ועדת השרים לחקיקה תצביע על חוק הקבינט
החוק מחייב חבר קבינט להקדיש זמן ללמידת החומרים המובאים לדיון, וכן מחייב מינוי של יועץ לחברי הקבינט, ומינוי ראש למטה לביטחון לאומי. לא ברור כיצד שרי הקואליציה יצביעו נוכח התנגדותו של רה"מ, שרי הליכוד תמכו בעבר
חוק הקבינט חוזר לשולחן ועדת שרים לחקיקה: מחר (א') יעלה החוק שוב להצבעה בוועדה, בתקופה שבה המעטפת הביטחונית בתפקידים הרגישים סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו אינה קיימת, ושלוש שנים לאחר סיומו של מבצע צוק איתן - שבמהלכו ולאחריו נמתחה ביקורת נוקבת על תפקוד הקבינט.
הצעת חוק הקבינט גובשה בעקבות ממצאי דו"ח מבקר המדינה על התנהלות הגוף במלחמת לבנון השנייה, במשט הטורקי לעזה ומאוחר יותר קיבלה התייחסות גם בעקבות דברי המבקר לעניין צוק איתן. ההצעה מבקשת לייעל את התנהלות הקבינטים ודורשת כי חבר קבינט יקדיש חצי יום בשבוע לטובת למידה של חומרים המובאים לדיון ונחוצים לידיעתו. בנוסף קובעת ההצעה כי ימונה יועץ לחברי הקבינט ומבקשת להגביר את הפיקוח של הכנסת על עבודת הממשלה. על פי ההצעה, על ראש הממשלה למנות ראש למטה לבטחון לאומי תוך ארבעה חודשים מיום שהסתיימה כהונתו של ראש המטה היוצא.
לדברי יוזם הצעת החוק, ח"כ עפר שלח (יש עתיד), הצעת החוק הוגשה לאחר שהגורמים הביטחוניים שאמורים לייעץ לנתניהו הולכים ופוחתים ויש צורך ממשי בשינוי המצב.
כך לדוגמה, סעיף 6 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי שר החוץ יהיה אחד החברים הקבועים בקבינט. אלא שבישראל אין שר חוץ במשרה מלאה ומנכ"ל המשרד אינו נוכח בדיונים. כך שלמעשה אין גורם מקצועי המביא לשולחן הדיונים נקודות בפן המדיני. סמכויות המשרד חולקו בין חמישה משרדים שונים שלא תמיד קיים ביניהם תיאום, דבר שהכרחי לקידום מהלכים דיפולמטיים ומדיניים.
הקבינט, אומר שלח, הוא הפורום העליון של ההחלטות בענייני ביטחון מאז הקמתו בחירום ובשגרה.
"אין מדיניות, אין תיאום, אין הגדרות"
לפני שנה קמה ועדת עמידרור שבחנה את עבודת הקבינט ולפני חצי שנה הוגשו מסקנותיה שנראות רחוקות מיישום. שלח טוען כי סמכויות הקבינט שאינן מעוגנות בכתובים יוצרת למעשה מצב בעייתי שבו לא ברור איזה מידע נדרש להעביר ראש הממשלה לקבינט, מה הנושאים המחייבים אישורו ומתי חובה לכנסו. הדברים אף קיבלו ביטוי באופן ברור בדו"ח מבקר המדינה על צוק איתן, שם עלה הצורך בהגדרת הסמכויות.
"אין מדיניות, אין תאום, אין הגדרות – הקבינט לא מתפקד כמפקד העליון של הצבא", התריע שלח. "ראש הממשלה מעכב כבר שלוש שנים את תיקון הליקויים, שעלו בהחלטות שגויות ובדם במבצע צוק איתן. לקח לנתניהו כמעט שנתיים עד שהוקמה ועדת עמידרור, גם זה רק כדי לתת תשובה בתקשורת לטיוטה הראשונה של דו"ח המבקר. עבודת הוועדה ארכה חצי שנה, עוד חצי שנה נדרשה לנתניהו כדי לתת הוראה כללית וחסרת משמעות ליישום הלקחים. שום דבר לא השתנה לטובה בעבודת הקבינט, שלוש שנים אחרי שנחשפנו לדרך הבעייתית שבה נתניהו מנהל את ענייני המדינה החשובים ביותר.
"העליתי להצבעה את חוק הקבינט, שבו יש את כל הבסיס החוקי לתיקונים האלה. חברי קבינט תומכים בו, ואמרו זאת בגלוי - אבל במצוות ראש הממשלה הקואליציה הפילה את החוק. המסקנה היא בלתי נמנעת: נתניהו פשוט לא רוצה לתקן את תהליך קבלת ההחלטות".
שלח טוען כי מרבית התפקידים הרגישים שאמורים לתמוך ולסייע בעבודת הקבינט כיום, פשוט לא מאוישים. כך לדוגמה, לא הסדירה המדינה את פעולתה של מערכת המודיעין והשירותים החשאיים שלה.
כיום תפקידו של שר המודיעין אינו כולל סמכויות פיקוח או בקרה על גורמי המודיעין השונים. בעבר הביעו גם השר יובל שטייניץ וגם ישראל כץ תמיכה פומבית במתן סמכויות לשר המודיעין.
במטה לביטחון לאומי לא מכהן למעשה מנהל במשרה מלאה. מאז פרישתו של ראש המטה לביטחון לאומי האחרון, יוסי כהן, ראש המוסד כיום, בדצמבר 2015, בחר ראש הממשלה שלא למנות ראש מל"ל קבוע. לאחרונה גם פרש ממלא המקום של ראש המל"ל, (תא"ל במיל') יעקב נגל וכעת מכהן בתפקיד ממלא מקום לממלא מקום, איתן בן דוד.
רק השבוע דחתה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של ח"כ יעקב פרי (יש עתיד) לפיה ראש הממשלה יחוייב למנות את ראש המטה לביטחון לאומי תוך ארבעה חודשים וכך לסיים את ההתנהלות מבישה של ממלא מקום לממלא מקום בציר כה מרכזי של שמירה על חייהם של אזרחי המדינה.
שרים בכירים בליכוד ובמפלגות הקואליציה הביעו בעבר תמיכה בהצעתו של שלח, והודו כי יש צורך בהגדרה ובפיקוח הדוקים יותר. אך למרות התמיכה הפומבית, ההצעה כבר נפלה בעבר מסיבות פוליטיות ותעלה כעת שוב להצבעה.
לפנייה לכתב/ת 
