פלוג במסר מדאיג לגבי עתיד ילדיכם

"מיומנויות היסוד של העובדים בישראל נחותות בהשוואה ל-OECD למרות שפע יחסי של עובדים בעלי השכלה גבוהה, ומערכת החינוך הנוכחית לא מבטיחה שמצבם של העובדים העתידיים ישתפר". כך אמרה היום (א') נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, בכנס שערכה היום חטיבת המחקר בבנק המרכזי בנושא מיומנויות העובדים בישראל.

• לכתבות נוספות בערוץ קריירה
  

במצגת שהציגה פלוג בכנס היא חזרה על הנתונים לפיהם ישראל לא סוגרת את פער הפריון מול מדינות ה-OECD, כאשר הפערים הם גדולים במיוחד בענפים המקומיים. פלוג הזכירה את נתוני סקר המיומנויות הבינלאומי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ו-PIAAC - שעסק במיומנויות האוכלוסייה הבוגרת. לפי נתונים אלה, הישגיהם של בני 16-65 בישראל במיומנויות הכמותיות, במיומנויות הקריאה והכתיבה ובמיומנויות פתרון הבעיות בסביבה דיגיטלית – נמצאים במקומות הנמוכים בטבלה.

לעומת זאת, שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל בקרב העובדים הוא גבוה יחסית ל-OECD. אך במבחני הפיזה לא מבריקים תלמידי ישראל במיומנויות המתמטיקה (מקום 39 מתוך 70 מדינות), במיומנויות הקריאה (מקום 37 מתוך 70) ובמדעים (מקום 40 מתוך 70). על רקע זה אמרה פלוג כי "מערכת החינוך הנוכחית לא מבטיחה שמצבם של העובדים העתידיים ישתפר. פיזור הציונים בישראל גדול מאוד וככל שהרקע החברתי-כלכלי נמוך יותר, כך הסיכוי להגיע להישגים גבוהים – יורד".

"קשר בין ההוצאה על חינוך להישגים"

הישגיהם של התלמידים דוברי העברית במבחני הפיזה היו גבוהים יותר מהישגי התלמידים דוברי הערבית הן במבחני המתמטיקה, הן במבחני הקריאה והן במבחני המדעים.

ההוצאה הציבורית השנתית פר תלמיד בישראל נמוכה יחסית (7.84 מיליון דולר) לעומת ממוצע ה-OECD (הוצאה של 10.49 מיליון דולר), וההוצאה על הכשרה מקצועית בישראל היא 0.06% מהתוצר, לעומת 0.14% בממוצע ה-OECD.

"מניתוח ממצאי מבחן פיזה עולה קשר בין ההוצאה על חינוך להישגים", טענה פלוג, "הקשר נראה חזק יותר היכן שההוצאה על חינוך קטנה יחסית. עד לסף מסויים כל תוספת בהוצאה באה לידי ביטוי ברמת ההישגים". פלוג הוסיפה, כי "מיצוי פוטנציאל ההון האנושי של כלל האוכלוסייה בישראל הוא המפתח להגדלת הפריון והצמיחה בטווח הארוך באופן שמכליל את כלל האזרחים וויש לפעול להעלאת רמת מיומנויות היסוד של העובדים בישראל כך שיאפשרו השתלבות בשוק העבודה המשתנה. מיומנויות אלה נמוכות בהשוואה בינלאומית למרות שפע יחסי בעובדים בעלי השכלה גבוהה".

עוד אמרה כי "כדי להשיג יעדים אלה נדרש להגדיל את ההשקעה האפקטיבית במערכת החינוך, בדגש על הרחבת ההעדפה המתקנת בכלל היבטי המערכת ולכל דרגי החינוך. בפרט נדרשת הקניית השכלה טכנולוגית רחבה בכל דרגי החינוך, ויש להגדיל את ההשקעה בהכשרה המקצועית של האוכלוסייה הבוגרת באופן שיקנה את המיומנויות הנדרשות. כדי למצות את ההוצאה הציבורית על חינוך בצורה יעילה חשוב ללוות תכניות בתחום החינוך וההכשרה המקצועית במערך מחקר למדידת האפקטיביות בדומה לנהוג בעולם". 

הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, ציין כי סקר מיומנויות הבוגרים בישראל, שנערך בשלושה גלים, צפוי להפוך לסקר שוטף תוך מעקב אחר הנתונים לאורך זמן כדי לשפר את המיומנויות באוכלוסייה ולערוך השוואות בינלאומיות.

מחקר של לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין ומכון ון-ליר ושל נעם זוסמן וענבל מעיין מבנק ישראל, שהוצג בכנס, הצביע על כך שהתשואה, במונחי שכר, של בוגרי אוניברסיטאות, הוא גבוה בכ-100% מזו של בוגרי המכללות, לאחר פיקוח על הכישורים. עם זאת, במונחי מיומנויות, לא נמצאו הבדלים בתשואה בין בוגרי אוניברסיטאות ומכללות.