משם.
אל מול שלל המחדלים של מיי, צריך לומר גם מילה טובה לקורבין. מי שרק לפני שנה נאלץ להיאבק מול מורדים רבים בתנועה שביקשו להדיחו מהראשות, ניהל קמפיין כמעט חף מטעויות והביא את מפלגתו להשיג משמעותי: 40 אחוז מהבוחרים בבריטניה הצביעו עבורו. קורבין, מנהיג שדעותיו נטועות בשמאל הקיצוני, התנהל באופן ממלכתי לאורך כל הקמפיין. הוא ניפק מצע מנומק שהקפיד להכות בעקב האכילס של השמרנים – קיצוץ בתקציבים החברתיים.
הוא העניק תקווה לרבים בבריטניה והפגין עקביות וקוהרנטיות לאורך כל הקמפיין. במידה מסוימת הוא אפילו ברא את עצמו מחדש – המנהיג נטול הכריזמה התייצב בקדמת הבמה, עם הופעות רהוטות, מלאות אנרגיה וביטחון. אפילו את הדעות הבעייתיות שלו וההתייצבות לצד ארגוני טרור הוא סילק הצידה לטובת מסרים מדודים. אחד ההישגים הגדולים שלו מתבטא בעקרונות הסוציאליסטיים עליהם נשען מצע מפלגתו והיכולת המרשימה שלו להשיב את העקרונות הללו אל קידמת הבמה.
אם מפלגתו זנחה לפני 20 שנה את הסוציאליזם לטובת ה"ניו לייבור" של טוני בלייר שפונה בעיקר למרכז הפוליטי, קורבין סובב את ההגה שמאלה. הוא עשה בבריטניה את מה שמנהיגי מפלגת העבודה בישראל חולמים עליו כבר שנים: רוקן את המילה שמאל מקונוטציות שליליות. אפילו חלקים שנויים במחלוקת במצע שלו – הלאמה של שירותים רבים והעלאת המסים – התקבלו בקרב הציבור בהסכמה. מי שרק לפני חודשיים נחשב לפוליטיקאי שהקריירה שלו גמורה, מנהיג בלתי-בחיר בעליל, הפך אתמול לאיש שעוד מסוגל לכבוש את רחוב דאונינג 10 ולהיות ראש הממשלה.
אז מה עכשיו? תרזה מיי לא התפטרה. אתמול בצהריים היא כבר נסעה לארמון בקינגהאם וביקשה מהמלכה אליזבת את המנדט להרכיב את הממשלה הבאה של בריטניה בהתאם לתוצאות הבחירות. השמרנים ילכו לקואליציה עם המפלגה היוניוניסטית-דמוקרטית. פרשנים רבים מעריכים כי הקואליציה לא תשרוד זמן רב וכי בריטניה תלך לבחירות נוספות, אולי אפילו עוד השנה. דבר אחד בטוח: תרזה מיי איבדה מכוחה והפכה למנהיגה חלשה, שביצעה הימור פוליטי כבד שעלול עוד לעלות לה בקריירה.
גם עתידו של הברקזיט לא ברור – יש הקוראים לביטולו, שכן מיי הלכה בגלל הסעיף הזה לבחירות ולא רק שלא קיבלה את מנדט הבוחר, אלא אף נחלשה באופן משמעותי. עמדתה במשא ומתן מול האיחוד נחלש והיא תצטרך להתייצב מול מנהיגי האיחוד בידיעה כי העם הבריטי לא נתן לה את הגיבוי לו ייחלה. גארי ליניקר, כדורגלן העבר האגדי של נבחרת אנגליה, סיכם היטב את המצב כשצייץ בטוויטר: "אני חושב שתרזה מיי ביצעה את הגול העצמי של העונה".
לפנייה לכתב/ת 
